הפרוגרסיביות שיחקה תפקיד מרכזי בבחירות בארצות-הברית. היא השתלטה על השיח האמריקאי ועשתה בו שמות. היא כפתה את "תרבות הביטול" והמדרון החלקלק הוביל אותה לביטול האמת ולפגיעה אנושה בחופש הביטוי. היא בדרך כלל אנטי-ציונית ואנטישמית. כלומר גזענית. היא הכתיבה את פוליטיקת הזהויות, שרק הקימה חומות בין קבוצות על בסיס של צבע ומוצא ודת וגזע ומגדר.
אבל באופן מעניין ומרתק, הפרוגרסיביות, במתכונתה הרדיקלית יותר, הווקיזם, שמחלקת כל קהילה לחזקים לעומת חלשים, מדכאים לעומת מדוכאים, רודפים לעומת נרדפים – דווקא שירתה את דונלד טראמפ. משום שהקלף החזק ביותר שלו היה קלף הנרדף. העיתונות נגדו. האקדמיה נגדו. מערכת המשפט נגדו. המדינה נגדו. האליטות נגדו. כך שהוא הצליח להפוך את הקמפיין שלו לקרב של אמריקה השנייה, הפרברית, נגד אמריקה הראשונה, של האליטות, של הממסד ושל הערים הגדולות. טראמפ ידע לשחק את המשחק טוב יותר מאלה שהמציאו אותו. הוא הפך את התביעות נגדו ליתרון. וההתנכלות של העיתונות הפכה אותו לנרדף וחלש. והרי העיקרון הפרוגרסיבי הוא שהחלש תמיד צודק, למרות שהוא אונס ורוצח וטובח. משום שהוא כביכול המדוכא שיצא נגד המדכא. אז גם טראמפ צודק, למרות שהוא עבריין, אשמאי ואולי גם אנס, משום שהוא כביכול הנרדף מול הרודפים.
זה קרה משום שהעיקרון הפרוגרסיבי, או ווקיסטי, הוא אווילי מעיקרו. החלש והנרדף יכול להיות צודק ויכול להיות לא צודק. הצדק הוא לא פועל יוצא של זהות ולא של צבע ולא של מעמד ולא של מגדר. ומי שדיכא את חופש הביטוי בגלל תרבות הביטול משלם עכשיו בריבית דריבית, משום שנוצרו אפיקי שיח אלטרנטיביים, מהסוג של טיקטוק שמשרת בעיקר את הפרוגרסיבים, או מהסוג של טוויטר, עכשיו X, שהפך לפלטפורמה החשובה ביותר של טראמפ.
ישראל הפכה לאחד הקורבנות הבולטים של הפרוגרסיביות
ישראל הפכה לאחד הקורבנות הבולטים של הפרוגרסיביות הרדיקלית הזאת. זו הייתה השנה שבה המטורללים השתלטו על הקמפוסים. הם הצליחו להפוך את האנסים והרוצחים לגיבורים. דגלים של חמאס הורמו אל על, למרות שהאידיאולוגיה של חמאס היא נאצית לכל דבר ועניין. זו אידיאולוגיה השמדתית. זו אידיאולוגיה אימפריאליסטית ששואפת להשתלט על העולם כדי להקים ח'ליפות חשוכה שכל כולה כפייה ודיכוי.
ואם בחסות הפרוגרסיבים השקר זוכה למעלת קדושה, רק משום שהוא מייצג כביכול את החלשים – אז מה לנו כי נלין על טראמפ. כל נאום שלו, כל התבטאות, זכו מיד לקבלת פנים של "Fact-checking". אינסוף שקרים נחשפו. אז מה? הרי האקדמיה הפרוגרסיבית מייצרת שקרים ללא הפסקה. "תל-אביב היא העיר היחידה במערב שלא גרים בה ערבים או מוסלמים", כתב פרופ' ג'וזף מסעד מאוניברסיטת קולומביה היוקרתית. אז כתב. מישהו עשה לו פעם Fact-checking? מה פתאום. זה אכפת למישהו? הרי העיקרון הפרוגרסיבי לא מבחין בין שקר לאמת. הוא מבחין בין דובר ששייך לצד הנכון לבין דובר ששייך לצד הלא-נכון. וכל השקרים של טראמפ, ולא חסרים לו, הם אפילו לא טיפה בים השקרים שנוצרו במדיה ובאקדמיה.
טראמפ לא לבד. יש עוד מנהיג, ממש אצלנו, שהממסד נגדו, העיתונות נגדו, האליטות נגדו, רשויות התביעה נגדו. אנחנו בימים שבהם פרשיות חדשות עולות וצצות. אם שמץ ממה שפורסם נכון – לשכת ראש הממשלה היא מאורת נחשים או עבריינים. אבל מה שנראה כחיסרון הופך לנגד עינינו ליתרון. נתניהו נכנס בהצלחה מדהימה לתפקיד הנרדף.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיהגוש הפרוגרסיבי בישראל שונה לחלוטין מאותו גוש בארה"ב. אבל קשה להתחמק מהקווים המשותפים. אליטות. תביעה. עיתונות. ואין שום צורך להמתין. מה שקרה שם כבר קרה גם כאן. לפי אחד הסקרים, בינואר 2017 קיבלה מפלגת יש עתיד 24 מנדטים והליכוד 24 מנדטים. היו עוד סקרים שניבאו מפלה של גוש הימין. אלא שבדיוק באותם ימים החלו גם החקירות נגד נתניהו. בשלב מסוים החלו גם ההדלפות מהחקירות. גיא פלג הקריא תמלילים. זה היה הישג עיתונאי. אבל נתניהו והסביבה שלו החלו לאמץ את מודל הנרדף. ההמשך ידוע. "צריך לעשות עסקה לא כדי לפגוע בשלטון החוק. להפך. כדי להציל אותו", כתבתי בתחילת 2019. זכיתי למטחים של גינויים. רביב דרוקר, שחשף עוד ועוד מעלילות נתניהו, הודה לאחרונה: "אם הייתי יודע בתחילת הדרך שזו תהיה התוצאה – הייתי אומר: אל תלכו על התיקים האלה".
היום זה כבר בלתי אפשרי. הנזק כאן. הסקרים שוב מנבאים מפלה לגוש הימין ולנתניהו. ושוב יש גל חקירות. והחשיפות שוב מטרידות. אבל אין צורך באשליות. אפקט הבומרנג הפרוגרסיבי פעל כבר בארה"ב. הוא פעל גם בישראל. יש חשש שלא רק גל החקירות החדש לא יפגע בנתניהו. ייתכן, בהחלט ייתכן, שהוא רק יועיל לו.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.11.24
