רעש התופים והצעקות מסביב למדורה באיילון דרום היה בלתי נסבל. מיסוך של רעש ועשן שצורב בעיניים ודופק את הראש. היה כבר קרוב לחצות ליל שלישי, אוטוטו יום רביעי, והאלפים שירדו לאיילון צעקו סיסמאות נגד נתניהו ובעד עסקת חטופים. מחסומי הברזל שהמשטרה מציבה בדרך כלל כדי לחסום את הירידה לאיילון הפכו למתרסים. אתה מסתכל על האנשים ורואה את אותם הפרצופים. פחות או יותר אותו הקהל שמגיע להפגנות מוצאי שבת בכיכר החטופים ושער בגין. פעם ההפגנות היו בקפלן, היום הן בשער בגין בכניסה לקריה. וכשיש אירוע גדול, כשראש הממשלה מפטר את שר הביטחון בעיצומה של המלחמה, אז יורדים לחסום את איילון.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
מול שלט הענק שמנסה לדחוף לנו "משרד במחיר שפוי החל מ-780 אלף שקל", כשברקע בליל של סיסמאות שנזעקות במגאפונים ורעש הלמות מתופפים אתה מנסה להבין מה אנחנו לא רואים. איזה תמרון תודעתי נסתר מהעין מתרחש מתחת לפני השטח ומי מנהל אותו. הקורא הסביר יכול להרים עכשיו גבה ולפקפק בכשירותו הנפשית של הכותב, אבל זה מה שהיה בדיוק בפעם הקודמת שההמונים חסמו את איילון, רק לפני כחודשיים.
עכשיו יש פה כמה אלפים, אבל בפעם הקודמת, בתחילת ספטמבר האחרון, כשנמצאו ששת גופות החטופים במנהרה בעזה, היו פה עשרות רבות של אלפים. איילון נחסם אז בשיטפון אנושי בשני הכיוונים. במשך כמה ימים רצופים עשרות אלפים יצאו להפגין בתל-אביב ומול בתי ראש הממשלה בירושלים וקיסריה. הידיעה כי אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב, כרמל גת, עדן ירושלמי, אורי דנינו והירש גולדברג-פולין ז"ל נחטפו בחיים, החזיקו מעמד בשבי בתנאים בלתי אפשריים ולבסוף נרצחו, טילטלה וזיעזעה. על הזעזוע והאבל נוסף גם תסכול שובר לב: ארבעה מהם היו אמורים להשתחרר בפעימה ההומניטרית הראשונה אם מתווה העסקה שהציג נשיא ארצות-הברית ביידן במאי היה יוצא לפועל.
את גל המחאה והקריאות לעסקת שחרור וסיום המלחמה קטעו אז שני פרסומים בינלאומיים, שתאמו את הקו של ראש הממשלה נתניהו. הראשון בעיתון ה"ג'ואיש כרוניקל" שפירסם דיווח שלפיו חמאס מתכנן להבריח חטופים מרצועת עזה לסיני דרך ציר פילדלפי, וכמה ימים אחריו הדיווח ב"בילד" הגרמני על אודות מסמך שתפס צה"ל ברצועה המפרט את האסטרטגיה של מנהיג חמאס יחיא סינוואר לגרום לפילוג בישראל ולהגביר את הלחץ על משפחות החטופים כדי ש"הלחץ הציבורי על ממשלת האויב יגבר".
בהפגנה באיילון בליל שלישי השבוע היה כבר ידוע שהפרסומים ההם היו שקריים ומוטעים, אבל כולם כבר עסקו בסיפור החדש, בשר הביטחון המפוטר.
אלי פלדשטיין היה עד שבוע שעבר בחור צעיר ואנונימי למרבית הישראלים. דובר בלשכת ראש הממשלה שעבד בפרופיל נמוך מאחורי הקלעים. טופז לוק, יונתן אוריך ועופר גולן מוכרים לציבור כדוברים עבור נתניהו, אבל האנשים האלה לא עובדים לבד. הם צריכים פועלים לצידם, כאלה שעושים את העבודות השחורות. שתוחבים ידיים לביוב. פלדשטיין היה פועל כזה.
פלדשטיין נמצא עכשיו במעצר וחקירת שב"כ, חקירה העוסקת בגניבת המסמכים שעמדו במרכז הפרסומים בספטמבר בעיתונות הזרה. הוא דמות זוטרה בכוורת המקיפה את ראש הממשלה, אבל דרכו אפשר ללמוד על המכונה הגדולה. איך היא מפעילה אנשים ומתנערת מהם בבת אחת. באבחה, כמו להב מאכלת.
אל החקירה הזו מתווספת חקירה רגישה נוספת סביב לשכת נתניהו. אבל בבוקר יום רביעי לא היה כמעט זכר ברשתות ובאתרים לחקירות הללו. פיטוריו של גלנט דחקו את הידיעה שהותרה לפרסום שעות ספורות קודם לכן בדבר קיומה של חקירת משטרה הנוגעת לפרשה "מתחילת המלחמה". בחודש יולי האחרון חשף נדב איל ב"ידיעות אחרונות" כי במערכת הביטחון קיים חשש שגורמים בלשכת ראש הממשלה עשו ניסיונות בתחילת המלחמה לשנות תמלולים ופרוטוקולים של ישיבות קבינט ודיונים ביטחוניים רגישים. לפי הפרסום של איל, מי שדיווח על כל זה ליועצת המשפטית לממשלה היה המזכיר הצבאי של נתניהו באותו תקופה, אלוף אבי גיל.
דבר קיום החקירה הזו התווסף לדיווחים מהשבועיים האחרונים על חקירת השב"כ בפרשה שבה מעורב פלדשטיין. היא נפתחה בעקבות אותם פרסומים בעיתונות הזרה. מדובר בחקירה של עבירות ביטחוניות שבמהלכה נחשפה רשת של אנשי מודיעין שעל פי החשד גנבו מידע מסווג ביותר מהצבא. בשב"כ חושדים כי המידע והמסמכים האלו הועברו לפלדשטיין, הדובר ממשרד ראש הממשלה, וזה העבירם הלאה. החקירה מתמקדת בעבירות הביטחוניות של גניבת החומר המודיעיני המסווג והוצאתו מרשות הצבא לידי גורמים לא מורשים והיא לא נוגעת במניפולציה שנעשתה במידע – מניפולציה גסה שנועדה להנדס את המידע כך שיתאים למדיניות ולאינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה.
פלדשטיין, 32, מוכר בעיקר לכתבים צבאיים מימיו כקצין בדובר צה"ל. בחור נמרץ, אמביציוזי, ששאף להגיע לטופ: לעבוד בלשכת ראש הממשלה, לבוא ולצאת מ"האקווריום", המקום שבו מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על חיינו. קצין שעבד מולו בדובר צה"ל מתאר בחור חרדי שסימן שאלה גדול ריחף מעל ראשו. "כולם תהו לגבי האמינות שלו", הוא אומר, "הוא התאמץ מאוד להרשים מצד אחד, ומצד שני, הוא לא תמיד שם את האמת במקום הראשון. הייתה לו נטייה לחרטט, ללוש את המידע".
קולות ילדים פעוטים ממלאים את הרחוב שבו גדל פלדשטיין במרכז בני-ברק, לא הרחק מבניין העירייה. יש פה אשכול גנים עירוני וכמה גנים בבתים פרטיים, ומכל עבר אתה שומע ילדים שמדקלמים בקול אחד את הא'-ב'. הלימוד הוא ליבת הקיום בחברה החרדית ומגיל רך מדרבנים אותך ומצפים ממך להיות תלמיד חכם. זו הייתה גם הציפייה מפלדשטיין הצעיר. אביו יהושע, עורך דין מוכר בחברה החרדית, מרבה להופיע בתקשורת המגזרית בנושאים הקשורים לתחום המשפט, אמו בינה היא אשת פרסום ושיווק שמתמחה בחברה החרדית. "משפחה מהמיינסטרים הליטאי", אומר איש ציבור חרדי תושב בני-ברק, "מה שנקרא 'חרדיות בורגנית', יודעים ליהנות ממנעמי החיים. אבל האבא צמח מרקע תורני, למד בישיבות נחשבות, הלימוד מאוד חשוב בעיניו".
יש רגע אחד בסרט "בחסדי שמיים" שפלדשטיין מתוודה בו שלא הצליח בלימודיו. זה סרט תיעודי של הבמאי יריב מוזר שצולם בזמן משבר הקורונה בבני-ברק ואחת הדמויות בו היא פלדשטיין, בן העיר ששירת אז בדובר צה"ל. הוא מציג תמונה שלו כילד לבוש חליפה ומגבעת שחורה ואומר: "היה מצופה שבמראה החיצוני אני איראה היום אותו הדבר, יושב בבית ולא יכול ללכת ללמוד בגלל הקורונה". לא סתם הוא מציג את תמונת הילדות הזו. אחר כך, כשהוא בדרך לבית הרב קניבסקי ז"ל עם מוזר הבימאי, הוא מתוודה: "הרבנים האלו הם מקור של השראה, אולי אפילו קצת קנאה במובנים מסוימים, שבסוף אני הלכתי למשהו אחר כי לא הצלחתי, לא הצלחתי..."
אחרי שעזב את הלימודים בישיבה התגייס לצבא. הוא כבר היה בן 21 ושובץ בדובר צה"ל. בעיתונות החרדית דיווחו כמעט על כל צעד שעשה בצבא. כבר אז היה מקושר וידע למי צריך לזרוק מילה כדי שיכתוב עליך. "היה לו רצון עז להצליח", אומר קצין ששירת איתו, "מוטיבציית-על להרשים, אולי אובר-מוטיבציה. יש לו קסם והוא יודע ליצור קשרים והוא באמת תווה רשת קשרים שהוא השתמש בה, עיתונאים, עורכים, קצינים בצבא".
הוא מונה לתפקיד דובר אוגדת איו"ש, למד להפעיל כתבים ולסחור באייטמים. כתב צבאי מספר שפלדשטיין היה פושר שלא בחל באיומים. "סוג של בריון", הוא אומר, "מעביר לך אייטם ומאיים: 'אם תוך חמש דקות אתה לא נותן לי פוש עם הכותרת הזו והזו, אני מעביר את האייטם למתחרה שלך'. זה הסגנון".
ביולי 2022 פירסם הפרשן לענייני צבא וביטחון של כאן 11 רועי שרון פוסט פרידה מפלדשטיין באינסטגרם: "לא כולם מכירים את סרן אלי פלדשטיין, אבל בשלוש השנים האחרונות הוא היה הדובר המשוגע של אוגדת איו"ש. חרדי מבני-ברק, זמין מסביב לשעון, מזיז הרים ומח"טים, נמצא בכל חור, טיפוס מוכשר, פרא אדם. השבוע הוא סיים, עוד תשמעו עליו. תיהנה באזרחות".
מכר שלו מספר שהוא ראה באוריך ולוק מודלים לחיקוי, בוגרי דובר צה"ל שהגיעו לראש פירמידת הדוברות. "הם מבחינתו בטופ של הדוברות הפוליטית", אומר המכר, "הכי טובים. והוא גם בא מאותה אסכולה של מי שלא בוחל במניפולציות, אסכולה שהיא בקווים האפורים, בתחום שבין אמת לשקר".
הג'וב הראשון שלו באזרחות היה בלשכת השר לביטחון לאומי, בתפקיד דוברו של איתמר בן גביר. היו מי שהזהירו אותו שלעבוד עם בן גביר זה בלתי אפשרי. שהוא סוליסט, אחד שעובד לבד. פלדשטיין רצה מהשר בלעדיות על הדברור, שייתן לו להניע מהלכים מול כתבי משטרה, לשלוט בחומרים שיוצאים מהלשכה לתקשורת. אז הוא רצה. מהר מאוד זה התפוצץ ביניהם. "זה התפוצץ כי בן גביר הוא מכונת יח"צ עצמאית", אומר המכר, "גם שר וגם דובר וגם יועץ תקשורת. אחד שמדבר עם כתבים מהבוקר עד הלילה".
כמעט לא היה לו זמן לחשוב מה הלאה. כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה, באוקטובר בשנה שעברה, הוא כבר נקלט במשרד ראש הממשלה כדובר בלשכת המנכ"ל יוסי שלי. "הוא התחיל במשרד ראש הממשלה בתור מילואימניק במדים", מספר כתב שתודרך על ידו, "עבד מול כתבים צבאיים בעיקר, ניסה לשכנע למה נתניהו לא אשם במחדל, שהצבא הוא האחראי הגדול באירוע הזה ושהמודיעין על ההתרעות בכלל לא הגיע אליו. זה היה לא לעניין כי הוא היה על מדים. מהר מאוד הוא עבר לאזרחי".
כתבים מהתחום המדיני מספרים שפורמלית, פלדשטיין הציג עצמו כדובר הפעילות החברתית-כלכלית של לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה. "כל הצגת התפקיד שלו הייתה פיקציה", אומר כתב, "הבן אדם התעסק רק בנושאים צבאיים. זה מה שהיה לפחות בהתחלה. הוא ליווה את נתניהו בסיורים בשטח, בשטחי כינוס ובסיסי צבא, טס איתו במסוק, ובעיקר תידרך נגד אמ"ן ונגד גלנט. זה היה התיק שלו, לכלוכים על גלנט".
כתב אחר אומר שבשלב מתקדם יותר הפך פלדשטיין לכלבויניק. "זה כבר קרה אחרי ינואר השנה. ההודעות שלו באות בשם לשכת ראש הממשלה. פה הוא שולח הודעות על מינהלת תקומה, שם הוא מדברר את שרה נתניהו כשנפגשה עם משפחות חטופים. כן, הוא דיברר גם את שרה".
בבדיקה במכונת אמת לצורך קבלת סיווג ביטחוני נשאל הנבדק: האם אי פעם מסרת מידע מודיעיני לאדם לא מוסמך ללא אישור, האם אתה מופעל על ידי שירות/ארגון מודיעין זר, האם אתה משתמש בסמים, האם ביצעת בעבר עבירה שדינה עונש מאסר של יותר משנה בכלא ולא דיווחת עליה והאם אתה מקבל טיפול פסיכיאטרי קבוע.
לא ברור כמה זמן עבר מאז שהחל פלדשטיין לעבוד במשרד ראש הממשלה עד שזומן לבדיקה לקבלת סיווג ביטחוני. ידוע רק שהוא נכשל בה ולא קיבל סיווג מתאים שיאפשר את עבודתו. לאחר הפרסום על עצם החקירה ודבר מעצרו של פלדשטיין הוציא משרד ראש הממשלה הודעה שלפיה עבודתו במשרד הסתיימה ב-1 באפריל. לשון ההודעה הייתה חד-משמעית: "בניגוד לפרסומים השקריים ולמראית העין שמנסים לצייר בתקשורת, איש מלשכת ראש הממשלה לא נחקר ולא נעצר".
מה יש לומר, שורה של כתבים צבאיים, פוליטיים ומדיניים שעימם שוחחנו השבוע, סותרים את ההודעה הזו. זו לא רק המילה שלהם. היא מגובה בהודעות שקיבלו מפלדשטיין מטעם דוברות ראש הממשלה בחודשים שחלפו, הרבה אחרי המועד שבו נטען כי עבודתו במשרד הופסקה. הוא גם תועד עם ראש הממשלה נתניהו בסיורים וישיבות, נמצא אי שם מאחור, בצד, מנסה לא להיות בפריים אבל תמיד בתוכו. "הוא שלח הודעות דוברות", אומר כתב, "ענה לשאילתות, תידרך בנושאים צבאיים נגד בכירי הצבא, ביקש את הקרדיט לראש הממשלה על פעולות מוצלחות, ש'ראש הממשלה הורה' ו'ראש הממשלה אישר' ו'ראש הממשלה הוביל'. ולא היה בכלל סימן שאלה אם הוא עובד בלשכת ראש הממשלה. אצלי בטלפון הוא שמור בתור 'אלי פלדשטיין דובר במשרד ראש הממשלה'".
קרוביו של פלדשטיין: "הביאו אותו בדיוק בשביל המשימות האלה, שקשורות לצבא. אז פתאום להגיד שביבי לא יודע מיהו? הוא ישב אצלך בלשכה, התקשרת אליו לטלפון. זה הזוי"
אבל סימן השאלה היה צריך לרחף למן הרגע הראשון שבו החל פלדשטיין לעבוד במשרד ראש הממשלה. כדי לדברר את הצבא ומערכת הביטחון יש את דובר צה"ל ודוברות משרד הביטחון. דובר צה"ל היא יחידה ענקית עם מאות דוברים וקצינים. גם אגף הדוברות במשרד הביטחון מאויש בלא מעט בעלי תפקידים. מדובר בשני ארגונים ביטחוניים שמייצרים תוכן הנובע מעצם עיסוקם. הם לא רק חולשים על המידע, הם מייצרים אותו.
כך שבעוד שלראשי ממשלה קודמים לא היה דובר מיוחד לנושאי צבא וביטחון, נתניהו או מי בלשכתו החליטו שלהם יהיה אחד כזה."אבל זה לא מספיק שיהיה לך דובר לענייני צבא", אומר יועץ תקשורת, "אתה צריך שיהיה לך מה למכור לכתבים. וכדי שיהיה לך מה למכור אתה צריך לייצר תוכן, לא סתם תוכן, תוכן לעומתי. להדליף מגמתית מתוך ישיבות, לתקוף יריבים פוליטיים בנושאים צבאיים וביטחוניים, חומר לעומתי נגד הצבא, נגד הרמטכ"ל, להפוך את עצמך למוקד עניין של תוכן. זה מה שפלדשטיין עשה".
מקורביו של פלדשטיין אמרו השבוע כי "כואב לראות איך זרקו אותו לכלבים, אחרי שהיה נאמן כמו חייל לנתניהו". לדבריהם, "הוא היה מוכן לעשות הכל בשביל נתניהו. יש סיבה שהכניסו אותו ללשכה הכי חשובה במדינה. הם הבינו שאם צריך, הוא יהפוך את העולם בשביל מילה טובה מביבי. העובדה שהתכחשו לו ברגע שנחשפה הפרשה – זה יתהפך עליהם. אין אדם בפוליטיקה שלא יודע שהוא עובד אצל נתניהו מאז 7 באוקטובר".
בנוסף, קרוביו טענו כי "הביאו אותו בדיוק בשביל המשימות האלה, שקשורות לצבא", ותמהו: "אז פתאום להגיד שביבי לא יודע מיהו? הוא ישב אצלך בלשכה, התקשרת אליו לטלפון. זה הזוי".
צריך לקוות שחקירת השב"כ והמשטרה תגיע גם למי שעמד מאחורי הרעיון להשיג מסמכים מסווגים מהצבא ולפרסמם באופן מניפולטיבי ושקרי בעיתונים זרים. באמ"ן, בשב"כ ובמוסד ישנן מחלקות המתמחות במבצעי השפעה אבל אלו תמיד מופנים כלפי הפלסטינים בגדה או בעזה או כנגד מדינות ערב השכנות. מדובר במהלכים נסתרים מהעין שנועדו ליצור אווירה והשפעה על דעת קהל. היום נעשה שימוש בעיקר בכלים דיגיטליים של רשתות ופלטפורמות חברתיות. מבצע ההשפעה שיצא ממשרד ראש הממשלה ועומד בלב חקירת השב"כ, בוצע בפלטפורמות הוותיקות, בעיתונים.
"זה כלי בעייתי מאוד", אומר קצין בכיר לשעבר באמ"ן, "הוא לא דמוקרטי בגלל שהוא לא גלוי ולא שקוף. אתה עושה מניפולציה בעובדות, מייצר פייק ניוז שמשרת אותך. זו תפיסת עולם שאומרת שזה בסדר להשתמש בכלים אופנסיביים ששמורים לאויב, כלפי הציבור שלך. מדינות דמוקרטיות לא מפעילות מבצעי השפעה שמכוונים פנימה, אל האזרחים שלהן".
"היו פה שני עניינים שהיה צריך לסדר", אומר יועץ אסטרטגי, "הראשון, אפשרות לעסקת חטופים בידיעה שעסקת חטופים מובילה לפירוק הממשלה. לצורך זה הפכו את 'ציר פילדלפי' לסוגיה אסטרטגית קיומית – כשהפרסום ב'ג'ואיש כרוניקל' מכוון לכך שאם נעזוב את הציר החטופים יוברחו ממנו החוצה מהרצועה וייעלמו לעולמי עד. ואם לא עוזבים את פילדלפי, אז אין עסקה. פתרנו בעיה אחת. העניין השני נבע ממציאת שש הגופות ומהעניין הראשון, מזה שאין עסקה. פרצה מחאה גדולה. אז סידרו את זה עם הפרסום ב'בילד': 'תראו איך אתם משחקים לידיים של סינוואר עם ההפגנות שלכם'. אז מה אם סינוואר לא כתב את זה, אז מה אם יצרת אמת אלטרנטיבית. פייק ניוז בנוי על גרעין קטן של אמת שעושים בו מניפולציה. יש מסמך כזה, הוא רק פשוט לא של סינוואר, הוא לא מדיניות, זה סתם איזה חרטוט על נייר".
"החרטוט" עבד, והוא שיחק לאנשים בראש. "אל תשאל מה הפרסומים האלו עשו למשפחות החטופים", אומר גורם במטה משפחות החטופים, "הם נכנסו לוורטיגו, בלבול מוחלט. מי שתמכו במחאה שקוראת לביצוע עסקה התחילו לחשוב שאולי זה לא טוב, שהם מזיקים לעצמם. שהמטה מוביל מחאה שמשרתת את סינוואר ופוגעת בחטופים, בבנות והבנים, האחים והאחיות, ההורים שלהם. וכולם התקשרו לקציני הצבא שמלווים אותם ושאלו מה הסיפור הזה עם ההברחה של הקרובים שלהם מציר פילדלפי, איך זה שלא סיפרו להם על זה עד עכשיו. לא היה קצין מלווה אחד ששמע על זה. הצבא לא ידע על זה כלום".
פלדשטיין נעצר ביום ראשון שעבר. רק ביום שלישי השבוע התיר לו השב"כ להיפגש עם סנגורו עו"ד עודד סבוראי (שמסר בתגובה לכתבה: ״אנחנו מנועים מלהגיב״). במקביל, מעצרו הוארך עד יום ראשון הקרוב. יחד איתו עצורים עוד שלושה חשודים, אנשי מערכת הביטחון, המשרתים ביחידה האמונה על שמירת מידע ומניעת דליפתו. גם מעצרם הוארך עד ליום ראשון. בשבוע שעבר ראש הסגל של נתניהו צחי ברוורמן ויועצו הקרוב יונתן אוריך הגיעו להתייעצות במשרדו של עורך הדין עמית חדד, שמייצג את נתניהו.
יחי יהוד, שבנו דולב נחטף ונרצח ובתו ארבל עדיין בשבי, אומר שכבר התרגל למניפולציות נגד משפחות החטופים. "שום דבר כבר לא מפתיע", הוא אומר, "כשזה התפרסם לא נפלתי מהרגליים. התרגלתי להילחם נגד כוחות רשע שמונעים את חזרתה של בתנו הביתה ושאר החטופים. אין לי ציפיות לא מראש הממשלה ולא מלשכתו. מחקתי אותם כגורמים מהימנים".
ובערב שלישי, קרוב לחצות, אל מול האש שבערה במרכז הכביש באיילון, אמר לנו זהירו (שחר) מור, אחיינו של אברהם מונדר מניר עוז שנרצח בשבי חמאס וגופתו הושבה ארצה על ידי הצבא, שגם הוא לא הופתע. "מהרגע הראשון היה ברור לי שמדובר בספין. שכל הפרסום הזה ב'ג'ואיש כרוניקל' וה'בילד' הוא ספין אחד גדול ושקוף נגדנו, נגד משפחות החטופים ונגד כל הציבור הישראלי. הכי שקוף בעולם, אני אומר לך. מה, נולדנו אתמול? אבל אסור לנו להתייאש, למדתי בשלב מאוד מוקדם שמי שיוצא להפגין ברחוב מקבל תקווה. מי שנשאר בבית מתייאש. המצב באמת חרא, עושים עלינו מניפולציות, מוציאים בגניבה מסמכים סודיים מהצבא, מעוותים אותם כדי לפעול נגדנו. מנרה חרבה, ניר עוז חרבה, אבל נגדנו עושים מבצעי השפעה. זה אשכרה לא ייאמן".