ממסמכים שהגישה המדינה לבג"ץ ומשורת שיחות עם גורמים בכירים במערכת הפוליטית, המדינית והצבאית, עולה כי מאז התפרקות ממשלת האחדות וקבינט ניהול המלחמה שהוביל אותה, שומר ראש הממשלה בנימין נתניהו אצלו ולעצמו את הניהול השוטף, ואת רוב ההחלטות בנוגע למשבר החטופים בעזה ולמשא ומתן על עסקה אפשרית לשחרורם.
4 צפייה בגלריה
מהמסמכים עולה: נתניהו שומר לעצמו את רוב ההחלטות למשבר החטופים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
העתירה, בשם משפחות החטופים, טענה כי נתניהו פועל שלא בסמכות כשהוא לא מביא לקבינט הביטחוני-מדיני את המידע ולא מאפשר לו לקבל החלטות לא רק באשר לעסקה סגורה וחלוטה, אלא גם באשר למהלכים דרמטיים המתרחשים תוך כדי המשא ומתן, כמו המנדט לצוות והוויתורים שישראל תהיה מוכנה לעשות. ואכן, בשולי תשובת המדינה לעתירה זו, מצוין כמעט כבדרך אגב כי "כפי שנמסר ממזכיר הממשלה, במהלך כל המלחמה, לא כל פרטי המתווים לעסקאות שבויים ונעדרים הובאו לדיון בפני הקבינט המדיני-ביטחוני".
"הקבינט המדיני-ביטחוני מעודכן לעיתים בזמן אמת – ולעיתים בדיעבד"
הודעת המדינה לבג"ץ, המסתמכת על תצהיר שנתן מזכיר הממשלה יוסי פוקס, מגלה גם כי בידי נתניהו סמכויות כמעט מוחלטות בנושא המשא ומתן על העסקה: הוא דן לבדו עם הצוות, נותן הוראות ומקבל עדכונים. הוא זה שמחליט מתי יעודכן הקבינט המדיני-ביטחוני ומה מספיק חשוב כדי שיובא לדיון ולהחלטתו. השופטים בעתירה סירבו לבקשת המדינה לדחות אותה וקבעו מועד נוסף בחודש הבא שבו על המדינה לעדכן את בית המשפט בשורת שאלות שהעלה בפניה, חלקן בדיון שהתקיים במעמד צד אחד.
עם התפרקות ממשלת האחדות, במקום קבינט המלחמה נכנס יצור כלאיים שהוקם בידי נתניהו ונקרא "פורום הערכת מצב", שהחליף "דה פקטו", לשון ההודעה של המדינה, את קבינט המלחמה, שבו חברים נתניהו, שר הביטחון (גלנט ואחריו כ"ץ), גורמים ביטחוניים שונים וגם שרים נוספים המצורפים אליו "מעת לעת", כפי שנאמר בתשובת המדינה, "הוא עוסק בהערכת מצב עיתית על כלל זירת הלחימה ובתוך כך במצב הלחימה ברצועה ובמאמץ השבויים והנעדרים". גם הפורום הזה מתכנס לפי הוראת ראש הממשלה, וממילא אין לו משמעות חוקית ואסור לו לקבל החלטות בנושאים קריטיים.
המדינה יודעת להזכיר רק שתי החלטות שהתקבלו על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, שהוא הפורום המוסמך לקבל החלטות ביטחוניות-מדיניות, ושתיהן התקבלו לדרישת נתניהו. הראשונה – כי המשא ומתן ימשיך להתקיים תוך כדי לחימה (כלומר סירוב לדרישת החמאס להפסקת אש) והשנייה – שישראל לא תזוז מציר פילדלפי, החלטה שנחשבת במערכת הביטחון וקהילת המודיעין לכזו שחיבלה חבלה קשה בסיכוי לעסקה.
4 צפייה בגלריה
לא הוזמנו להתייעצויות. האלוף ניצן אלון ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
מהתשובה לעתירה עולה כי לדעת מזכיר הממשלה, רק כאשר צריך להחליט על שחרור אסירים פלסטינים נדרשת חתימת הממשלה. בכל שאר המקרים מחליט ראש הממשלה מתי צריך לעדכן או לפתוח את פורום קבלת ההחלטות.
מאחורי הקלעים התנהל מאבק איתנים סביב האמור בתצהיר המדינה, כך לפי כמה גורמים משפטיים ופוליטיים – לשכת נתניהו רצתה ששר הביטחון הקודם, יואב גלנט, בימיו האחרונים בתפקיד, יאשר שכל ההחלטות בנושאי שבויים ונעדרים היו על דעתו. לשכת גלנט סירבה בתוקף. גלנט עצמו אמר בכמה פורומים כי עוד לפני התפרקות קבינט המלחמה במאי ובאופן מואץ אחריה, נתניהו מנהל את המשא ומתן בעצמו, לבד, תוך שהוא מתייעץ עם מי שהוא מחליט ומפעיל ישירות את ראשי צוות המשא ומתן הכפופים לו – ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דוד ברנע – בלי להזמין את נציג צה"ל, האלוף ניצן אלון, הכפוף לצבא ולגלנט.
הדברים עולים גם מתשובת המדינה לבג"ץ: "החל מסוף חודש מאי ועד היום... הקבינט המדיני-ביטחוני מעודכן, לעיתים בזמן אמת ולעיתים בדיעבד, בהתאם לנסיבות העניין, ומתקיימים דיונים בשיתוף צוות המשא ומתן על הנושא והשלכותיו. כמו כן, בחודש אוגוסט האחרון אישר הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה בעניין מפות הנוגעות לפריסת כוחות צה"ל בציר פילדלפי בתקופת ההפוגה".
עו"ד מורן סבוראי, שייצגה בדיון את משפחות החטופים, ציינה שתגובת המדינה חושפת מצב לא תקין שבו ראש הממשלה קובע לבד את תנאי המשא ומתן לעסקת החטופים, המשך הלחימה והחזרת אסירים – נושאים האמורים להיות בסמכות הממשלה, שעליה מוטלת האחריות לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל ובכלל זה של החטופים.
המינוי ה"בעייתי" של מתאם השבויים והנעדרים
בנוסף עולה מתוך תשובת המדינה לבג"ץ כי חוזה רשמי בין מדינת ישראל לבין תת-אלוף (במיל') גל הירש, המוצג כמתאם השבויים והנעדרים של ממשלת ישראל, נחתם רק באפריל, כחצי שנה אחרי פרוץ המלחמה, וגם אז, כיועץ חיצוני של מנהלת החטופים שהוקמה. המתאם האחרון, ירון בלום, עזב את תפקידו ב-2022, ונתניהו לא מינה לו מחליף. כמחליף זמני מונה המזכיר הצבאי אלוף אבי גיל. בינואר 2023 פירסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דו"ח על ימיו של בלום בתפקיד שבו בין השאר כתב כי משרד ראש הממשלה פעל שנים רבות בלי תוכנית מסודרת לניהול הקשר עם משפחות השבויים והנעדרים, ואפילו כשהתקיימו פגישות הן היו "ריקות מתוכן".
תת-אלוף (במיל') גל הירש נחשב קצין מצטיין, אמיץ ומבטיח מאוד, עד שספג ביקורת חריפה על חלקו במלחמת לבנון השנייה, ואחת מוועדות החקירה שקמה אחרי המלחמה המליצה להדיח אותו מתפקידו כמפקד אוגדה 91 בעקבות חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב. הירש פרש מצה"ל ובילה את רוב השנים שלאחר מכן בעולם העסקי. הוא ניסה לרוץ בראש רשימה לכנסת וכשל, וב-2019 התפקד לליכוד והופיע פעמים רבות בכלי תקשורת ותוכניות המזוהים עם ראש הממשלה נתניהו.
זמן קצר לאחר מתקפת חמאס התבררו ממדיו של משבר החטופים, שהיו גדולים יותר מכל מה שישראל אי פעם התמודדה איתו, ונתניהו קיבל את המלצתם של בכירים במשרדו לא למנות עוד מתאם אלא "ממונה על נושא השבויים והנעדרים". בשעות אחר הצהריים של 8 באוקטובר הודיע נתניהו על מינויו של הירש לתפקיד. לפי המסמך שניתן לו מראש הממשלה, התפקיד כולל מעורבות בכל תחומי המשא ומתן והטיפול המדיני, הבינלאומי והמודיעיני בנושא השבויים והנעדרים. לפי אדם המקורב לגל הירש, מדובר היה לא רק במעורבות במובן של עדכון ותיאום, אלא סמכויות ביצועיות רחבות הנוגעות בנושא.
בניגוד לירון בלום, שהועסק בחוזה אישי, את הירש החליטו לצ'פר ולהעניק לו מיד מעמד של עובד מדינה, בשכר ותנאים המקבילים למנכ"ל של משרד ממשלתי. כבר ב-12 באוקטובר 2023, כשמדינת ישראל עדיין סופרת את מתיה, פצועיה וחטופיה, כתב יוסי שלי לנציב שירות המדינה "פרופ' דניראל הרשקוביץ" (כך במקור), במכתב שפורסם לראשונה בידי בן כספית והפך לסמל ההתנהלות של הממשלה, כי "מדובר במשימה לאומית וממלכתית בעלת ערך מוסרי והשפעה ישירה על משפחות רבות בישראל", ולכן הממונה החדש חייב להיות "בדרג מוקבל מנכ"ל, וזאת בשל חשיבות המשימה הלאומית וסדרי הגודל הקיימים". לאחר מכן מבקש שלי מהרשקוביץ' להוסיף שלושה תקנים שיעבדו תחת הממונה החדש.
4 צפייה בגלריה
הוגדר כ"מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה", אף שלא היה חבר צוות המו"מ. הירש
(צילום: מוטי קמחי)
אלא שזמן קצר לאחר מכן, בשל ההליכים הפליליים התלויים נגד הירש, משרד המשפטים הביע את דעתו כי לא ניתן למנותו לתפקיד. המינוי שהירש קיבל מנתניהו לא תוקף בידי הקבינט, קבינט המלחמה או כל פורום אחר. רק באפריל, אחרי הקמת המנהלת שהירש סייע בתיכנונה, היא, המנהלת, קשרה את עצמה אליו כיועץ חיצוני.
זה לא הפריע להירש ולמשרד ראש הממשלה להמשיך להגדיר אותו כ"מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה", למרות שלא היה חבר צוות המשא ומתן, ואף כשנתניהו ביקש לצרף נציג מטעמו לצוות המשא ומתן, משגיח מטעם נתניהו שלא יחרגו מגבולות המשא ומתן שקבע להם, הוא עצמו לא צירף את הירש אלא את אופיר פאלק, יועצו המדיני.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הדברים אינם נכונים. בעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען כי ראש הממשלה מנהל את נושא המשא ומתן על השבויים והנעדרים ללא שיתוף שר הביטחון או הקבינט - טענה שהופרכה כליל. העתירה לא עסקה כלל במכלול תפקידיו של תת-אלוף (במיל') גל הירש.
"עם פרוץ המלחמה נקרא תת-אלוף (במיל') גל הירש על ידי ראש הממשלה לתפקיד הממונה על נושא החטופים והנעדרים ובמשך חצי שנה פעל (בהתנדבות מלאה כמתנדב במשרד ראש הממשלה) להקמת מערך השבויים והנעדרים של מדינת ישראל, להפעלתו ולתיאום פעולותיו. בניגוד גמור לנטען, הקבינט מקבל עדכונים שוטפים בסוגיית השבויים והנעדרים לאורך כל המלחמה.
"הפורום היחיד המוסמך לקבלת החלטות הוא הקבינט המדיני-ביטחוני, וכל פורום ביטחוני אחר בעניין זה הינו פורום התייעצות. יודגש כי התגובה שהגישה הפרקליטות לבג"ץ הוגשה בשם ראש הממשלה ושר הביטחון, ועל דעת היועצת המשפטית לממשלה".
במשרד המשפטים סירבו להגיב.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.11.24
