זאב אלקין חסום. לא פוליטית, שם הוא נוהג להסתדר. הפעם המחסום פיזי. מערום ארגזים ניצב במרכז לשכתו החדשה, בקומה החמישית במשרד האוצר, מאלץ את השר לעקוף מהצד. אתגר פשוט אך סמלי, למי שבתפקידו החדש אחראי לשיקום הצפון ולהחזרת המפונים שכבר יותר משנה חיים על ארגזים.
"אוצר", נכתב בטוש על הציוד הארוז בלשכת אלקין, שעלות הקמתה מוערכת בכ-17 מיליון שקל. הטייטל הוא שר המנהלות, או בשמו הרשמי: שר במשרד האוצר, שאמון על מינהלת תקומה ומינהלת שיקום הצפון. "יש לי פחות עובדים מאשר לשרה מאי גולן. הצוות שלה גדול משלי, שתבין", הוא אומר השבוע ל"7 ימים", בראיון ראשון מאז שנכנס לקואליציית נתניהו ומונה לשר בממשלתו.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
ההתייעלות שאלקין מנסה להציג לא הצליחה לרכך את הביקורת שספג בשבוע האחרון מחבריו, עד לא מזמן, באופוזיציה. ביקרו אותו על בזבוז כספי, על הג'וב שנתפר לו, אבל בעיקר על שובם של סער ואלקין לחיקו של נתניהו, האיש שאלקין הגדיר כמי שמעדיף את האינטרס האישי על פני הלאומי.
מעבר לכניסה שלכם לממשלת נתניהו, ספגת ביקורת על ג'וב ולשכה בשעת מלחמה, בממשלה שמלכתחילה מטפחת שורת משרדים מיותרים. אתה מבין את הכעס?
"אני מבין את זה, רק חושב שזה נובע מחוסר ידיעה של מה באמת קרה. אני השר הכי זול בממשלה. האשימו אותי שקיבלתי משרד, אבל אני לא עומד בראש משרד. הייתי בתפקידי שר בעבר, מעולם לא ניהלתי 30 מיליארד שקל, וזה בא עם משימה יותר חשובה מזו שיש ברוב משרדי הממשלה. משרדי ממשלה בודדים מנהלים סכומים כאלה. לא רציתי משרד, ויש לזה מחיר, אין לי מנכ"ל ולכן יש עבודות שאני עושה בעצמי".
זה לא רק מספר התקנים שקיבלת ללשכה, זו גם האמירה בשעת מלחמה ומשבר כלכלי. אפשר להיכנס מתחת לאלונקה גם בלי ג'וב מיניסטריאלי.
"שיקום הצפון והדרום לא נוהל טוב. זה היה תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שלא יכול לנהל את האירוע הזה עם כל תפקידיו. לראש הממשלה אין זמן לזה, וזו טעות גדולה מאוד שאיש לא ניהל את זה. נניח שבעוד שלושה שבועות תושבי הצפון יוכלו לחזור, למדינת ישראל אין תוכנית חזרה לצפון. זה מגה-אירוע. אז האם צריך פה שינוי יסודי בניהול? כולם אמרו שכן, גם באופוזיציה".
ישנו משרד הנגב והגליל, שמלכתחילה גם הוא משרד מיותר שאפשר היה להטמיע.
"אני לא בטוח שהוא מיותר, אבל לצפון דרוש שינוי רדיקלי, אי-אפשר לנהל בממשלה בלי להיות שר. זו שאלה של סמכויות. לפרויקטור אין אצבע בממשלה, הוא לא יודע איך כנסת עובדת. הניסיון לנהל את זה ‘על הדרך’ לא צלח".
העם צריך שני שרים על כל חבל ארץ?
"שיקום הדרום והצפון לא ישב מלכתחילה במשרד הנגב והגליל, זה לא קשור אליו. אני שר במשרד האוצר כי זה משרד שיודע לתכלל עבודת משרדי ממשלה, משרד הנגב והגליל - לא".
שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית התנגד למינוי שלך. הוא אמר שאתה עלול לפגוע בתפקוד של המשרד שלו ולהגדיל בירוקרטיה.
"אחרי פחות מ-24 שעות הוא שינה את הטון ובירך על הכניסה שלי. עוד לפני זה, ניגשתי אליו במליאת הכנסת ואמרתי לו שברור לי שאני צריך לעבוד איתו, כי אני עוסק בשיקום האזור והוא בקידום האסטרטגי שלו. קיימנו ישיבות עבודה יחד והחלטנו שנסייר בשטח יחד".
נותר אצלו תסכול?
"זה בינו לבין ראש הממשלה, אני לא נכנס לזה. אם יש לו טענות לנתניהו, זה לגיטימי".
יכול להיות שהביקורת כלפיך לוקחת בחשבון גם את הרזומה שלך במשרדי ממשלה שהצורך בהם מוטל בספק - שר ירושלים, שר משאבי המים, השר להשכלה גבוהה. אז עכשיו שוב אלקין, שוב בתפקיד שנתניהו תפר לו במיוחד, שוב עם טייטל שמרים גבות.
"הייתי גם שר השיכון והעברתי רפורמות מעמיקות שהשוק זוכר עד היום. הייתי גם השר להגנת הסביבה ושר הקליטה. שימשתי גם בתפקידים של 'משרדים רגילים', מה שנקרא. אני לא שותף לתפיסה שמשרד קטן הוא מראש חסר תועלת".
עוד נגיע לתפקיד החדש, השאלה אם אתה מרגיש שיצרת סטיגמה.
"אז אני אומר לך, זה לא מעניין אותי. מעניין לשנות מציאות. אגב, גנץ ואנשיו התנפלו עלינו כשנכנסנו לממשלה, אבל גם עכשיו, הוא עדיין היה יותר זמן מאיתנו בממשלה הנוכחית בראשות נתניהו".
אחרי שיצאתם מהממשלה, בחודש מרץ, אמרת שזו החלטה קשה. זה אומר שלהיכנס לממשלה קל יותר?
"יצאנו מהממשלה בגלל ביקורת על מדיניות ביטחונית מדשדשת ותחושת תסכול שלא יכולנו להשפיע, כי לא היינו במקומות של קבלת החלטות אמיתיות. עכשיו, בשני אלה חל שינוי משמעותי. אם היינו מקבלים את הכלים האלה במרץ, לא היינו עוזבים את הממשלה".
"כרגע אני לא חושב שבחירות יקדמו אותנו למציאות טובה יותר. כשאני מסתכל על המספרים, אני חושש מעוד תיקו פוליטי שיביא לבחירות בלתי פוסקות"
למה לא הצבתם כתנאי כניסה הקמת ועדת חקירה ממלכתית?
"אני תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לא היה סיכוי שיסכימו לתנאי כזה. מי שמקים ועדה כזו לפי החוק זה ראש הממשלה, באישור הממשלה, ואין לך דרך לכפות עליו".
קוראים לזה משא ומתן, אתה מצטיין בו. היה לכם מנוף.
"מנוף מוגבל, זה לא נושא שבו הוא יוותר על עמדתו. אנחנו משפיעים מאוד בממשלה, אבל אנחנו ארבעה מתוך 68".
במהלך המלחמה הצעת לקבוע תאריך מוסכם לבחירות, מה עמדתך היום?
"אני לא רואה מניעה מהליכה לבחירות".
אחדד את השאלה: האם עדיף לישראל ללכת לבחירות, או שמוטב שהממשלה שתחתיה התרחש טבח 7 באוקטובר, שאתה ביקרת את הניהול שלה ותקפת את העומד בראשה, תשלים את ימיה?
"לא יודע, תלוי בתפקוד. כרגע אני לא חושב שבחירות יקדמו אותנו למציאות טובה יותר. כשאני מסתכל על המספרים, אני חושש מעוד תיקו פוליטי שיביא לבחירות בלתי פוסקות".
אז כאדם של מספרים, הסתכלת על הסקרים וראית שמפלגתכם, הימין הממלכתי, לא עוברת אחוז חסימה. לליברמן ובנט כבר לא תחברו, גם לא לסמוטריץ' ובן גביר. נשארנו עם הליכוד, נראה אותך שם בבחירות הבאות?
"לא יודע, כולם הרי דיברו שהסכם הכניסה שלנו לממשלה יכלול גם הסכם עם הליכוד, ועובדה שזה לא קרה. אנחנו כרגע סיעה עצמאית, יש לנו עמדות שונות".
ואולי פשוט ידעתם ששיח על שריונים בתקופת מלחמה יתקבל עוד פחות טוב משיח על ג'ובים, ואם אין בחירות באופק – העדפתם לא לעורר עוד סערה.
"אם היינו דואגים לסיבוב הבא, היו לנו הרבה דרכים לסדר את זה. היו הצעות כאלה, גם מהאופוזיציה וגם מהממשלה".
אז אתה לא פוסל חזרה לליכוד.
"לא פסלתי גם אופציות אחרות שהיו במערכת הפוליטית. יש לי השקפות עולם שאותן לא אשנה, לא משנה באיזו מסגרת אני פועל".
אלקין לא מביט לאחור. השותפים לשעבר בגוש מתנגדי נתניהו הם היום יריבים, ואת ההשתלחויות בנמסיס נתניהו הוא מחליף בביקורות על לפיד. גם הסגנון קיבל תפנית השבוע, כשאלקין נאם במליאה וכינה את מבקריו "אופוזיציה פח".
"אני לא מצטער על הביטוי הזה", הוא אומר. "נכון שהסגנון שלי שונה בדרך כלל, אני לא משתמש בביטויים קשים, אבל במשך שבוע חבריי לשולחן האופוזיציה תקפו אותי בכל דיון ובכל הזדמנות שהייתה להם, גם בנושאים שלא קשורים בכלל להצטרפות שלנו. הם תקפו בצורה שלוחת רסן ובביטויים הרבה פחות פרלמנטריים מ'אופוזיציית פח'".
למי כיוונת באמת באמירה הזו?
"האמירה מכוונת בראש ובראשונה ליש עתיד. לילה-לילה, כל שבוע, הייתי נשאר במאבקים נגד החקיקה של הקואליציה. ראיתי את התסכול של הח"כים ביש עתיד, כשהמנהיג הנפלא שלהם היה שולח אותם לקרב והולך לישון בבית".
לילה ספציפי?
"אני לא זוכר לילה שזה לא קרה בו".
אתה מאשים את לפיד בעצלות?
"כמובן, זו עצלות. כשהשעה מאוחרת כולם רוצים ללכת הביתה, אבל יש שאלה של דוגמה אישית. לא ראיתי אותו בלילות במשך תשעה חודשים, ואני זוכר איך נתניהו התנהג כשהוא היה יו"ר אופוזיציה, הוא היה ממוסמר לכיסא שלו במליאה בלילות ארוכים, בניסיון שלהם להפיל אותנו".
מה עבר ביניכם?
"חברות אף פעם לא הייתה, תמיד היו בינינו פערים אידיאולוגיים, אבל ידענו לעבוד. בתפקיד יו"ר האופוזיציה הוא נכשל לחלוטין, גם במבחן התוצאה וגם בהתנהלות".
נניח שהאופוזיציה כשלה בתוצאה, איך אתה מתנער מיד מכישלונות של מקום שעזבת לפני רגע?
"אלה אותם אנשים שבמשך חודשים ישבו לידי בוועדות הכנסת, טענו שחייבים שר שיטפלו בנושא שהופקד בידיי, ואז מבקרים אותי שלקחתי את התפקיד".
ייתכן שכבר היו לנו מהפכה משפטית וחוק השתמטות לולא האופוזיציה. למה פח?
"כי בסוף ההתנהלות של סיעת האופוזיציה הראשית, עם 24 מנדטים, הייתה התנהלות פח. מה לעשות? הייתי רב איתם כל שבוע על זה שצריכים להיות בכנסת בכל מחיר, בשיניים ובציפורניים, להאריך את דיוני המליאה כדי שפחות חוקים שאנחנו מתנגדים להם יעברו. אז כן, מצטער, חבריי לאופוזיציה, אתם לא יודעים לתפקד בלעדיי".
ואולי, מהותית, אתה לא מסתדר באופוזיציה. ב-20 שנה בכנסת היית בממשלת קדימה ואז בממשלות הליכוד מ-2009 ובממשלת השינוי. היית כמה חודשים באופוזיציה בשני עשורים בכנסת, ואתה מטיף על תפקוד אופוזיציוני?
"בקדימה הייתי גורם אופוזיציה בתוך קואליציה. באופוזיציה הזו הייתי הגורם הכי מועיל ומדרבן לפעילות. לכן גם חלק מתוכניות הקואליציה לא התממשו. אני חייב כנסת, אני אוהב כנסת ואני מכיר כנסת. הסכמתי לעזוב את הכנסת ולהיכנס לממשלה רק כשדובר על תפקיד מקצועי מאוד משמעותי".
איך זה מרגיש לחלוק קבינט בשעת מלחמה עם אדם שכינית "ליצן החצר של הממשלה שנכשל בתפקידו"? אתה יודע על מי אני מדבר.
"אני יודע, יש לי הרבה חילוקי דעות עם השר בן גביר. אנחנו שונים בצורת ההתבטאות. אני לא פחות ימין ממנו, אבל אני חושב שבסגנון הפופוליסטי... אני לא עובד בצורה כזאת. אבל אני מודה, יש דברים שהוא הצליח להפתיע אותי בהם, כמו חלוקת הנשק".
הוא הפתיע אותך גם בכך שבשנתו הראשונה בתפקיד מספר מקרי הרצח הוכפל?
"הוא עדיין לא הצליח במטרה המרכזית, לכן מבחינת התוצאה זה עדיין איננו, אבל הוא הביא למשטרה כלים שלא היו מעולם. אי-אפשר לקחת את זה ממנו"
אגב אנשים שחולקים איתך קבינט, השרה רגב כינתה אותך "שאוויש" אחרי שעזבת את הליכוד. היא התנצלה מאז?
"לא, ואני גם לא מצפה. היא עשתה נזק בעיקר לעצמה עם האמירה הזאת".
יחסי אלקין-נתניהו נכתבים כמו טרילוגיה שאיבדה שליטה. החיבור ביניהם הוליד סיפור הצלחה שובר קופות, על ראש ממשלה ואיש אמונו הקרוב, השליח לכל משא ומתן קריטי, שניהל קואליציות ורקם ממשלות עבור הבוס. גם מבקרים שאינם חובבי הז'אנר התרשמו.
אחריו, נשען על אדי ההצלחה, הגיע סרט ההמשך ואיתו הפרידה הגדולה שריתקה ישראלים למסך. הקהל היה בטוח שזהו, לאן כבר יש ללכת מכאן, ואז הגיע הפרק השלישי עם חזרתו של אלקין לקואליציית נתניהו. הטוויסט הכעיס צופים רבים, אבל היוצרים התעקשו. על הדרך, גם השאירו פתח לסרט נוסף: קאמבק מלא לליכוד, שאלקין לא שולל.
ובכל זאת, יש דברים שאלקין לא ישכח לנתניהו. בראיון שנערך עם הזוג אלקין ב-"7 ימים" לפני כשלוש שנים, סיפרה אשתו, מריה, על הרגע שבו רוח בלפור הותירה בה צלקת. "אני לא אחת שבוכה בקלות", סיפרה אז מריה אלקין. "רחל בת החמש וחצי חוזרת עם המטפלת מהטיול, וכשהיא מנסה להיכנס לבית, אותו בריון ניצב מעליה וצורח, 'אבא שלך פושע! אבא שלך מוכר את ישראל!' התפרקתי שם טוטאלית. כשבאים אנשים בצורה אלימה כל כך ואת יודעת שהם גם מקבלים על זה שכר, סליחה, בעיניי זה כמו לשכור רוצח. אז הפעם הוא לא בא עם סכין אלא עם מגאפון".
כשהתנגדת לנתניהו, האש לא כוונה רק אליך. משפחתך הותקפה בצורה מכוערת, הבן שלך הותקף בתנועת הנוער, הבת שלך הותקפה אז בדרכה הביתה, ולאשתך הגיעו עד הבית כדי לקרוא לה רוסייה בוגדת. דיברתם ביניכם על זה לפני שנכנסת לממשלה?
"לא, לא. אני חושב שמי ששלח בריונים לבית שלי שגה קשות. לא מערבים משפחה. אפשר לבוא אליי בביקורת כמה שרוצים ולהפגין מולי, אני איש ציבור וזה חלק מהעבודה. זה בלתי מתקבל, משני הצדדים".
מה זאת אומרת משני הצדדים? הגיעו אליך פעילי שמאל הביתה ותקפו את המשפחה?
"לא, זה לא קרה לי משני הצדדים, אבל היו פוליטיקאים מהצד השני שהפגינו להם מול הבית וצעקו על הילדים שלהם. קיבלתי ווטסאפים עם קללות שהיו יכולות להיכנס לרפטואר של רמי בן יהודה, כמו ‘אתם יכולים לחזור לרוסיה’. משפחות וילדים צריכים להיות מחוץ לתחום".
האשמת אז את הליכוד ונתניהו, אמרת שבכספי מפלגה שלחו בריונים לבית שלך. אתה חושב ששילמו להם כדי לתקוף אותך?
"לא יודע אם בשביל לעשות דבר כזה או לא, אבל הם שני אנשים שהיו קשורים למפלגה - אחד עובד מסודר והשני זה רמי בן יהודה, שנפרדו ממנו רק בהמשך אחרי תקרית אחרת".
אמרת לנתניהו אישית לא לערב משפחות?
"אמרתי את זה בצורה פומבית, אז הוא יודע את עמדתי. אגב, הוא זה שכל הזמן גם טוען ומתלונן שמערבים משפחה, וזה לא מעניין אותי אפילו אם הוא ידע או לא, ומי אישר את זה בסוף. זו פגיעה קשה והוא נושא באחריות".
אחרי כל זה, רמי בן יהודה וחבריו שהגיעו אליך הביתה, יכולים להיות מרוצים. חזרת לשתף פעולה עם נתניהו.
"אמרתי לנתניהו דברים קשים, גם הוא אמר דברים מאוד קשים עליי. בסוף אתה מסתכל על הכל בפרספקטיבה, הפרספקטיבה של 7 באוקטובר".
הייתה סולחה עם נתניהו?
"לא, לא".
למה לא?
"כי הוא לא האיש הזה, אדם מאוד אינסטרומנטלי. אמנם בפעם הקודמת שנכנסנו לא הייתי שר, אבל נכנסתי לממשלה לפני שנה. אז היה מחסום נפשי. עכשיו לא עשינו משהו חדש, רק חזרנו על אותה החלטה".
איך עובדים, ברמה האישית ובטח בזמן מלחמה, עם אדם שאמרת עליו שמעדיף את האינטרס האישי על פני הלאומי?
"אני חושב שזה מתגמד מול מה שעומד לפנינו".
לפני כמה שבועות, אפשר היה לנחש שהסיפור של סער ואלקין יקבל תפנית אחרת לחלוטין. אביגדור ליברמן ניסה אז לקדם גוש ימני-ליברלי עם בנט וסער. הוא סיפר שנפגש עם סער כמה פעמים, והציע לו שני מקומות בעשירייה הראשונה ושניים בעשירייה השנייה. "ראיתי בפגישה שגדעון היה מבסוט, אבל זו הייתה הפגישה האחרונה", אמר ליברמן באוקטובר האחרון, והוסיף שסער השתמש בו כדי לחזור לזרועות הליכוד. "למחרת (הפגישה עם סער - א”ב) פגשתי את אלקין, הוא אמר, 'כן, גדעון יצא מרוצה'".
אתה זוכר את השיחה הזו?
"אני זוכר כל מיני שיחות, לא נוהג לשתף. הייתי ממליץ לאחרים לנהוג כך".
היחסים שלך עם ליברמן עדיין טובים?
"עם ליברמן זו לא חברות, אף פעם לא היה. יחסים קורקטיים".
אתה הרי דיברת לא פעם על גוש ימני ליברלי כאלטרנטיבה לנתניהו.
"הגענו למסקנה מהשיחות שהיו לנו שהגוש הזה לא יוקם. ליברמן ובנט נתנו להבין שהסיכוי לזה לא גדול”.
אתה תקרא לזה החלטות אמיצות, מבקריך יאמרו זגזגנות, אבל בשורה התחתונה איבדתם אמון בשני הגושים.
"יכול להיות, כי הראייה הדו-קוטבית של שני מחנות היא בעייתית מאוד. מלכתחילה היינו קצת ילד חורג בין העולמות: אנשי ימין מובהקים, ימינה מנתניהו, שכשהוא דיבר על מדינה פלסטינית בנאום בר-אילן, סער ואני התנגדנו נחרצות".
אתה מכיר את הבעיות בממשלה הזו, כי בעבר מנית אותן בעצמך. בתרחיש סביר לא תתקנו אותה, רק תשמרו עליה עם ראש מעל המים, ובהמשך תגידו שאין מה לעשות – ניסינו, לא הצליח - ובינתיים תישארו על הגלגל.
"יכול להיות שבשביל עתיד פוליטי דווקא היה לנו יותר פשוט להתחבר עם אחת ממפלגות האופוזיציה. יכולנו גם לא לפרק את השותפות עם גנץ, קיבלנו ממנו הצעה מאוד טובה מבחינת מיקומים ברשימה וזה התפוצץ על ההתעקשות שלנו לאוטונומיה אידיאולוגית, שהייתה לנו והוא לא היה מוכן לקבל אותה בהמשך".
פעם הוא היה במעגל הכי קרוב של נתניהו, אחר כך סומן שם כיעד. היום אלקין הולך עם, אבל מוכן להישבע שהוא מרגיש בלי. אחרי שהוא וסער נפרדו מגנץ ולקחו את ארבעת המנדטים שלהם לממשלת נתניהו, הם העניקו לראש הממשלה תעודת ביטוח ממורדים מבית וקואליציה יציבה עם 68 חברים. בין כניסתם של אלקין וסער לממשלה, ולפני שהצטרפו לקואליציה ומונו לשרים, נתניהו פיטר את שר הביטחון שלו, יממה אחרי שגלנט הוציא אלפי צווי גיוס לצעירים חרדים. זו הייתה פעולתו האחרונה כמטרד למפלגות החרדיות, אחרי התנגדותו לחוק גיוס שכולו השתמטות.
"מי שאומר שעשינו צעד שנועד להכשיר חוק השתמטות, מדבר שטויות", אומר אלקין. "הסיבות להיפרדות של נתניהו וגלנט הן הרבה יותר עמוקות, הצטברו במשך הזמן. בגדול, גלנט היה צריך לשלוח צווים, השאלה כמה, באיזו צורה ולמה זה נעשה יום לפני שהוא יודע שהוא הולך להיות מפוטר. אני אומר לך, כמי שהיה במשא ומתן הקואליציוני ויודע מה היה שם, שהוא ידע על הפיטורים.
"נתניהו וגלנט לא יכלו יותר, כולם דיברו על זה וזה נזק עצום למדינת ישראל, אי-אפשר לנהל מלחמה כשראש ממשלה ושר ביטחון לא מדברים. מערכת היחסים ביניהם הייתה חסרת תקדים במדינת ישראל, בטח ובטח בזמן מלחמה".
התרשמת שיש ביניהם גם מחלוקות לא ענייניות?
"בטח שיש. כשאנשים צוברים כזה מטען שלילי אחד על השני, אז כבר על כל שטות קטנה הם מתפוצצים אחד על השני, זה ברור. פוליטיקאים הם בני אדם".
אולי גלנט ראה את הלאומי וראש הממשלה את האישי?
"אני חושב שבהרבה צמתים גלנט טעה, אבל גם לנתניהו הייתה אחריות כאן, כי הם היו יחד. כשיש בעיה בזוגיות, תמיד שני הצדדים אחראיים. אני אומר את זה כמי שהתגרש פעם בחיים שלו".
איציק מרדכי, בוגי יעלון, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, בני גנץ, יואב גלנט – כולם כיהנו כשרי ביטחון תחת נתניהו, עם כולם הוא הסתכסך.
"חוץ מאיציק מרדכי, שהיה טרום תקופתי, צפיתי בכל מערכות היחסים האלה מקרוב, לפעמים ממש מקרוב, כסוג של מתווך. הייתי בתוך האירועים, מה שהיה פה במלחמה לא היה מעולם. גם בגלל שזו מלחמה וגם בגלל הרמה שהיחסים האלה הגיעו אליה. מהקבינט הדליפו בעבר, התרגלנו לצערי, אבל כאן הודלפו דברים מהפורומים הכי מצומצמים שיש, כמו קבינט מלחמה והתייעצות של ראש ממשלה עם שר הביטחון וראשי גופי הביטחון. במלחמה זה קרה כמעט בכל כינוס".
מה הסיכוי שיעבור בקריאה טרומית החוק שיסבסד מעונות לילדי חרדים שאינם מתייצבים לשירות צבאי?
"אני לא מאמין שיהיה בכנסת רוב, אנחנו בטח לא נהיה חלק מהרוב הזה".
בחוק הגיוס אתה יכול להבטיח שתצביע רק לנוסח שיכלול סנקציות אמיתיות?
"כן, חד-משמעית. לא אתמוך בשום חוק דרדלה שלא יביא לשינוי. אני טוען שאם תקצוב ישיבה יהיה תלוי באחוז המתגייסים ממנה, כל היחס ישתנה".
מה לגבי חופש ההצבעה שלכם בחוקי המהפכה המשפטית?
"האם מה שקידמו בתחילת הקדנציה הזאת היה הדבר הנכון? לא, אמרנו את זה. האם יש דברים שישנו את מערכת המשפט ונתמוך בהם? ודאי שיש".
הדחת יועמ"שית זה אירוע שמטריד אותך?
"אני מאוד מקווה שלא נגיע לשם, זה יהיה אירוע חריג מאוד ובעייתי גם מבחינת החוק. צריך נסיבות מאוד-מאוד מיוחדות. הממשלה הזו עשתה הרבה שגיאות בהתנהלות מול היועמ"שית והייעוץ המשפטי, אבל גם הייעוץ המשפטי עשו שגיאות קשות, ואני לא מהמתלהמים נגדם".
כשאתה שומע שאחרי הדחת גלנט כבר מתוכננות הדחות של יועמ"שית וראש השב"כ, באיזה שלב תגיד, "חבר'ה, די"?
"אני לא יודע שראש השב"כ הולך להיות מודח. יחסי ראש ממשלה וראש שב”כ לא קשורים לקואליציה. אני לא חושב שראש השב”כ מתכוון להשלים את הקדנציה, שמעתי את זה ממנו כשהוא אמר שהוא לוקח אחריות על 7 באוקטובר ומבין שיש לזה השלכות".
אתה מרגיש בבית בקואליציה הזו? אתה בטח יכול להביע עכשיו את עמדותיך בקלות יותר, מבלי לקבל מבטים מלפיד, יאיר גולן ומנסור עבאס.
"כן, כשהאג'נדה המרכזית היא מדינית-ביטחונית, ברור שאני מרגיש שיש לי הרבה יותר משותף עם הקואליציה הנוכחית. אני מחזיק בשתי תפיסות שהיו פעם הבסיס של תנועת הליכוד, השקפה לאומית ושורשית מאוד, ומצד שני, השקפה ליברלית בתחום הכלכלי, וכאדם דתי, גם בתחומי דת ומדינה. זה היה הפנים של הליכוד, היום המצב יותר מורכב".
הסמכויות הרשמיות יועברו לשר אלקין בתחילת השבוע הבא, אבל כבר השבוע הוא הגיע לנהריה המטווחת, שלא פונתה מתחילת המלחמה. שלושה מתושבי העיר ועוד תושב מעלות נהרגו מירי רקטות במלחמה, שניים מהם - זיו בלפר (52) ושמעון נג'ם (54) – בשבוע שעבר, מפגיעה ישירה בבית מלאכה.
ראש העירייה רונן מרלי חושב שהטעות הגדולה מכל הייתה המהירות שבה פונו תושבים מהצפון. גם אלקין מאמין שהתמריצים הכלכליים היו חייבים להתחשב במי שבחר, כמו הנהריינים, להישאר. מרלי לא התלונן יותר מדי, העיר שלו אפילו קלטה מפונים, אבל אז הגיעה ההסלמה בצפון. אחרי שהוא מברך על המינוי של אלקין, הוא מודה שדי נמאס לו שבעיר הגדולה בישראל מצפון לחיפה – אפשר למצוא הכל, רק לא את עזרת הממשלה. בזמן שרבים מהתושבים בחרו לא לעזוב, בקרב העסקים הסיפור אחר. שלטים על חנויות מבשרים על סגירה זמנית לאור המצב הביטחוני. אחד מהם נפתח ב"שנה טובה" ומסגיר את התקופה שבה נתלה.
בנהריה חל איסור על התקהלות של יותר מעשרה אנשים, אבל בחדר הישיבות של ראש העירייה מתכנסת כמות כפולה. "אנחנו פורעי חוק", אומר מרלי בחיוך. במקרה של אזעקה, כמו זו שתפסה את אלקין בדרך מכפר אלדד לנהריה, מתפנים מהר לחדר סמוך. יש בבניין גם מקלט, אבל הגעה אליו ב-15 שניות לא ריאלית.
בפגישה עם בכירי העירייה, אלקין מביא את יכולותיו הידועות לשולחן. הוא בקיא, ענייני, מאפשר לכולם להשמיע את דעתם, ומסכם את הדיון בצורה שמעוררת תקווה בחדר, גם אם הוא לא מתחייב על מה שהוא לא יודע להבטיח בשלב הזה. "אני בעד להגיד לתושבי הצפון את האמת, בלי לצייר מציאות ורודה", אומר אלקין בארבע עיניים. "הם צריכים לדעת שעשינו פה מהלך אדיר כדי להביא להם ביטחון, אבל אם רוצים לשמר את זה – מדי פעם נצטרך לפעול ויכול להיות שיהיה ירי חזרה".
לא סבלנו מספיק בדרום ממדיניות של סבב רודף סבב?
"בעזה הצבת יעד, שחמאס לא ישלוט יותר, ויש לך סיכוי להגיע לזה. בצפון – אם נשים בצד מחשבות על הוצאת חיזבאללה מלבנון או הוצאת איראן מסוריה ולבנון – אתה יכול להחליש את השחקנים האלה כדי למנוע איומים מסוימים. ירי תלול מסלול גם החות'ים בתימן יכולים לבצע, לכן עוד קילומטר לפה או לשם זה לא מה שישנה".
מתי להערכתך יחזרו התושבים לגליל?
"כשהמציאות הביטחונית בדרום לבנון תאפשר את חזרתם. זה נכון שהעבודה שלנו בלבנון מתקרבת לסיומה, אבל המבחן האמיתי הוא מה נעשה כשחיזבאללה יכרסם בהתחייבויות. אסור לנו להתמכר לאשליית השקט המסוכנת. אז לגבי מה שיקרה בצפון, זה תלוי בנו".
כששמעת את שר הביטחון החדש אומר שפירוק חיזבאללה מנשק זו מטרת מלחמה, זה נשמע לך רציני?
"אני חושב שהוא התכוון לפירוק חיזבאללה מנשק בדרום לבנון, כי הוא מכיר היטב את היעדים וחבר בקבינט".
פחות משלושה שבועות אחרי הטבח, אלקין התראיין ל"כאן חדשות" ואמר כך: "הקונספציה של נתניהו ידועה שנים. אני מוטרד ממקבץ ציטוטים מפרוטוקולים סודיים שהופיע, ומנסה להפיל את האחריות על אנשי כוחות הביטחון. מישהו ישב ואסף את הציטוטים האלה מפרוטוקולים, ולא להרבה אנשים יש גישה לזה - והמבין יבין".
מה הבנת?
"שציטוטים כאלה לא יכולים לצאת במקרה, כמו רוב ההדלפות שיצאו מפורומים מצומצמים".
כשאתה שומע על הפָּרשות בלשכת ראש הממשלה ומהיכרותך עם סביבתו, חציית קווים אדומים שם תפתיע אותך?
"שמעתי על הפרשות, וגם נוכחתי לדעת בזמן המלחמה שהיו הרבה מאוד הדלפות, כולל מהפורומים הכי רגישים".
אין בהכרח סימטריה, משנה מה הודלף ובאילו דרכים.
"אני חושב שהודלפו דברים חמורים יותר. כשמתפרסם דיון שבו עולה היכולת הישראלית לחסל את כל צמרת חיזבאללה, אנחנו מבינים את המשמעות הביטחונית של זה. הודענו לחיזבאללה שאנחנו יודעים איפה הם מתכנסים ויכולים לחסל אותם. זה חסר אחריות, ובעיניי זו הדלפה עם נזק ביטחוני פי אלף יותר גדול ממה שאני שומע בפרשות".
ולגופו של מדליף?
"אני חושב שההדלפות במלחמה הזו הגיעו מהרבה מאוד כיוונים, ורובן דווקא לא מלשכת ראש הממשלה".
זו לא כמות ההדלפות שחשובה. לא חמור בעיניך אם דובר ראש הממשלה מציג את מי שיוצאים להפגין בעד שחרור חטופים כמי שמסייעים לחמאס, כדי להוריד את הנושא מהפרק?
"לא נראה לי שזה ירד מהפרק, שחרור חטופים זה עדיין יעד מרכזי במלחמה. האם בכל מחיר? לא, כי יש דברים שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, כמו למשל המשך שלטון חמאס בעזה לטווח ארוך. אני בעד לשלם מחירים מאוד כואבים לשחרור החטופים, והייתי הראשון לתמוך בהסכם הראשון".
לפני חודשיים אמרת, "הצורה שבה ממשלת ישראל מנהלת את המשא ומתן לשחרור חטופים מרחיקה את העסקה". עם כניסתכם לממשלה, ביקשתם שינוי גישה גם ביחס לעסקת חטופים?
"שחרור חטופים זה חלק מאוד חשוב בנושא איך מתנהלים בעזה, כשהשאלה המרכזית היא אילו מנופים אנחנו מפעילים על חמאס. הזרוע האזרחית שלו שולטת באוכלוסייה, ואם אתה שולט באוכלוסייה, אתה שולט באוכל, מים, דלק וכסף".
אז מי ישלוט אזרחית?
"השאלה הזאת, זו הטעות. כשאנחנו אומרים, קודם נשב ונתכנן מי יהיו הגורמים, זה לא עובד - ובינתיים חמאס שולט. לכן אני אומר, בואו נפעל הפוך: נתחיל בהרס הזרוע של השלטון האזרחי, ונראה מה צומח. כי הסיפור הוא השלטון האזרחי. לא מדברים על זה מספיק, אולי בגלל שהצבא לא מספיק מבין פוליטיקה. זה צינור החמצן של חמאס, מזה הוא חי. חמאס כרגע לא בלחץ, כי הוא התרגל לפעולות הצבאיות שלנו".
אמרו לנו שהוא יהיה בלחץ כשניכנס לחאן-יונס, ואז כשניכנס לרפיח, ואז כשנאחוז בפילדלפי. אולי צבאית זה היה נכון, אבל האם זה קידם עסקה אם אתה בעצמך אומר שחמאס לא בלחץ?
"ההסכם הראשון לשחרור חטופים היה רק כשנכנסנו לעזה. כל עוד ניהלנו משא ומתן בלי להיכנס, שום דבר לא התקדם. כשנכנסנו לחאן-יונס ולרפיח, חמאס ירד מהדרישות שלו, כולל ערבויות בינלאומיות לסיום המלחמה מהרגע הראשון של יישום ההסכם. זו תזוזה".
התזוזות האלה שאתה מדבר עליהן לא החזירו חטופים. ביקרת זאת בעצמך.
"התזוזות האלה קידמו אותנו במשהו אחר, במניעת התעצמות של חמאס. היא בסוף תגרום לו להתייאש ולהגמיש עמדות".
אחרי שהם יחזרו והמלחמה תיגמר, ובזמן שהשר סמוטריץ' מדבר על "שנת הריבונות", אתה חושב שנכון להקים התנחלויות ברצועת עזה?
"התנגדתי בחריפות להתנתקות, אבל בשלב הזה אני לא חושב שזו מטרה ריאלית של המלחמה הזו. אנחנו בכלל לא שם כרגע".
בעתיד היית רוצה לראות את זה?
"אני בעד, כאיש מאמין שדוגל בהתיישבות יהודית בכל חלקי ארץ ישראל, כתפיסת עולם, אבל כאיש ציבור ומדינאי, אני צריך לקבל החלטות ריאליות".
בעוד כמה שנים המפגש בין פרגמטיות לתקווה יכול להסתיים בגוש קטיף 2.
"ביום מן הימים, אני מאמין שיהודים יתיישבו בכל חלקי ארץ ישראל. לא רק בצד הזה של הירדן. אבל כשר בממשלה, אני חושב שזו מטרה לא ריאלית".
בעוד שהתנחלויות בעזה נראות לאלקין כמו חלום רחוק, סיפוח ביהודה ושומרון נראה הרבה יותר ריאלי. ודאי לאור ניצחונו של טראמפ והרכב הממשל שנרקם בוושינגטון. "אני מעריך שעם הממשל המסתמן נוכל להגיע הרבה יותר רחוק", אומר אלקין.
ויש היתכנות בעיניך לסיפוח במהלך הקדנציה הזו של טראמפ?
"אני חושב שכן, עובדה שלקראת סוף הקדנציה הקודמת שלו היה סיכוי ממשי לזה, ואם לא היינו נכנסים לסבבי בחירות, יכול להיות שזה היה מתממש. אבל אני נגד תפיסה שהנה, הגיע המשיח והכל עכשיו ישתנה. החלטת ריבונות על שטחי C זה יעד ריאלי, ונראה מה הלאה".