במשך 22 שנים התמודדה דלית (46), אמא לשלושה ילדים, עם אלימות מצד בעלה. "זה התחיל בתחילת הקשר שלנו, אבל זה היה בתקופות", תיארה. "סבלתי מאלימות פיזית, מילולית, נפשית וכלכלית, אבל היו תקופות רגועות, והיו תקופות יותר מתוחות. עם הזמן זה נהיה תכוף יותר ויותר, והרגשתי שאני חיה בגיהינום עם הפסקות".
"האלימות הפיזית כללה דחיפות, בעיטות, אגרופים - ממש מכות", היא הסבירה. "אני זוכרת פעם אחת שהוא נתן לי אגרוף בפנים. הסתובבתי במשך שבוע עם מסכת קורונה, ואמרתי לכולם שאני מפחדת לחלות. במקרה אחר הוא דחף אותי ונפלתי על הכתף; הייתי צריכה טיפול פיזיותרפי לתקופה מאוד ארוכה אחר כך. הייתה פעם אחת ששכבתי על הספה וראיתי טלוויזיה, והוא פשוט נתן לי אגרופים בראש. לקראת סוף הקשר גם התווספו איומים, והוא היה אומר לי 'את מתה'".
לבעלה של דלית היה נשק ברישיון בבית. "מאוד פחדתי מהאקדח", סיפרה. "הוא היה מאיים עליי שכל מה שצריך זה כדור אחד. פחדתי לנפשי, ניגשתי למשטרה והוא הורחק לתקופה מהבית. כשצו ההגנה הסתיים עברתי עם הילדים לדירה משלי בעיר אחרת, וגם שם הוא היה מטריד אותי ודפק לי על הדלת".
מאז שנפרדו ביקש בעלה של דלית לקבל בחזרה את נשקו, ולפני כמה חודשים בקשתו נענתה. "ביקשתי מבית המשפט שהוא לא יקבל נשק, ובקשתי נדחתה", אמרה. "המערכת בזה לי, לא מאמינה לי וגם מסכנת אותי. אני יודעת שאם הוא ירצה להשיג אותי, הוא ישיג אותי גם בלי אקדח, אבל אקדח יעשה את הדרך יותר קלה. כל כמה חודשים מתקשרים אליי מהמשטרה לשאול מה שלומי. אני אומרת להם 'תפסיקו להתקשר אליי. אתם בגדתם בי, ביקשתי שלא תיתנו לו אקדח. אם אני אמות, מה יעזור הטלפון שלכם?'".
נשק בידיים הלא-נכונות
קמפיין "ישראל מתחמשת", שבמסגרתו אושרו תקנות המקילות על תנאי הסף לקבלת רישיון נשק, גרם לעלייה דרמטית במספר כלי הנשק שבידי הציבור בישראל. על פי נתוני קואליציית "האקדח על שולחן המטבח", מספר רישיונות הנשק הפרטי שאושרו בשנת 2023 היה יותר מפי שלושה ממספרם בשנה הקודמת. בנוסף, חלה עלייה של 40% במספר כלי הירייה המוחזקים בידי בעלי רישיונות בישראל בין השנים 2022 ו-2023.
"כבר באוקטובר לפני שנה פניתי לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בנושא", אמרה לילי בן עמי, מייסדת ומנכ"לית פורום מיכל סלה. "כתבתי לו שנכון שנשק יכול להציל חיים, אבל חייבים לוודא שנשקים לא יגיעו לידיים הלא-נכונות וכדי לעשות את זה חייבים להדק את הקריטריונים. הגשתי לו מסמך עם חמישה צעדים מאוד פשוטים".
בין הצעדים שמציעה בן עמי: לפרסם מידע לציבור לגבי אמצעים הננקטים לשמירת ביטחון נשים בביתן, להוסיף קריטריון מפורש של היעדר רקע של אלימות במשפחה, לצרף את הרווחה כחלק אינטגרלי מתהליך הבדיקה והאישור ולבצע הצלבת מידע עם הרווחה טרום מתן אישור לנשק, להכניס לקריטריונים דרישה שאישור רופא יינתן על ידי רופא המשפחה שמכיר את ההתנהגות של מבקש הנשק בתוך הקהילה שלו.
יש להדגיש כי במצב כיום, האגף לרישוי כלי ירייה מבצע הצלבת מידע מול המשטרה ומול משרד הבריאות במעמד מתן רישיון לנשק, אך אין כלל הצלבת מידע יזומה מול משרד הרווחה, המשרד הממשלתי שאליו מגיעות רוב הפניות על אלימות במשפחה, שכן ישנן משפחות שמעדיפות לא לפנות למשטרה. הבדיקה מול הרווחה נעשית רק אם ישנה פנייה יזומה לרווחה לאחר קבלת הנשק.
"אלו צעדים לא מסובכים ולא תקציביים", הסבירה בן עמי. "בסוף זה שמשרד ממשלתי אחד ישתף פעולה עם משרד ממשלתי אחר, או לבקש שזה יהיה רופא משפחה שייתן אישור ולא אורתופד או רופא אחר שלא מכיר את המשפחה. בפועל, אנחנו מוצפות בפניות של נשים שמשתמשים במדיניות הזאת כדי לאיים עליהן, ולא נעשו שום צעדים, למרות שהם בעצם העלו במאות אחוזים את הנשקים בבתים בזכות הקלת הקריטריונים.
"הנשים שנפגעות מהמצב הזה אלו נשים שגם ככה מאוימות בזוגיות. היו לנו מקרים ששופט פסק צווי הרחקה ואיסור נשיאת נשק, והתוקף בכל זאת קיבל נשק. או תוקפים שמגישים בקשה לנשק ומשתמשים בזה כדי לאיים על האישה. היה לנו מקרה של אישה שסיפרה איך הוא שבר לה את האצבע ביד עם הנשק, או אישה שהצליחה להתגרש מהבעל האלים שלה, והוא שלח לה תמונה בוואטסאפ שהוא הגיש בקשה לרישיון לנשק. הוא משתמש בזה כאיום כלפיה, עוד דרך להפחיד אותה.
"לכן ההסברה נורא חשובה פה - בואו תצאו עם מידע לציבור שמבהיר שאדם עם רקע של אלימות, של תוקפנות, של אלימות במשפחה, לא יקבל נשק. בואו תרגיעו את אותן נשים מאוימות שלא ישנות בלילה ופונות אלינו. תספרו להן איך השוטרים שאחראים לאשר את הנשק מגינים גם עליהן. האם הם עברו ריענון נהלים לגבי בדיקת הרקע? האם יש להם את הכלים לוודא שאין רקע של אלימות במשפחה? לצערי חלפה שנה, וזה לא קרה עד היום".
"להעיר את המדינה"
הילה, 32, אמא לשלושה ילדים, מכירה את המציאות שתיארה בן עמי היטב. "בעלי לשעבר היה אלים כלפיי מאז החתונה", סיפרה. "בהתחלה הוא היה זורק חפצים בבית ומקלל, וכשהחלטתי לשים לזה סוף ולהיפרד ממנו התחילה האלימות הפיזית.
"הוא היה מחכה לי בסלון כל יום שיכור ועצבני, עד שהחלטתי שאני מפחדת לחזור הביתה", הוסיפה. "יום אחד חיכיתי שהוא ילך לעבודה, ארזתי מזוודה, יצאתי מהבית והלכתי לאחותי. אבל הוא מצא אותי, הגיע לדירה שלה עם סכין, תקף אותי והתחיל להרביץ. הצלחתי לברוח ממנו, אבל הוא המשיך לרדוף אחריי ברחוב, ושם הוא נעצר. לצערי, כל כך רציתי את החיים שלי בחזרה, ואחרי תקופה החלטתי לסגור את התיק.
"קיוויתי שהסיפור הזה מאחוריי, אבל לפני חצי שנה פנה אליי עורך הדין שלו וביקש ממני אישור בכתב שאני מאפשרת לתת לו לשאת נשק. כמובן שאמרתי שלא. זומנתי לבית משפט, ואמרתי שאני לא רוצה שאדם כזה יסתובב עם נשק, שאני מפחדת. אבל השופט החליט שאני ממציאה עלילות וקנס אותי בהוצאות בית משפט. אני בעד נשק, אבל לא לאנשים כאלה. כיום אני חוששת לחיי".
3 צפייה בגלריה
"להדק קריטריונים". לילי בן עמי בדיון בוועדה למעמד האישה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"עלייה ברצח נשים"
לפי מדד הנרצחות של פורום מיכל סלה, בין השנים 2024-2021 14% מהנשים שנרצחו על רקע של אלימות במשפחה נפגעו באמצעות נשק חם. מדובר בעשרה מקרים. "בשנה האחרונה יש אצלנו עלייה בפניות, ופניות מסוג חדש שלא היה לנו בעבר, של מקרים הרבה יותר קשים", אמרה בן עמי. "מתחילת 2024 נרצחו 15 נשים באלימות במשפחה, 11 מתוכן על ידי בן זוגן. מתחילת מלחמת חרבות ברזל נרצחו 22 נשים באלימות במשפחה, 16 מתוכן על ידי בן זוגן.
"זה אומר שכמעט כל שבועיים נרצחת אישה. כלומר, יש פה עלייה ברצח נשים. צריך לזכור שרצח הוא קצה הקרחון, יש נשים שחיות בתוך בית אלים, ציבור של נשים מאוימות. לנשים האלה, לילדים שלהן - לא יכול להיות שמתעלמים מהאוכלוסייה הזאת - ביטחון לאומי זה גם הביטחון שלהן. מה אנחנו, שקופות?! יש פה חזית של ביטחון של נשים שעובר מתחת לרדאר. מה צריך בשביל להעיר את המדינה?".
המשרד לביטחון לאומי מסר: "בניגוד לנטען, כל מגיש בקשה נבדק על ידי משטרת ישראל ביחס למסוכנותו, בוודאי גם נושא אלימות במשפחה. גם הטענה באשר להעברת המידע אינה נכונה, שכן משרדי הבריאות והרווחה מעבירים מידע עם קבלת הרישיון ובזמן החזקת הרישיון. למרות פניות חוזרות ונשנות למשרד הרווחה להקים ממשק משותף, המשרד אינו משתף פעולה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גאה וימשיך ברפורמת 'ישראל מתחמשת' שאותה הוא מוביל, רפורמה שהצילה חיים במקרים רבים".
משרד הרווחה והביטחון החברתי מסר: "בדיקת הבקשות לרישיון לנשיאת נמצאת באחריותו של המשרד לביטחון לאומי. הליך הדיווח על מסוכנות של מחזיקי ומבקשי רישיון לנשיאת נשק מהממונה על הערכת מסוכנות במשרד הרווחה מתקיים כל העת, ללא עיכובים. דיווחים שמגיעים לממונה מעובדים סוציאליים נבדקים לעומקם ומועברים לאגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי על פי החוק".
