פרסום סרטון האזרח החטוף, סשה טרופנוב, המוחזק למעלה משנה בשבי הג'יהאד האיסלאמי, שב ומעורר תחושות קשות של נטישה ואובדן דרך וערך מצידה של מנהיגות, בנוטשה את החטופים הנמקים בשבי.
אות חיים מסשה טרופנוב שפרסם הג׳יהאד האיסלאמי
לצד זאת, הכרזת קטאר על משיכת ידיה מהמו"מ להשבת החטופים מהווה אבן דרך נוספת בתהליך הפרגמנטציה של המגעים המדשדשים. ההכרזה, תוצר של דיאלוג אמריקני-קטארי מתמשך, נועדה להוות מנוף לחץ על הנהגת חמאס היושבת בדוחא, שהופכת למרכז כובד בתהליך קבלת ההחלטות של ארגון הטרור. היא עשויה גם להוות אינדיקציה ראשונית לשינוי אפשרי במדיניות קטאר ארוכת השנים כלפי הארגון, נוכח הרצון להציג "גיליון ציונים נקי" ערב כניסתו של הנשיא הנבחר טראמפ לבית הלבן.
בטווח הקצר, קטיעת התיווך הקטארי צפויה לפגוע בערוץ התקשורת המרכזי למו"מ, אך בטווח הבינוני ייתכן שמהלך זה, יאפשר להניח יסוד לפריצת דרך בתהליך, הסובל מסטגנציה עמוקה.
אך לחטופינו ההולכים ודועכים בשבי האופל, אין את הזמן לתהליכים שיבשילו בטווח הזמן הבינוני והארוך. המשא ומתן סובל משלושה היבטים מובנים, פוליטיים ומקצועיים, המקשים על התקדמותו.
התחושה הקשה כי החטופים ננטשים על-ידי קואליציה, שרי הממשלה והעומד בראשה, מעוררת תהיות נוגות ביחס לעתידנו במרחב כל כך עוין
הראשון והקריטי מכולם הוא אי-שקלול מצב החטופים בהערכת המצב. הזמן הוא האויב הגדול ביותר של השורדים, אך הוא אינו פקטור בתהליך. השני, מנוף הלחץ הצבאי לא רק שמסכן החטופים, אלא שהשפעתו על המו"מ הולכת ופוחתת, ככל שחמאס הופך לארגון גרילה סמי-מחתרתי ברצועה.
השלישי, דלות רעיונית הניזונה מדירקטיבה מדינית למנוע התקדמות, שבה ומחדדת עד כמה תהליך גיבוש המתווים איננו משוכלל. בנוסף, דומה כי בשלב זה וללא מנופי לחץ נוספים, חמאס איננו צפוי להיעתר ל"מתווה ברנס" לעסקה קטנה. סוף מו"מ – במחשבה תחילה.
אבי כאלוצילום: אלוני מורהתחושה הקשה כי החטופים ננטשים על-ידי קואליציה, שרי הממשלה והעומד בראשה, מעוררת תהיות נוגות ביחס לעתידנו במרחב כל כך עוין. ערכי החמלה, הסולידריות החברתית העמוקה שאפיינה את החברה הישראלית ב-70 השנים האחרונות עומדת בפני שבר של ממש. למרבה האירוניה, הפסוק המקראי "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט, ט"ז) אומץ במהלך כהונת ממשלת נתניהו הראשונה (1998) כחוק. עתה מסתבר, כי גם חוק זה, כמו מושכלות יסוד אחרות שעליהן נבנה האתוס הישראלי, עשוי להפוך למרבה הזוועה לאות מתה, על משמעותם המצמררת של הדברים. עוד לא אבדה תקוותנו: הזעקה של סשה משבי המרצחים היא עדות חיה כי עדיין ניתן להציל את אחיותינו ואחינו, נשים, גברים וטף משבי המרצחים – ויפה שעה אחת קודם.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.11.24
