המשברים בקואליציה שמאיימים על שלמותה ועשויים להוביל להקדמת הבחירות מעוררים דאגה רבה בקרב מערכת הביטחון, שם מזהירים מ"קטסטרופה של ממש" אם ניכנס לשנת הלחימה השנייה בלי תקציב ביטחון. גורמים בכירים במערכת הביטחון מתריעים מ"תרחיש אימים", ולפיו צה"ל ייכנס לשנת 2025 עם תקציב של "1 חלקי 12". המשמעות היא תקציב שמבוסס על השנה שעברה, בדומה לשנות משבר מהעשור האחרון, שבהן פעל כך צה"ל בהיעדר תקציבי ביטחון קבוע המאפשר בניין כוח מסודר.
התנהלויות אלו התרחשו בעיקר בתקופות של סבבי בחירות תכופים. כבר כעת ניטשים מאחורי הקלעים קרבות של ממש בין משרד האוצר למשרד הביטחון על נתחים קריטיים בתקציב הביטחון המתהווה שטרם סוכם עדיין, ולכן לא נכלל בתקציב המדינה שאושר ביום שישי לפני כשבועיים, בקושי רב, בממשלה.
נתניהו וסמוטריץ' אחרי אישור התקציב בממשלה
(צילום: דוברות רה"מ)
השלב הבא יהיה אישורי התקציב במספר קריאות בכנסת, אך אם הקואליציה תתפרק ויסוכם מועד לבחירות בין מפלגות הבית, יהפוך ניהול התקציב לצה"ל ולמערכת הביטחון כולה למזדמן וללא יכולות ממשית לקבוע תהליכי בניין כוח יעילים וארוכי טווח להתעצמות הצבא, שאמור לעבור שינויי ענק בעקבות צורכי המלחמה הרב-זירתית, הסכנות העתידיות ומחדלי 7 באוקטובר.
את המחלוקות והפערים בין צורכי צה"ל לעמדות משרד האוצר אמורה ליישב ועדת נגל לתקציב הביטחון, שאישרה לאחרונה רק חלק מתוכניות-העל של צה"ל לתוכנית הרב-שנתית הקרובה. הוועדה אישרה בין היתר רכישת חימושים אווירייים ומיירטים, את הקמת האוגדה המזרחית החדשה בגבול ירדן ורכש של כ-1,000 נגמ"שים גלגליים מארה"ב לכוחות היבשה - עם זאת לא את כל בקשות הרכש הגדולות שצה"ל דרש "כאן ועכשיו" בשל הסכנות שבפתח והצרכים הדחופים לטווח הנראה לעין, בראייתו.
"התר"ש (תוכנית רב-שנתית) שמתכננים במטה הכללי היא בגדר פנטזיה בקצב הזה. היא עלולה לכל היותר להיות כמו התר"ש הווירטואלית 'תנופה', של הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי, כלומר על הנייר בלבד ועם לא מעט יח"צ", הזהירו גורמי ביטחון בכירים. "לצבא יש צרכים ביטחוניים חיוניים בעלויות של מיליארדים, אבל את חלקם הוציאו מוועדת נגל לוועדת השרים להצטיידות, בתקווה שהדרג הפוליטי ידון ויאשר אותם. בקצה הנוכחי, ללא תקציב ביטחון, נגיע למצב קיצון חסר תקציב שבתקופה המוגדרת על ידי הממשלה כמלחמה נצטרך להתנהל ללא תקציב ביטחון, ועל כל רכש נצטרך לגשת בכל יום לפקידי האוצר ולהתחנן שיאשרו לנו לקנות בנפרד.
3 צפייה בגלריה
"כל יום של עיכוב זה יום שבו חיל הים עלול להיות ללא סד"כ חיוני"
(צילום: באדיבות מספנות ישראל)
"יש לנו כבר היום צרכים במיליארדים לשיקומי היכולות השחוקות של צה"ל, ממסוקי האפאצ'י והטנקים והנמ"רים שלא הפסיקו לפעול בשנה האחרונה וההשלכות בהתאם. בנוסף יש לדאוג לשיקום האנשים עצמם - לטיפול פיזי ונפשי בעשרות אלפי חיילים ובני משפחות שכולות חדשות, בנתון שגדל משבוע לשבוע, יש גם עלויות גדולות.
"השיקומים כעת לאלפי הכלים המשוריינים של צה"ל הוא חלקי ובסיסי, כדי שיוכלו להיכנס לעוד פשיטה קצרה בעזה בתקווה שלא ייתקעו בה אחרי שעברו אלפי ק"מ בשנה האחרונה. בשלב מסוים נצטרך להכניס את הכלים הללו לשיקום עמוק באחסנה יבשה בימ"חים, ואלה מהלכים מאוד יקרים, מלבד כל החלפים היקרים שאנו קונים מייצור מיוחד בארץ ובעולם בדרך לא דרך, כי רבים מהחלפים הללו לא מונחים על איזה מדף ולא כולם ששים למכור לנו אותם".
יש לנו כבר היום צרכים במליארדים לשיקומי היכולות השחוקות של צה"ל. בנוסף יש לדאוג לשיקום האנשים עצמם - הפיזי והנפשי"
אחת מהעסקאות שטרם תוקצבה ונחשבת לבהולה מאוד עבור חיל הים היא של ספינות הטילים "רשף", כחלופה לניריות 4.5 העתיקות, שחלקן מפליגות זה ארבעה עשורים בשייטת הסטי"לים. בשנה האחרונה הניריות ממשיכות לקחת חלק גם במשימות רחוקות מישראל ולא רק בבט"ש המוגבר במים הכלכליים ומול החופים. מרגע חתימת החוזה עם קבלת התקציב, אמור להתחיל ייצור הספינות הללו, עם הערכה שספינת רשף ראשונה, שתיוצר במספנות ישראל, תגיע בתוך כשנתיים וחצי. בצה"ל כבר סיימו את כל תהליכי התכנון והאפיון לספינות הללו, ומבינים שכל יום של עיכוב זה יום שבו חיל הים עלול להיות ללא סד"כ חיוני לכלל משימותיו בעוד שנה-שנתיים.
"יש כבר 150 עובדים שמחכים להתחיל את הפרויקט הזה, אבל זו המתנה שהתעשייה לא תוכל לספוג לאורך זמן", ציין גורם שבקיא במהלך. צה"ל, יצוין, קיבל מהממשלה תקציב עתק של כ–120 מיליארד שקל להוצאות המלחמה, ועד כה הוצאו מתוכו בשנה האחרונה כ–40 מיליארד, והיתר אמור להתפרס על פני השנים הקרובות. תקציב ביטחון דו-שנתי או רב-שנתי, כפי שהיה בתר"ש האחרונה האמיתית של צה"ל, תר"ש גדעון, בין 2015 ל–2019, אמור לייצב את צה"ל, לאפשר לו להתחמש בתהליכים ארוכי טווח סדורים ובהתאם בעלויות פחותות.
3 צפייה בגלריה
שיגור חץ. "אנחנו במרוץ חימוש עולמי, בישראל לועגים לירידות האשראי"
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
"אנחנו גם ככה נמצאים במרוץ חימוש עולמי וקשה להשיג תחמושת ואמצעי לחימה באמצע מלחמה, משלמים על זה הרבה יותר מהמשוער, ואם נתחיל להתנהל ללא תקציב קבוע, הכול יהיה עוד יותר יקר, מסורבל ואיטי. יהיו לזה הלשכות שיעכבו את צה"ל", ציינו גורמי ביטחון. "אנחנו נאלצים במלחמה המתרחבת הזו להפעיל ולחשוף יכולות מול אויב חכם ומשתפר כמו האיראנים, יש לכך ביטויים תכנוניים, מבצעיים ותקציביים להמשך. זה יהיה סיוט החל מינואר ללכת לוועדת חריגים באוצר לבקש לקנות דברים לצה"ל בכל שבוע במקום בתקציב נורמלי לצאת לרכש מול התעשיות של שנתיים, שלוש, חמש קדימה", אומרים בצבא.
"מחירי חומרי הגלם בעולם גם ככה עלו בעשרות אחוזים, המעקף של אמצעים שנקנים במזרח דרך אפריקה בגלל החות'ים ייקרו גם עלויות. לועגים לירידות האשראי של ישראל מחברות הדירוג הגדולות בעולם, אבל זה כבר מורגש אצלנו בריביות שעולות בעסקאות רכש ממדינות זרות, ויסלים אם נאלץ לקנות בהלוואות עבור צה"ל. הדרג המדיני חייב לשנות את צורת החשיבה שלו, כי אנחנו לא בשנים רגילות של תקציב ביטחון, קיצוצים או ויכוחים. צה"ל כבר מתנהל תחת כלכלת חימושים קפדנית שמשפיעה בשטח על הלוחמים, כי הלחימה תהיה ממושכת בהיבטי הרכש והשינויים הנדרשים לצבא 'החדש', גם אם מחר בבוקר ישחררו את כל החטופים וחיזבאללה ייסוג מצפון לליטני".
בצה"ל הבהירו כי הקמת האוגדה המזרחית היא מהלך מטכ"לי וכי ועדת נגל דנה ברכיב היקר של המהלך - המכשול ההנדסי החדש בגבול ירדן שהופקר לאורך השנים: "ועדת נגד בוחנת וממליצה מה נכון לצורכי הצבא, ולכן יש בה גם חלק של משרד האוצר. בתוכנית הרב שנתית 'תנופה' מומשו תהליכים חשובים ארוכי טווח שפירותיהם משמשים את צה"ל במלחמה. חלק מהכלים המשוריינים שנשחקו במלחמה גם לא ישובו לאחסנה בגלל מצבם". בצבא הדגישו עוד כמה קריטי טיפוח האנשים ותגמול נאות יותר של אנשי הקבע בגלל משבר כוח האדם שבפתח, עם דעיכת הלחימה וסוף המלחמה, שעה שמודל הקבע למשרתים לא שופר: "זה המשאב הכי חשוב שלנו, ובלעדיו לא יעזור כמה מטוסים או טנקים נקנה".
