מאז הדחתו של שר הביטחון היוצא יואב גלנט, לא נותר נושא תפקיד בכיר שעומד בין הקואליציה של בנימין נתניהו לבין חקיקת חוק ההשתמטות מגיוס בני הישיבות, מלבד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
ביום שלישי קיבלה בהרב-מיארה שתי החלטות נפיצות ביותר ביחס לנתניהו - אישית וציבורית. בבוקר הודיעה לבית המשפט המחוזי שהיא מבקשת לסרב לבקשתו לדחות את עדותו ב"תיקי האלפים". בערב ערכה בלשכתה כינוס רב-משתתפים, שבו נכחו גם בכירי כוח האדם בצבא. הם דיווחו לה שכרגע חסרים לצבא 10,000 חיילים, מהם 7,000 קרביים. בו ברגע הורתה חד-משמעית כי על הצבא לשלוח ביום ראשון הקרוב מכתבי גיוס אישיים ל-7,000 בני ישיבות שאינם מתייצבים על פי חוק השירות הצבאי. במהלך השבוע הקרוב ייערך גם דיון בבג"ץ - שבו היועמ"שית אינה מגינה על הממשלה - בנושא הכוונה להעניק למשתמטים מימון למעונות ילדיהם, ובכך להפלות כ-70 אלף מעוטי יכולת שלא יקבלו מימון כזה.
1 צפייה בגלריה
נתניהו, בהרב־מיארה ובן גביר. ההשתלחויות של השר אמסלם בה מתבצעות בסמכות וברשות
(צילומים: חיים צח, שלו שלום)
למרות כל הדברים האלה, שמלווים בקריאות לשלוח אותה הביתה, פיטוריה לא ריאליים כעת. ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין אינם מתכוונים להדיח את בהרב-מיארה, למרות שהיו משתוקקים לעשות זאת. הם גם לא מתכוונים ליזום או לקדם הצעות חוק שנועדו להצר את סמכות או לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תוכנית שעולה ונגנזת מזה שנים.
בשבוע שעבר פירסם יובל קרני במוסף זה את הצעת החוק של השר איתמר בן גביר - שטרם הונחה על שולחן הכנסת - לפצל את מוסד היועץ. אף שאין בשלב זה היתכנות לקידומה, הפוליטיקה הישראלית לא חדלה להפתיע וייתכן שאקדח שהונח במערכה הראשונה יופיע בהמשך המחזה. גם אם נתניהו לא תומך ביוזמה של בן גביר, הוא לא יכול למנוע ממנו או מחברי סיעתו לקדם הצעה כזו וליצור טיוטת פיצול זמינה.
השבוע נרשמה התחממות נוספת בגזרת נתניהו-מיארה באדיבות בן גביר, כאשר נתניהו הצהיר שאינו מתכוון לפטר את השר בשל עתירות לבג"ץ שקוראות לפיטוריו. הוא הכריז בישיבת הקבינט שאם היועמ"שית תקרא לפטרו הוא לא יציית, ואף איים שהדבר יגרום למשבר חוקתי. לא היה תקדים להתבטאות כזו באמצע הליך בג"צי. בימים אלה מעבירה בהרב-מיארה לנתניהו רשימת הפרות מצד בן גביר של הצו האוסר עליו להיות מעורב במינויי קצינים ובהחלטות מבצעיות של המשטרה. עכשיו היא תמתין לתגובת נתניהו, כדי להחליט האם תייצג אותו בעניין הזה בפני בג"ץ.
האימרה העממית גורסת כי "היהודים לא צלבו את ישו, אבל הוציאו לו את הנשמה". הגרסה העדכנית לכך השבוע הייתה זמזום השלאגר המפורסם משנות ה-70 "Killing Me Softly" מגרונו של אחד מראשי הקואליציה. זוהי המחשה ליחסה הנוכחי של הממשלה ליועמ"שית ולמוסד בראשו היא ניצבת. אין חקיקה נגד המוסד, אבל מתנהלת כתישה יומיומית במטרה לגמד אותו, לפגוע במסורת התנהלותו, לאיין את השפעתו. הכל כדי שבסוף חוות הדעת של הייעוץ המשפטי יהפכו לכאלה שאינן מחייבות את הממשלה.
הקרב שמנהל נתניהו, לשלוט גם בבחירת נציב שירות המדינה, נועד להביא לבחירת יועצים משפטיים למשרדים במשרות אמון, כשמטרתם הראשונית לסייע לשר שלהם, במקום לסייע לציבור. בכך ייפרם הדנ"א על פיו נהגו היועצים המשפטיים של המשרדים, הכפופים מאז קום המדינה לחוות דעת היועמ"ש. בשנה הקרובה עתידים לפרוש תשעה יועצי משרדים, והממשלה תנסה לנצל את ההזדמנות כדי לבחור מחליפים "בראש שלנו". האיום הלא-ממש מרומז כאן כלפי בהרב-מיארה: תשבי לבד במשרדך, ללא יועצים משפטיים הכפופים לך מקצועית שאת מגבה והם מגבים אותך.
מתעלמים כשלא נוח
נתניהו ולוין מתנהלים בתנועת מלקחיים. הם והקואליציה שסביבם מאיינים את בלעדיות וסמכות הייעוץ כלפי הממשלה והכנסת, בכך שהם מתעלמים כשלא נוח להם ובמפגיע מחוות דעת של היועצת.
ועדת השרים לחקיקה, שהיוותה בעבר שסתום לסיכול הצעות חוק לא חוקתיות לפני העלאתן למליאת הכנסת, מתריסה כעת בקביעות נגד עמדות היועצת. בראשית השבוע, למשל, עברה בוועדה, בראשות השר לוין, הצעת "חוק הרוגלות" המסדירה את הפעלתן בחקירות משטרה רגישות, בלי לכלול, כדרישת היועצת, סעיף שיסדיר שימוש בהן גם בחקירות שחיתות שלטונית. בכך, הממשלה והכנסת יהפכו לערי מקלט לשרים ולח"כים החשודים בשחיתות. בנוסף, מדובר בהצעת חוק פולשנית ופוגעת בפרטיות חשודים ואזרחים. לא פלא שהיא מובאת בתקופה שבה בן גביר הוא השר הממונה על המשטרה, ויוזם החוק הוא ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית.
בהתעלמות הממשלה והכנסת מחוות דעת של היועצת, משנה הממשלה נוהג שהתקיים מאז קום המדינה. עד שהחלה ההפיכה המשפטית היה מקובל תמיד שכאשר מוגשת הצעת חוק פרטית של חבר כנסת, העוסקת בליבת זכויות האדם אל מול הכוח השלטוני, היא עברה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה, אבל המתינה להגשת הצעת חוק ממשלתית ברוח זו. ההצעה הממשלתית גובשה במשרד המשפטים בתום דיונים מקצועיים, שכללו את כל הגופים הרלוונטיים, תוך הקפדה על חוקתיות החוק והתחשבות בדימויה הבינלאומי של ישראל כמדינת חוק.
מהכנסת הנוכחית מועברות הצעות חוק מרחיקות לכת, הקשורות בליבת שלטון החוק, גם בניגוד לייעוץ המשפטי לממשלה ולעיתים גם לייעוץ המשפטי לכנסת. כך, לדוגמה, עברה הצעת החוק לביטול "עילת הסבירות" כהצעה של ועדת החוקה. באותו אופן תעבור גם הצעת "חוק הרוגלות", העוסקת בליבת החקירות הממשלתיות כהצעה של ח"כ מעוצמה יהודית. אין פלא שעם העברת הצעת החוק שלו, נשמע ח"כ פוגל אומר למיארה, שלא בפניה, "נעביר את החוק איתך, או בלעדייך".
באותו שבוע, כשהועברה בוועדת הפנים של הכנסת הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים, בניגוד לעמדת גורמי הביטחון והמשפט, אמר יו"ר הוועדה אופיר כץ מהליכוד: "לא ניתן לגורמים משפטיים לעצור אותנו מלהגן על אזרחי ישראל". על האמירות התוקפניות של השר דודי אמסלם נגד בהרב-מיארה מיותר להרחיב, אבל ברור שהן מושמעות בסמכות וברשות.
בעניין בחירת נציב שירות המדינה, הממשלה אמנם ירדה במקצת מהעץ והיא מוכנה לפשרה בדמות הקמת ועדת איתור שתבחר את הנציב הבא. אבל מדבר אחד היא לא תיסוג: היקף השפעתו של ראש הממשלה על בחירת חברי ועדת האיתור. כלומר, סוג של משחק מכור.
הזרוע השנייה של לפיתת בהרב-מיארה מטרידה לא פחות. גם עליה מנצח השר לוין. עד לפרישתם של חיות, פוגלמן וענת ברון מהעליון היה ליועצת גב חזק בסוגיות החוקתיות בבג"ץ. גולת הכותרת הייתה השארת "עילת הסבירות" על כנה ברוב של שופט אחד. מאז שלוין מסרב למנות נשיא קבוע לעליון ולבחור שלושה שופטים שחסרים, הפך העליון לא צפוי, מתנדנד בין שמרנות לבין ליברליות. הימין אומר "פלורליסטי יותר" והשמאל טוען "מורתע מפני כרסום בכוחו ולכן נוטה לזהירות ולשמרנות". החשש מבחינת מיארה הוא שהעליון יהפוך בסוגיות ליבה חוקתיות מעץ יציב שאפשר לחסות בצילו, לכזה שמתנדנד תחת רוחות השעה. ביום חמישי הקרוב יכנס לוין, תחת מחאה, בצו בג"ץ, את הוועדה לבחירת שופטים. הוא כמובן אינו מתכוון לבחור נשיא או שופטי עליון, אלא רק למשוך זמן.
לא מתכופפת
בהרב-מיארה אינה מעפעפת ובוודאי שאינה מתכוונת להתכופף. למרות שמול הממשלה והכנסת היא די לבד, מקיפה אותה חבורה של משנים ועוזרים חדורי אמונה כמוה, לצד תמיכה רחבה מחלקים בציבור. פה ושם עוצרים אותה ברחוב "רק כדי לחזק את עמידתך". בעבודה השגרתית מול השרים, בפגישות או בטלפון, היא ביחסים טובים עם רובם ונחשבת "יועצת מאפשרת". רק בחדר ישיבות הממשלה, הם נאלמים דום כשאחד משרי התקיפה מתנפל עליה או על התסרוקת שלה. הסיוע המשפטי חסר התקדים שהיא מעניקה למערכת הביטחון בזמן המלחמה, לא מפריע לכל השופרות-מטעם להמשיך לתקוף אותה.
במשרד המשפטים אומרים כי, "מיארה רצה למרחקים ארוכים. היא מתפקדת כפועלת שחורה למען הצלת הדמוקרטיה, המינהל התקין ושלטון החוק. יש לה מוטיבציה חזקה להיצמד למסורת המשפטית הממלכתית".
ההערכה במערכת המשפטית היא שראש הממשלה עוד ימצא טריקים שלא להגיע להעיד, גם אחרי החלטת בית המשפט שלא לקבל את בקשת הדחייה שהגיש בגלל המלחמה
במשרד מזכירים שבשנות ה-90, היועמ"ש מיכאל בן יאיר זכה ליחס מתנכר מצד ראש הממשלה הטרי דאז בנימין נתניהו, ופרש. הוא העריך, בצדק, שהמוסד חזק מהאיש העומד בראשו. "מיארה לא תפרוש, כי היא יודעת שבמקומה יגיע מישהו שייבחר מתוך מגמה מובהקת - להקריס את המוסד שמפריע להם לעשות מה שהם רוצים".
המאבק המתנהל כאן הוא לא רק בין תפיסות על מקום הייעוץ המשפטי בדמוקרטיה. הקרב ניטש בשדה פוליטי-פסיכולוגי רעיל, שניתן לסכמו בשלוש מילים: נבצרות, משפט נתניהו וחוק הגיוס. היה השבוע מי שאמר "נתניהו מדבר על לחימה בשבע חזיתות. הוא מתכוון בעצם לשמונה: גם מול מערכת המשפט".
מאז שהחל כנס החורף של הכנסת גוברות שוב קריאות להוציא את נתניהו לנבצרות. הן קשורות בטיפולו הכושל בהחזרת החטופים, ובסירובו להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר. בפועל זה בא לידי ביטוי גם בפרסומים, חלקם מוגזמים, סביב "הפרשיות הביטחוניות". ליווי הפרשה על ידי פרקליט המדינה עמית איסמן, בגיבוי של בהרב-מיארה, משגע את נתניהו ואת סביבתו.
טובה צימוקיצילום: Ynetסיבה נוספת לקריאה לנבצרות נתניהו היא משפטו, שאמור להתחדש בחודש הבא. ההערכה במערכת המשפטית היא שראש הממשלה עוד ימצא טריקים שלא להגיע להעיד, גם אחרי החלטת בית המשפט שלא לקבל את בקשת הדחייה שהגיש בגלל המלחמה. בינתיים אין סיכוי שמיארה תקרא לנבצרותו. למרות זאת, המילה "נבצרות" מכניסה את נתניהו לתבהלה.
וכמובן, יש גם הדבר הזה, שחג מעל ראשי הקואליציה והפך לנושא לאומי חובק מגזרים - סוגיית הגיוס. המאבק של מיארה נגד הצעת חוק גיוס לא שוויוני וחוקים שיעניקו לחרדים אתנן כספי, מייצר לנתניהו בעיה קשה מול שותפיו החרדים שמאיימים לפרק את הממשלה.
בקיצור, צפויים עוד פרקי המשך.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.11.24
