ביום שיכתבו את תולדות המלחמה הארוכה הזו, ילוו מושגים אחדים כל פרק בתיאור המערכה: "הותר לפרסום", "התרעה", "כטב"מים, טילים ורקטות", "חטופים וחטופות", ועוד. לבסוף, ייכתב הפרק על "ההסדרה", הפסקת אש בצפון והסכמה על השגת שקט מול רצועת עזה. הכותרת תהיה: "האירוע הסתיים".
למענכם, הקוראות והקוראים שלי, אני מעז לומר שאנחנו עדיין רחוקים מסיום האירוע. מול לבנון, מספרים לנו שארה"ב וישראל כבר הסכימו על תנאי ההסדרה. אבל לבנון אינה מדינה ככל המדינות - שכן בתוכה פועל חיזבאללה ומנהל מדינת טרור תחת חסות משטר האייתוללות. וכפי שלמדנו אחרי מלחמת לבנון השנייה, לחיזבאללה אין בעיה להסכים למתווה - בתנאי שהמתווה לא מיושם.
חיזבאללה לא יסכים להסדרה שבמסגרתה ישראל תוכל לפעול בשטחה של לבנון, וכמובן שלא יסכים להתפרק ממאגר הנשק האדיר שנשאר בשליטת הארגון. ישראל, ניתן לקוות, תדרוש הקמת כוח שיטור אפקטיבי שיחליף את יוניפי"ל בדרום לבנון. ובסוף, השאלה היא מה טראמפ ירצה. הוא כבר הכריז שהוא בא לסגור מלחמות ולא לפתוח בחדשות, ונתניהו ייענה לדרישתו. אנחנו, בינתיים, נמשיך להימלט למקלטים.
יש מחיר להיעדר ההחלטה של נתניהו מול מה שקורה בעזה. לא יהיה ניתן להסתיר מעיני העולם את המציאות שתיווצר ברצועה עם בוא החורף, ללא תנאים סניטריים בסיסיים. החשש ממגפות יוביל לקריאה תקיפה מצד הקהילה הבינלאומית ליטול אחריות על הנעשה בחבל ארץ זה, ששותפיו של נתניהו בממשלה מתכננים לחזור אליו במסגרת "הנס" שקרא להם.
ואנחנו, בינתיים, נמשיך לעסוק בפרשה החמורה של החשד לזיוף הפרוטוקולים של המלחמה בלשכת ראש הממשלה. מדובר באירוע כל כך חמור, שהמזכיר הצבאי לממשלה נאלץ לפנות בגינו באופן חריג ליועצת המשפטית לממשלה - אבל אצלנו כבר יש מי שמתאמצים לגמד אותו ואת חקירתו. גם כאן, בסוף, אל תצפו שמישהו יקבל אחריות.
המינוי של מייק האקבי לשגריר ארה"ב בישראל עורר תגובות נלהבות בצד הימני של המפה הפוליטית אצלנו. הרשו לי לחבל במסיבה הזו: מיליוני הפלסטינים שחיים לצידנו לא הולכים לשום מקום, וגם אם האקבי יתמוך ברעיון ארץ ישראל השלמה, הדבר לא יוביל להפסקת מאבקם לחירות מהכיבוש הישראלי. עלינו למצוא מענה למילוי השאיפות שלהם כאן - אחרת לעולם נחיה על חרבנו, גם אחרי שהאקבי יחזור לארקנסו.
סגן עברי דיקשטיין ז"ל מעלי, שנהרג לפני ימים אחדים בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון, מצטרף לרבים מבניה של ההתיישבות ביהודה ושומרון שנפלו במלחמה. המחירים הכבדים שמשלמים יוצאי ההתיישבות באזורים הללו יוטלו על המשקולת כשבסופו של דבר יקבעו את גבולותיה של ישראל.
שמעון שיפרצילום: טל שחרברטולד ברכט כתב ש"משורר הוא האחד שחייב לדבר כשהכל שותקים, וכך גם חייב לשתוק כשהכל מדברים". נזכרתי בדברים האלה כשקראתי את השיר שכתב אלי אליהו אחרי 7 באוקטובר: "ושבתי לעיר הזאת מקץ ימים רבים וראיתי כי החליפו האנשים פנים, ואין הבתים כפי שהיו לפנים, ומה שלא עשתה הדעת עשו הזמנים ולא פרחו הגנים ונשכחו השכנים והלכתי בעיר ואני בן עצב שנים ושעת המוות עמדה בכל השעונים".
ואני חושב על כך שאנו נחשפים לפעילות העבריינית לכאורה בלשכת ראש הממשלה נתניהו - ונותרים בלי מילים.
פורסם לראשונה: 00:00, 17.11.24
