כל הכבוד בנימין נתניהו, עשית את זה. אין מילים, האכלת אותנו במצקת, מה מצקת? את כל החבית דחפת לנו. בום! טרח! לתוך הגרון, ישר לבטן. ראינו כבר שאתה יודע לעשות דברים. בינינו, אתה כאן כבר מספיק זמן כדי שנלמד דבר או שניים, והאמת, לזכותך ייאמר שגם רמזת על כך. אבל איכשהו לא קלטנו. סירבנו. אמרנו מה, לא יכול לקרות. רגע לפני המטח שיגיע מאיראן? כשהבנים שלנו בעייתא א-שעב? נלחמים בג'באליה? אין מצב. אין מצב שישלח את השר התורן, היס-מן לכל עת, הכ"ץ שכמעט נחנק מרוב התרגשות תודה-לך-אדוני-ראש הממשלה-אני-נרגש-ונפעם-לא מאמין-שנפל-בחלקי-אושר-כה-רב-כבוד-גדול-בלה-בלה-בלה. אז את האיש הזה אתה שולח עכשיו לקיים הערכות מצב? לגהור מעל למפות? להנחות את המטה הכללי, את שב"כ, את המוסד? מה הם יעשו איתו, ידברו לאט?
לא מזמן הייתי באיזו פגישה, משהו של אנשי חיל האוויר לשעבר. היה מעניין מאוד, אבל כל דקה הייתי צריכה לשאול מה זה ומה זה. משכתי להם את הפגישה באיזו שעה נוספת. אז עכשיו זה מה שיעשו בקריה, ישקיעו שעות וימים וחודשים כדי ללמד את האיש הזה מאפס? הורדת מהבניין את גדעון סער, האיש שלא ברור כמה עמוק הוא יכול לצלול, לאילו תחתיות הוא מוכן להגיע, והבאת את כ"ץ. היה חבר בקבינט הביטחוני, אמרת לנו. נו, באמת. אנחנו מטומטמים, אבל לא עד כדי כך.
איכשהו לא קלטנו. סירבנו. אמרנו מה, לא יכול לקרות. רגע לפני המטח שיגיע מאיראן? כשהבנים שלנו בעייתא א-שעב? נלחמים בג'באליה? אין מצב. אין מצב שישלח את השר התורן, היס-מן לכל עת
ועכשיו הכ"ץ הזה יחליט מה יהיה עם הבנים שלנו, עם החטופים שלנו, איתנו? זה, סליחה על הביטוי, שהיו לו ביצים להגיד כן להצעה המתועבת, אבל לא היו לו ביצים לומר: אני לא מסכים לשתף פעולה עם התרגיל המסריח. אני מבין שיש לך בעיה עם שר הביטחון, תציע לו להיפגש בלילה במגרש מאחורי בניין הממשלה, ותכסח לו, כמו גבר, את הצורה. אבל לא עכשיו.
רק את גלנט גלגלת החוצה
בקיצור, נתניהו, לא העפת את דודי אמסלם, השר לענייני כלום שאפילו מבקר המדינה שמינית לא הצליח להבין מה הוא עושה במשרד שהמצאת לכבודו. לא בעטת מהלשכה את הנצלן, החמדן, האיש והקערה גולדקנופף. לא זרקת מכל המדרגות את שרת האין תחבורה, המהדורה העדכנית של מרקו פולו. לא החלפת את שר האוצר ששובר שיאים אולימפיים במרוץ להרס הקופה הציבורית. רק את גלנט גלגלת החוצה.
2 צפייה בגלריה
הכ"ץ הזה יחליט מה יהיה עם הבנים שלנו, עם החטופים שלנו, איתנו?
(צילום: AP Photo/Bebeto Matthews)
אז שוב, כל הכבוד. ואתה יודע מה, אתה תישאר כאן ואנחנו נלך לעזאזל. עם הילדים שלנו שאין להם זמן לקחת אוויר בין סבב מילואים אחד לשני; עם החטופים שנמקים במנהרות, בקור, בבדידות איומה, כבר חורף שני; עם המשפחות המוכות, משפחות הנופלים ומשפחות החטופים; עם עינב צנגאוקר שנגמרות לנו המילים ומתרסק לנו הלב כל פעם מחדש מול העיגולים השחורים מתחת לעיניה; עם המפונים מהצפון, עם המפונים מהדרום; עם הצער הגדול שמונח עלינו כמו ענן שחור שמסרב להתפזר; עם הייאוש שהתיישב עלינו ואין לנו לאן לברוח ממנו.
אריאלה רינגל הופמןללא קרדיטכולנו נלך לעזאזל ואתה תישאר כאן עם החברים שלך. תפיצו מסמכים גנובים, תמציאו פרוטוקולים, תשדדו את שאריות הקופה, תפזרו רעל. תיהנו. הצלחתם, זו האמת, אין מה לומר. הנה, אפילו לליל גלנט 2 כבר לא היה לנו כוח. ליטרלי. כל הכבוד. אה, כן, וד"ש לחבר שלך טראמפ.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.11.24
