רצף אירועים מוצלחים בזירות הצבאית והמדינית מיצב לאחרונה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפוזיציה האהובה עליו. הוא קם מן ההריסות, ניער את האבק מחליפתו, שיקם את תדמיתו בבייס הפוליטי ומרגיש נוח ומשוחרר לתכנן את האופק. עד לא מזמן הראו הסקרים שנערכו על-ידי אנשיו שהציבור הימני עדיין מתחבר לרעיונות ולתפיסה שלו, אבל מאבד אמון בפרסונה. התחוור להם שהמותג נתניהו נחלש אפילו מול החלופות הלא-אטרקטיביות שמולו. אבל ככל שהזמן חולף וההישגים הצבאיים הצטברו התחזקה אצלו התחושה שמצבו הפוליטי משתנה. חלקים מהציבור שלו שברח ממנו וביקר אותו בחריפות מתחילים בעדינות לבנות אמון מחדש.
התרוממות הרוח בלשכת נתניהו הגיעה לשיא בלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע שעבר, עם ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב וההכנעה שבה קיבלו הציבור והאופוזיציה את פיטורי יואב גלנט. בלשכה שלו השוו את השמחה באותו בוקר לאווירה של בוקר אחרי ניצחון בבחירות בארץ.
ועדיין, במבט אל האופק לא הכל נראה ורוד. ההישגים החשובים שמתבטאים גם בסקרים לא פותרים את בעיות הליבה שמרחפות כמו עננים קודרים מעל הקואליציה. בטווח הזמן הקרוב ממתינות לנתניהו שתי תחנות קריטיות. הראשונה היא החוק לגיוס חרדים, שמכרסם בבסיס הקואליציה באיטיות ובעקביות כמו טיפות של מים שחוצבות בסלע. השנייה: תקציב המדינה, מהמורכבים והקשים שהציגה ממשלה ישראלית בשנים האחרונות. למרות מורכבותו, הוא חייב לעבור אישור סופי עד תום חודש מרץ.
בין שתי תחנות הזמן המשמעותיות הללו התפתחה דרמה גדולה ובלתי צפויה, כשאתמול דחו שופטי המחוזי בירושלים את בקשתו של נתניהו לדחות את עדותו במשפט האלפים. בשום תרחיש נתניהו לא התכוון להתחיל להעיד בשלב הזה, עוד שלושה שבועות, וההנחה שלו לא הייתה חריגה או מופרכת. גם משפטנים בכירים שמכירים היטב את התיק ואת נתניהו חלקו נקודת מוצא פשוטה - הוא לא ישב על דוכן העדים. הוא יעשה הכל כדי להתחמק מהרגע.
שני נתיבים אפשריים
מה האסטרטגיה של נתניהו לתקופה הקרובה? בסביבתו מעריכים שיש שני נתיבים אפשריים. בראשון, נתניהו יעשה הכל כדי למשוך את הקדנציה עד סופה כדי לעצב את המורשת שלו. כל מה שחלם לעשות לאחר הבחירות (הסכמים עם מדינות ערב, בשורות להתיישבות ואפילו הישג מול איראן), התנפץ על סלעי הרפורמה המשפטית ושאר מיזמים שאפתניים של הימין שעלו לו בקדנציה קשה שכמוה לא דמיין.
נתניהו יכול להמר על ויתור של שנה וחצי כראש ממשלה, ולנסות להרוויח ארבע שנים מלאות שיאפשרו חישוב מסלול מחדש. החסרונות בבחירות ידועים, בעיקר למשק ולאווירת הקיטוב הציבורי, אבל היתרונות ברורים
נתניהו סבור שאם יבחר בנתיב הזה, ויניח את כל כובד משקלו על המילה ששגורה בפיו על בסיס קבוע (legacy), הכוכבים סידרו לו אפשרות להטבעת חותם היסטורי גם חרף האסון האדיר שחוותה ישראל תחת כהונתו. הוא מביט סביבו ושבע רצון מהתנאים המשתנים: אלה לא רק הסקרים אלא בעיקר הממשל האוהד המתגבש בארה"ב. על פניו המסלול הזה נראה בטוח אבל הוא לא בהכרח כזה. משום שמרגע זה ואילך, יש לו רק מה להפסיד. בפוליטיקה אף גן של שושנים לא פורח לאורך זמן, ויש שורה של נושאים שעלולים להשתבש: שבירת כלים של החרדים, מכשולים בהעברת התקציב, או אפילו אירוע ביטחוני או כזה הקשור בחטופים שידליק שוב את הרחובות.
לשם כך עומד לרשות נתניהו המסלול החלופי. הוא עשוי להבין בקרוב שחלק מסוגיות הליבה הכבדות שבמחלוקת לא יפתרו בכנסת הנוכחית, ולכן ידחוף את המערכת לבחירות לקראת סוף הכנס הקרוב - כלומר סמוך להעברת התקציב. במקרה כזה הוא יהמר על ויתור על שנה וחצי כראש ממשלה, וינסה להרוויח ארבע שנים מלאות שיאפשרו חישוב מסלול מחדש. החסרונות בבחירות ידועים, בעיקר למשק ולאווירת הקיטוב הציבורי, אבל היתרונות ברורים. זה מה שנתניהו אוהב יותר מכל: לדחות.
מורן אזולאיצילום: דנה קופלבתרחיש הזה, האירוע הדרמטי סביב חוק הגיוס יונח על המדף לכמה חודשים נוספים, התקציב יעבוד במתכונת חודשית של 1/12, ולנתניהו אפילו יהיה עוד תירוץ לנסות ולעכב את המשפט.
פריצה לבחירות עבור מי שיש לו ביד כנסת יציבה עם 68 מנדטים, וכשברקע ציבור זועם, אינה החלטה קלה. אבל אם הוא ישוכנע שיש סיכוי סביר שהוא שוב יחזור מהקלפי כראש המפלגה הגדולה, ועם יכולת לכפות קואליציה נוספת בראשותו, ייתכן שהלגיטימציה הציבורית תאפשר לו קדנציה נוחה. והכי חשוב: שעון החול שוב יתאפס.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.11.24
