ה"משקולת" שמסייעת לחמאס, והאזהרה יוצאת הדופן של בכירים במטכ"ל: נוכחות החטופים הישראלים שנותרו בחיים ומפוזרים ברחבי רצועת עזה מונעת למעשה את מיטוטו הצבאי של ארגון הטרור, ומסכלת אפשרות של לוחמי צה"ל לפעול קרקעית ב"איים שמתרחבים", אליהם הכוחות לא נכנסים כדי שלא לסכנם. בפועל, כך מצליח חמאס לבסס מחדש את משילותו החלקית ברצועה.
שלושה חודשים לאחר רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח על ידי מחבלי חמאס, בצה"ל מקפידים קלה כחמורה מחשש לאפשרות לפגיעה בעשרות השבויים שנותרו בחיים ונמצאים בידי חמאס וארגוני הטרור בעזה - ולכן לא פועלים קרקעית, וגם לא תוקפים באזורים נרחבים ברצועת עזה. חמאס נהנה מכך ומשקם את יכולותיו הצבאיות במרחבים גדולים אלו, שקיימים גם בצפון הרצועה, וזאת במקביל למקומות היחידים שבהם צה"ל תוקף בחודשים אלו - ג'באליה ובית לאהיה הצמודה לה.
"סוגיית החטופים הישראלים שבשבי חמאס הפכה לגורם מרכזי שמצר ומעכב את הישגי צה"ל ברצועה", אומרים בכירים במטה הכללי בשיחות סגורות, ומתכוונים לאחד מיעדי המלחמה שהציבה הממשלה - חיסול התשתיות הצבאיות והשלטונית של ארגון הטרור שהתעצם ברצועת עזה, בחסות ישראלית וקטארית, במשך 15 השנים שקדמו ל-7 באוקטובר.
"נוכחות החטופים ברצועת עזה משפיעה ומשנה את שיטות הלחימה, את מקומות הפעולה הקרקעית ואת התקיפות האוויריות - והיא מגבילה מאוד את הכוחות לפגוע באופן משמעותי יותר בחמאס, החל בהוראות הפתיחה באש הפשוטות ללוחם בשטח ועד להחלטות לאן לשלוח את החטיבות", אומרים הבכירים.
סכנה לחיי החטופים
לצה"ל יש מודיעין סביר על מצב החטופים, שנשען בעיקר על מידע שיוצא מחקירות המחבלים שנעצרים, שחזור ופענוח ממצאים מהשטח (למשל מצלמות מעקב) וניתוח תוצרים פורנזיים שמאותרים ונאספים מזירות שונות. איכות המודיעין על מצב החטופים ומיקומם משתנה תדיר, שכן חמאס מנסה להעבירם ממקום למקום ולפזרם ברצועה כדי להקשות על צה"ל לחלצם במבצע מיוחד. בצבא מעריכים כי מדיניות חמאס שהתגברה בקיץ האחרון, לפיה יש להוציא להורג חטופים שבשבי אם מזוהה תנועה קרובה של כוחות צה"ל, לא השתנתה - ולכן הסכנה לחייהם ברורה ומיידית, ולא רק בגלל תנאי השבי שיוחמרו בחורף שבפתח.
בצה"ל מנסים להבהיר בכך לדרג המדיני שאי-הליכה לעסקה לשחרור החטופים פוגעת ישירות בסיכוי לעמוד בשני היעדים שהגדירה הממשלה בתחילת המלחמה: מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. "חמאס הגביר את האבטחה על החטופים", מעריכים בצה"ל, "ללא נוכחות החטופים ברצועת עזה העסק היה נראה אחרת - הפעילות של צה"ל הייתה יותר דורסנית נגד חמאס, ללא ההגבלות מהן נהנה הארגון בהשתקמותו. יש הבדל בין פירוק היכולת הצבאית של חמאס לפגיעה במשילות האזרחית שלו שהוחלשה, אך עדיין קיימת ברצועה".
בצבא יש מי שמעריך שחמאס ויתר למעשה על ג'באליה בעקבות הפשיטה הארוכה של אוגדה 162 בצפון הרצועה שהחלה לפני כחודשיים וחצי, ובמהלכה כבר חוסלו או נעצרו יותר מאלף מחבלי חמאס, בעוד צה"ל איבד 28 לוחמים וקצינים מראשית הפעולה.
הסיוע מגיע לחמאס
"רוב רובו של הציבור העזתי לא ראה חיילי צה"ל במרבית התקופה הארוכה הזו של 14 חודשי הלחימה, ולכן חמאס עדיין מושרש חזק אצל העזתים כשלטון, כי אין לו שום מתחרה", מתארים בצה"ל, "חמאס למשל לקח את הקרדיט על מבצע חיסוני הפוליו הגדול שישראל אפשרה לבצע והכניסה לרצועה בחודשים האחרונים, והוא פועל לדכא כיסי התנגדות לשלטונו שצצים לעיתים בהפגנות מקומיות.
העברת סיוע הומניטרי לעזה על ידי חיל האוויר הירדני
(צילום: דובר צה"ל)
"אנו מזהים גם מנגנון של פיצוי כספי מצד חמאס לפעיליו ופקידיו: לאחרונה חמאס חזר לשלם להם שכר חודשי, אמנם של כמה מאות ולא אלפי שקלים כמו לפני המלחמה, וזאת למרות המצוקה הכלכלית שבה הוא נתון. הציבור בעזה לא קרוב להתהפך על חמאס, עדיין לא הצטברה האנרגיה לכך כי לא מתפתחת לו חלופה. בנוסף, רוב הציבור העזתי שמרוכז בדרום הרצועה לא מרגיש כבר חודשים ארוכים את נחת זרועו של צה"ל, והוא עסוק בעיקר בחיפוש אחר אוהל או שמיכה לחורף. זה יותר מעניין אותם ממותו של סינוואר שהולך ונשכח, כך לפי השיח שאנו מנטרים ברחוב הפלסטיני".
המשילות המתחדשת של חמאס מתבטאת בעוד סממנים מתחדשים בשטח: בצה"ל זיהו כי לאחרונה פתחה עמותת צדקה פלסטינית, בחסות חמאס, בית ספר מאולתר בעיר העקורים שבמוואסי ליד חאן יונס. בנוסף, חמאס פתח, לאחר שיקום ושיפוץ, את בית החולים רנתיסי בצפון הרצועה, עם טקס חנוכה שנועד להפגין משילות פנימית.
בשכונות העיר עזה מפוזרים כ-200 אלף עזתים, מתוך קרוב למיליון שחיו בה ערב המלחמה. חמאס מנסה להפגין מולם משילות בפיקוח על מחירים סבירים בשווקים, שניזונים מהסיוע שצה"ל מזרים גם לצפון הרצועה דרך מעברי הסחורות שהוקמו בארז וליד זיקים. כמעט אין שבוע שבו משאיות אלו לא נשדדות על ידי חמושים בעזה שחמאס, וגם צה"ל, מנסים לעצור ולבלום בירי. המשאיות שמגיעות ליעדם נלקחות לרוב על ידי חמאס.
הממשלה לא מחליטה
מבחינת החלופה לשלטון חמאס, בממשלה ממשיכים בעיקר לסרב ופחות ליזום: דוחים את דרישת חלק מהשרים לכונן ממשל צבאי ישראלי, וכמובן גם מסרבים לכניסת הרשות הפלסטינית לשטח, ולו כפיילוט מקומי. היוזמה שנדונה בממשלה לפני יותר מחודש להכניס קבלנים אמריקנים שיחלקו את המזון עוד רחוקה מביצוע ונראית יותר כספין: לפיקוד הדרום לא ירדה הנחיה להתניע את המהלך, ובגופים ביטחוניים אחרים ההצעה הזו "עדיין נלמדת".
3 צפייה בגלריה
"חיפוש אחר אוהל או שמיכה לחורף מעניין את הפלסטינים יותר ממותו של סינוואר"
(צילום: Adel Hana, AP)
בצבא אומרים עוד כי "לצפון הרצועה, היכן שצה"ל פועל קרקעית באזור ג'באליה, אנחנו עדיין מכניסים כ-50 משאיות סיוע מדי יום, ואף מקיימים שם מבצעים הומניטריים מיוחדים. באמצעות ארגוני סיוע בינלאומיים, אנו דואגים להשאיר מזון ומים במרחבי הלחימה בבית לאהיה, בית חאנון וג'באליה - כדי שהעולם יראה שאין הרעבה בעזה, גם במקומות שכיתרנו. דלק נכנס לעזה לפי הזמנות שבועיות, בעיקר להפעלת משאבות המים ולשימוש בתי החולים, אבל קו החשמל החדש למשל שאפשרנו את הקמתו כבר מייצר 20 אלף קילו וואט מדי יום למאות אלפי העקורים במוואסי. לשם מגיעים גם מזון ומים באופן מהיר, ממש תוך עשר דקות, ממעבר כיסופים שהקמנו ופתחנו החודש מחדש, ובכך מקטין את תופעת ביזת המשאיות".
רפיח כמעט ריקה
דרומה משם, ברפיח, כמעט שלא נותרה אוכלוסייה עזתית. בעיר הגדולה שגובלת בסיני נותרו לפי הערכות הצבא כ-10,000 עזתים, כאשר חטיבת הנח"ל, שמחזיקה את ציר פילדלפי שכבוש מזה כחצי שנה על ידי צה"ל, מרחיבה את האחיזה בו לשולי רפיח, בדומה להגדלת פרוזדור נצרים לטריטוריה ישראלית של ממש בצפון הרצועה. בפשיטות מקומיות שמקיימת החטיבה אותרו החודש מאות אמצעי לחימה של חטיבת רפיח של חמאס שהוכרעה באוגוסט, ובהם גם רחפנים ששימשו את ארגון הטרור.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.11.24
