יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים יצוין השנה בישראל, בצל מלחמת חרבות ברזל. לצד העלייה בהיקף התופעה וחומרתה - המענים, שהיו רחוקים מלהספיק גם בימים שלפני המלחמה - לא התרחבו בהתאם. נתוני דוח האלימות השנתי של ויצו, שמתפרסם כמדי שנה סמוך ליום המאבק ובוחן את תופעת האלימות במשפחה, כפי שזו מנוטרת על-ידי משרדי הממשלה, מצביעים על מגמות אלו גם בישראל בצל המלחמה.
1 צפייה בגלריה
רק 41% מהנשים ו-20% מהגברים שנפגעו מאלימות פיזית פנו לקבלת עזרה
רק 41% מהנשים ו-20% מהגברים שנפגעו מאלימות פיזית פנו לקבלת עזרה
רק 41% מהנשים ו-20% מהגברים שנפגעו מאלימות פיזית פנו לקבלת עזרה
(צילום: shutterstock)
"במציאות של מלחמה, תופעת האלימות כלפי נשים מתגברת ומקבלת ממדים מורכבים ומסובכים", נכתב בדוח. "עם זאת, בשלבים המוקדמים של המלחמה נצפית לרוב ירידה בפניות לסיוע. תופעה זו עשויה להיות מוסברת בהתכנסות פנימה של משפחות אל מול האיום החיצוני, וחשש מעזיבת הבית בתקופת חירום".
"בשום משרד ממשלתי לא ניכרת ההבנה שהיה צריך להעלות הילוך, שצריך לקחת בחשבון שיש לנו כאן אוכלוסייה שלמה שמושפעת מהמלחמה", הסבירה עו"ס רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו. "המלחמה גרמה לסיר לחץ בבתים. המשבר הכלכלי, אוכלוסיית העקורים, משרתי המילואים שחוזרים עם חוויות קשות - איפה התובנות של המדינה?".
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מצב האלימות במשפחה הוא המצב הכלכלי, והדוח קובע כי פגיעה כלכלית שנגרמה על-ידי המלחמה עשויה להחמיר משמעותית את מקרי האלימות.

רוב הנפגעות לא מדווחות

חשוב להדגיש שלא מדובר בתופעה שולית. על-פי מחקר מקיף חדש שפורסם בספטמבר 2024 עבור הוועדה הבין-משרדית לטיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה ויוזמת "קווים אדומים", אחד מכל עשרה ישראלים סבל מאלימות כלשהי (פיזית או לא פיזית) מצד בן או בת זוגו בשנה האחרונה. עוד עולה מהמחקר כי נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לאלימות חמורה - 3.6% מהנשים (כ-96 אלף) חוו אלימות פיזית חמורה, לעומת 1.9% מהגברים (כ-50 אלף).
המחקר, שמתבסס על סקר שבו השתתפו 2,300 משיבים ומשיבות בגילי 18 עד 65, מצביע על תופעה מטרידה: רוב הנפגעים לא מדווחים. רק 41% מהנשים ו-20% מהגברים שנפגעו מאלימות פיזית פנו לגורם חיצוני כלשהו לקבלת עזרה. מבין אלה שכן פנו לעזרה, רוב הפניות היו לגורמים פרטיים כמו פסיכולוגים או רבנים בקהילה (50% מהנשים ו-36% מהגברים), ולא לגורמים מוסדיים כמו משטרה או שירותי הרווחה.
"יש פער עצום אצל נפגעות אלימות בין ההבנה שחשוב לפנות למשטרה לבין הביצוע בפועל", אמרה נוימן. "הפער הזה מסביר או מרמז על רמות חוסר האמון. במשטרה פתחו את יחידות האלימות במשפחה כדי שיהיו חוקרים וחוקרות מבינים ורגישים יותר בתיקים אלו. בשנים האחרונות הקושי בגיוס למשטרה וקיצוץ ההכשרות בא לידי ביטוי גם בהיבט של מי את האישה פוגשת בחקירה. היינו רוצים מקצועיות אחרת ומומחיות שנשארת לאורך זמן, ולא תחלופה מטורפת של חוקרים וחוקרות שעד שהם צוברים ניסיון - הם כבר עובדים לתפקיד הבא".

עלייה בפניות לרווחה – ירידה בפניות למשטרה

נתוני משרד הרווחה שעולים מהדוח מצביעים, כאמור, על עלייה משמעותית בפניות בנושא אלימות במשפחה בחצי השנה הראשונה של המלחמה: בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024 נרשמה עלייה של כ-65% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העלייה ניכרת בכל סוגי האלימות במשפחה: אלימות כלפי בן/בת זוג, אלימות כלפי בן משפחה, אלימות כלפי קטינים ואף אלימות כלפי קשישים.
עלייה חדה במקרי אלימות במשפחה
"מעניין לציין כי במקביל לעלייה בפניות למשרד הרווחה, נרשמה דווקא ירידה של כ-10% בתיקי אלימות במשפחה שנפתחו במשטרה", נכתב בדוח. "פער זה יכול להעיד על חשש מפנייה למשטרה בתקופה זו, ועל העדפה לפנות לגורמי רווחה".
יש לציין כי משטרת ישראל סירבה להעביר את מספר תיקי האלימות במשפחה שנפתחו גם כאשר הפנייה בנושא זה הגיעה מאיתנו. לגבי המקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה, הנתונים הצביעו על מגמה מורכבת: מצד אחד, נרשמה ירידה של כ-20% בתפוסה במקלטים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מצד שני, ההערכה של גורמי המקצוע הייתה כי ירידה זו נבעה מחשש של נשים לעזוב את בתיהן בתקופת חירום, ולא בהכרח מירידה בצורך.

הטיפול הוא חלק מרכזי בפתרון הבעיה

"גוף אחד שעשה כברת דרך מטורפת הוא שירות בתי הסוהר", אמרה נוימן. "מאז הקורונה הם פתחו יותר מחלקות בטיפול באלימות. הם התחילו לטפל בגברים שנידונים למאסר של פחות משנה, מה שלא היה בעבר, ויש שם מכוונות לטיפול כדי למנוע מאסרים חוזרים. הטיפול הוא חלק מרכזי בפתרון הבעיה, יותר מכל דבר אחר".
בשב"ס קיימות מגוון תוכניות בתחום האלימות במשפחה: בשנת 2023 חלה עלייה של כ-11.9% בטיפול באסירים בהשוואה לשנת 2022. בקרב המטופלים ניכרת מגמת ירידה קלה אך עקבית במספר האסירים עם מאסר קודם בגין אלימות במשפחה (כ-273 בממוצע בחודשי שנת 2022 ל-251 בממוצע בחודשי 2023).
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2023, 1,354 אסירים החלו וסיימו טיפול. זוהי עלייה של 133 אסירים שסיימו טיפול (מ-1,221 ל-1,354) וגידול של כ-10.9%. נכון ל-5 במאי 2024, 2,177 אסירים מרצים מאסר בגין אלימות במשפחה ו-253 אסירים שפוטים בגין רצח בני משפחה. מבחינת בתי המשפט בשנת 2023, טופלו 10,425 תביעות בגין אלימות במשפחה, לעומת 10,301 בשנת 2022. המשטרה, כאמור, סירבה להעביר את הנתונים.
yk14150445עו"ס רבקה נוימן
רפ"ק דנה בן צבי, מחטיבת החקירות במשטרה, הציגה בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת נתונים המצביעים על ירידה של 10% בתיקי אלימות במשפחה שנפתחו בין ינואר למאי 2024, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בן צבי הדגישה כי למרות הירידה, לא נרשמה ירידה מקבילה במעצרים ובכתבי אישום. לדבריה, הדבר מעיד על כך שהתיקים שכן נפתחו היו חמורים יותר. היא שיערה כי הירידה בפניות למשטרה נובעת מחשש של נשים לפנות בתקופה זו.
"מדינת ישראל מקבלת נכשל במאבק באלימות במשפחה", סיכמה נוימן. "התחלואים שזיהינו ושהוועדה הבין-משרדית הייתה אמורה לפתור, עדיין קיימים. יש עוד דרך ארוכה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצורך טיוב הטיפול הוקמו 27 מחלקי משפחה המאגדים בתוכם טיפול הוליסטי ואחיד בכל עבירות האלימות במשפחה, לרבות עבירות מין ופגיעה בחסרי ישע. בכוונת משטרת ישראל להרחיב את מחלקי המשפחה במהלך 2025".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.11.24