"מאז הקמת הממשלה אני נאבק כדי לשנות את הדברים מהיסוד. לשנות את הרכב בית המשפט העליון, לתקן את מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולשים סוף לאכיפה הבררנית". כך פירט שלשום (שבת) שר המשפטים יריב לוין, בתגובה לירי פצצות התאורה לעבר בית רה"מ, את צעדי המהפכה המשפטית שקידמה ומקדמת הקואליציה ‑ וקרא להחזירם לשולחן.
"הגיע הזמן שכל חברי הקואליציה, כל הסיעות וכל חברי הכנסת, יודיעו כאיש אחד על תמיכה חד-משמעית במהלכים שהובלתי ונעצרו, ובכל מהלך אחר הדרוש לשינוי המצב. הגיע הזמן שיינתן גיבוי מלא לשיקום מערכת המשפט ומערכות אכיפת החוק". אלא שהמציאות קצת שונה מדבריו של שר המשפטים. השינויים הנרחבים שהממשלה שואפת לקדם ביחסי הכוח בינה לבין מערכת המשפט ‑ מעולם לא נעצרו. הם אף פעם לא ירדו מסדר היום.
תיעוד ירי פצצות התאורה לבית רה"מ בקיסריה
מתחילת מושב החורף, המהפכה המשפטית ממשיכה להתנהל במלוא הקיטור. השבוע היא תגיע לאחד משיאיה, בכינוס הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה תכונס, נזכיר, אחרי שבג"ץ הוציא צו שאילץ את שר המשפטים לכנס את הוועדה ולבחור נשיא לעליון. ואולם, כאקט של מחאה והתרסה, לוין לא יציג מועמדים לכהונת נשיא. ייתכן שהוועדה תבחר כמ"מ נשיא את השופט נועם סולברג, שהוא השופט הוותיק ביותר בעליון אחרי הנשיא בפועל יצחק עמית.
לוין מוכן לבחור את עמית כנשיא רק אם יגיע לפשרה עם שופטי העליון בקשר לבחירת שלושת השופטים החסרים היום. השר רוצה שלפחות שניים מהשופטים הנבחרים יהיו על-פי בחירתו ושמרנים בפסיקותיהם. לכך לא מסכימים השופטים, בטיעון שלוין הציג מועמדים לא ראויים.
היום ידון בג"ץ בעתירות נגד הקפאת סבסוד המעונות על ידי היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, כשברקע הצעת "חוק המעונות" של יהדות התורה - שמטרתו לעקוף את החובה לגייס בני ישיבות.
הצעת החוק מבקשת לשנות את הקריטריונים לקבלת ילדים למעונות יום ומשפחתונים מפוקחים. קריטריון הסבסוד, על-פי החוק, יהיה תלוי רק בסטטוס תעסוקת האישה, ללא קשר לעיסוק הגבר. המשמעות: משפחות משתמטים יקבלו תמיכה כספית מהמדינה, ואילו מעוטי יכולת לא יקבלו. מכיון שמדובר בחוק שלתפיסת היועמ"שית אינו חוקתי, כיוון שהוא מתעדף מימון בני ישיבות המסרבים להתגייס בניגוד לחוק, היא לא תגן בדיון על שר הרווחה יואב בן צור האמור לאשר את הסבסוד. במקומה תיוצג הממשלה על-ידי עו"ד פרטי. הייצוג הנפרד, שהיה נדיר בעבר, הופך תדיר בממשלת הימין.
בתוך כך, הממשלה קיבלה אתמול החלטה לסיים עד לסוף השנה את כהונת היועמ"שים של משרדי הממשלה המצויים זמן רב בתפקידם. מדובר בצעד חוקי, אולם הדרך שבה הממשלה קיבלה את ההחלטה במהירות, גם הפעם בניגוד לעמדת היועמ"שית, מעלה חשד שהממשלה מבקשת לפטרם משיקולים זרים ואישיים ולמנות תחתם יועצים משפטיים במשרות אמון. משרות אמון יגרמו ליועצים להיות נאמנים לשר הממנה.
בישיבת הממשלה שבה דנו השרים בהצעה הזו, הם כינו בין היתר את הייעוץ המשפטי כ"גנגסטרים, מאפיה", ואמרו כי שם "הכריזו מלחמה על הממשלה". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר למשנה ליועמ"שית שרון אפק: "החתמתם שלושה משנים ליועמ"שית כדי להצדיק את העוול וטענתם למניעה משפטית, זה פשוט הזוי, פשוט לא ייאמן. הם מנצלים את הכובע שלהם, גונבים מהקופה הציבורית, סוחטים קשישים. אני אפרסם בדיוק את שמות כל היועמ"שים ואת הסכומים שמנסים לסחוט. אני רוצה לפגוש אתכם בבית משפט ואני דורש ייצוג עצמאי".
השר שלמה קרעי אמר: "ההסכמה בשתיקה של היועמ"שית לירי פצצות תאורה על בית רה"מ ופריצות הגדרות בסוף יגיע לרצח רה"מ". השר קרעי השתלח ביועמ"שית בהזדמנות נוספת, ברשת X, בטענה שהיא יושבת "בחיבוק ידיים" ברקע זריקת פצצות התאורה לבית רה"מ. "הקם להורגך - גם ברפיסות ובהסכמה שבשתיקה - השכם לפטרו", כתב.
בנוסף, גם הליך בחירת נציב שירות המדינה ישונה ‑ ורה"מ ימנה בקרוב את ועדת האיתור לבחירתו. החשש הוא שבעקבות שינוי המנגנון, הנציבות תהפוך לשירות חלוקת ג'ובים למקורבי שרים ופעילים פוליטיים, רק על סמך נאמנות ולא מקצוענות.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.11.24
