הניסיונות המסוכנים של ראש הממשלה ואנשי לשכתו לשלוט לכאורה בנרטיב, ולשכתב את ההיסטוריה לא פוסחים על השרים והסרים למרותו. כך, למשל, עם כניסתו של ישראל כ"ץ לתפקיד שלדעת רוב הישראלים גדול עליו בכמה מידות, הכריז שר הביטחון הטרי: "השבת כל החטופים זו המשימה הערכית החשובה ביותר שעומדת בפנינו". את החביות הריקות הללו גלגל מי שבגלוי משווה עצמו להורדוס, גם לעברה של עינב צנגאוקר, שעומק התהומות השחורות שקדחו הדאגה והעצב מתחת לעיניה הן כעומק המנהרות החשוכות בעזה.
מה אתה סח, השר כ"ץ, ולמה שנקנה את ההבלים שלך? נוכח דבריך, אפשר לטעות ולחשוב שהמאמצים להשבת החטופים החלו ביום כניסתך ללשכה בקריה, ושלא נעשו עד כה ניסיונות אדירים מצד מערכת הביטחון וצה"ל לפעול להשבתם, כאשר במקביל ממשלת ישראל ערלת הלב עושה ככל שביכולתה כבר 400 ימים כדי לטרפד הצעות לחילוצם מהגיהינום העזתי.
"לך סיים את העבודה שלך ותסיים עסקה עם לבנון", פורסם אתמול שאמר הנשיא הנבחר טראמפ לעמוס הוכשטיין. יש לקוות שבימים הקרובים נשמע את טראמפ מצווה על נתניהו: "לך סיים את העבודה שלך ותסיים את עסקת החטופים"
"לך סיים את העבודה שלך ותסיים עסקה עם לבנון", פורסם אתמול שאמר הנשיא הנבחר טראמפ לעמוס הוכשטיין. יש לקוות שבימים הקרובים נשמע את טראמפ מצווה על נתניהו: "לך סיים את העבודה שלך ותסיים את עסקת החטופים", שהיא כמובן מטרה אנושית נאצלת ודחופה הרבה יותר, גם נוכח העובדה שהצפון עדיין מטווח והתושבים לא יכולים לשוב לבתיהם. ועוד יש לקוות, אם כי לא בטוח שכך הם פני הדברים, שנתניהו חושש מנחת זרועו של הנשיא האמריקני הרבה יותר מאשר מאיומיהם הנוקבים של שותפיו המשיחיים, אלה שאוחזים בחופת הקואליציה שלו ומאיימים להמיטה על ראשו אם רק יעז לנקוט בצעד שיטרפד את פנטזיית העיוועים שהם רוקמים על התיישבות מחודשת בעזה, שתג המחיר שלה הוא כמובן טרפוד העסקה והפקרת החטופים.
(צילום: עומר מירון, לע״מ)
אומרות המשפחות טרוטות העיניים וקצרות הנשימה: אנחנו כבר לא יודעות למה לצפות. התחלף נשיא אמריקני, התחלף שר ביטחון, התחלפו הקטארים שיצאו מגישור השיחות, התחלפו שנה לועזית ועברית, והחטופים עדיין במנהרות - חולים, מוכים, נאנסים, מורעבים, מיובשים, מותשים, מוכי ייאוש והפקרה. ומה משיב אמש ראש הממשלה, כפי שצוטט בתקשורת: "יש גורמים שמשקרים בנוגע לעסקת החטופים ומשקרים למשפחות". עוד הוסיף: "נמשיך להגן על המדינה ועל האזרחים שלנו בכל הזירות, מול כל איום".
ענת לב אדלר צילום: גל חרמוניבאמת, מר הפקרה? מול כל איום? בכל הזירות? איך אתה לא מתבייש לשכתב את ההיסטוריה גם ברחל בתנו הקטנה, ולשנות אותה כרצונך ובהתאם לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלך, שכבר ברור לכל בר-דעת שהם שווים יותר מחיי אדם?! מה עם 101 חטופים שהשלכת לתהומות הנשייה ולמנהרות החשיכה?
101 חטופים, בהם עשרות חטופים חיים שעדיין נמקים בשבי חמאס, וכולנו, כולל אותך וכולל שריך ערלי הלב שמתנגדים נחרצות לשחרורם, יודעים שאין להם זמן. שאין להם אוויר. שכוחותיהם אוזלים וספק אם יעמדו להם כדי לשרוד את החורף במנהרות, ללא תרופות, ללא מזון, ללא תקווה ותקומה.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.24
