אם אלה בלוטות הזיכרון ההיסטורי שנלחצו מההקשרים הברורים - אירופה, ליל הבדולח, אספסוף צמא דם, משטרה שנעלמה - ואם אלה הפצעים הטריים מ–7 באוקטובר שעדיין מדממים לנוכח תמונות של יהודים המנסים להתחבא דוממים מאחורי דלתות נעולות שמבקשי נפשם מנסים לפתוח - ברור שתמונות ציד היהודים באמסטרדם מטילות אימה על כולנו.
זו גם הסיבה לתגובות שבחרו להפנות אצבע מאשימה לעבר הקורבנות וניסו להצדיק את הפורעים בכך ש"הערסים הביביסטים תלשו דגלי פלסטין וקראו לזיין ת'ערבים" ושזו תוצאה של "המשטר המופרע של נתניהו שהפך אותנו לשנואים ולנרדפים בכל פינה בעולם". דווקא תגובות אלו מלמדות על גודל הבהלה שאוחזת באומריהן. כך עובדת נפש האדם. כשהנפש מאוימת באמת אנו מבקשים שלושה דברים: הראשון - להרחיק את הסיוט מאיתנו באמצעות מציאת השוני בינינו לבין הקורבנות, שוני שבשלו לנו זה לא יכול לקרות. השני - למצוא הסבר שישיב את ההיגיון לחוסר הצדק שמקשה עלינו להתנהל בתוכו ולנהל שגרת חיים. והשלישי - למצוא דרך מעשית להשיב לנו את השליטה בכאוס שמאיים להטביענו.
תיעודים קשים מאמסטרדם: אוהדי מכבי ת"א הותקפו לאחר משחק נגד אייאקס
לכן כשמישהו טוען שזה קרה רק מכיוון שהקורבנות "ערסים" - כל שהוא מבקש זה להרגיע את עצמו שלו זה לא יקרה כי הוא "אחר". כך גם לגבי ההסבר שהפרעות אירעו בגלל תלישת הדגלים והקללות. מאחר שהוא מתנהג אחרת האיום לא רלוונטי כלפיו. זה גם מסביר את כל אלה שטוענים ששנאת ישראל הנוכחית באה לעולם רק בעקבות ממשלת הימין הקיצונית של נתניהו. זו לא שנאת ישראל. זו "שנאת ישראל של נתניהו. זה שנתניהו ושופרותיו מערבבים את זה עם אנטישמיות זה מכיוון שזה משרת אותם". הסבר כזה גם נותן דרך להשיב את הסדר הראוי על כנו: כל שנדרש הוא להפיל את נתניהו.
לא תלישת הדגל גרמה לפורעים לצאת לציד היהודים. את הקריאות לאינתיפאדה עולמית שומעים באמסטרדם שנים לפני שבן גביר דמיין שיום אחד תקום קואליציה שתסכים לקבלו
אף שאין טבעיים ממנגנונים אלה של הרחקה והשבת שליטה, מסוכן להניח להם להעניק לנו שלווה מדומה. כבר עתה ידוע שמדובר באירוע מתוכנן ומאורגן היטב שהיה קורה גם אם במקום "הבבונים" היו פעילות "שלום עכשיו" מנומסות. זו האמת: לא תלישת הדגל ולא "פשעי המלחמה בעזה" של "המשיחיים" גרמו לפורעים לצאת לציד היהודים. את הקריאות לאינתיפאדה עולמית שומעים באמסטרדם שנים לפני שבן גביר עצמו העז לדמיין שיום אחד תקום בישראל קואליציה שתסכים לקבלו לשורותיה.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי את האימה המשתקת עלינו להרגיע לא עם תודעה כוזבת אלא על-ידי הכרה אמיצה במציאות ונקיטת צעדים שימזערו את איומיה. בראשם - ביצור עוצמת מדינת ישראל ככוח המגן של העם היהודי, שלא רק יאפשר קיום בתוכה אלא גם ירתיע את מי שיאפשר לפגוע ביהודים שמחוץ לה. כך למשל מדינה חזקה הייתה משיבה ביום שאחרי את שגרירה מהולנד עד שזו תוציא מחוץ לחוק את קריאות ההשמדה From the river to the sea - Palestine will be free ולא תכיר עוד בזכות שוטריה לסרב לאבטח אתרים ואירועים יהודיים "בשל הפגיעה ברגשותיהם ובדעותיהם של השוטרים"(!).
אם לא ננהג כך נהיה נדונים שוב ושוב להיות "מופתעים" מגילויי הרצון למחות את זכרנו מעל פני האדמה ולא רק בכיכר דאם העתיקה.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.24
