לראשונה זה חודשים נשבה אתמול בקריה בתל-אביב רוח קלה של אופטימיות בנוגע ליכולת להגיע להסכם הפסקת אש בעזה, שישיב לפחות חלק מהחטופים והחטופות. גורם ביטחוני בכיר אמר כי התנאים לעסקה בשלים בעת הזאת יותר ממה שהיו בכל השנה האחרונה, מאז שקרס ההסכם הקודם. לדבריו, ההערכה היא שסביר שחמאס מעוניין בהסכם שיכלול את השבת החטופים והחטופות שנכללים בקטגוריה ה"הומניטרית", לצד הפסקת אש של 42 יום וכן שחרור מחבלים ומחירים כבדים נוספים שישראל תידרש לשלם.
אלא שלפני ששוב מכניסים את המשפחות המרוטות למלכודת הדבש של האופטימיות, חשוב לציין כי אין שום אינדיקציה שאכן חלה התקדמות, או לפחות לא התקדמות שמישהו בצוות המו"מ מכיר. גם לא ברור אם ראש הממשלה מסכים לתנאים שעליהם דיבר הגורם: בנאומו השבוע בכנסת הצהיר נתניהו שהוא "מאמין שנביא עוד עשרות חטופים, אני מקווה בזמן בקרוב" וגם הכריז שמדובר ב"החלטה לא פשוטה". כל היתר לוט בערפל. אגב, הבכיר דיבר על כך שניתן יהיה לחזור ולהילחם בתום הפסקת האש. גם השר לשעבר, יואב גלנט, חשב ככה.
העיסוק בתנאים להפסקת האש בדרום מגיע בסופו של שבוע שבו עיקר תשומת הלב הוקדשה למגעים האינטנסיביים לסיום הלחימה בצפון. השליח האמריקאי, עמוס הוכשטיין, הרבה לפזר מסרים חיוביים בדבר צמצום הפערים, וניכר שגם בדרג המדיני בישראל מכינים את הציבור לקראת פרסום הסעיפים שאמורים לשכנע את תושבי קו המגע לשוב לבתיהם.
כפי שנכתב כאן לא אחת, הסדרה בלבנון היא המוצא הנכון אחרי המכות הקשות שספג חיזבאללה והסרת איום הפלישה לגליל של כוחות רדואן. אולם הכיוון שאליו צועדת ישראל כרגע מסכן את ההישגים של צה"ל ומותיר חורים רבים, שבסופו של דבר עלולים להחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. הפרט הבולט והרגיש ביותר הוא סעיפי חופש הפעולה, הקובעים כי צה״ל יוכל לפעול נגד איום מיידי. אך גם כאן, במקרים מסוימים תידרש מעורבות המנגנון הבינלאומי שיוקם, ואם לא יתקבל מענה בזמן קצוב - זה עלול להיות מאוחר מדי.
בהסכם המתגבש מסתמכים על כך שצבא לבנון יפעל מול חיזבאללה. ספק רב אם הסעיף הרלוונטי שווה את הנייר שעליו הוא נכתב
כמו כן, בהסכם המתגבש מסתמכים על כך שצבא לבנון יפעל מול חיזבאללה. ספק רב אם הסעיף הרלוונטי שווה את הנייר שעליו הוא נכתב: רמטכ"ל צבא לבנון כבר הודיע שאין לו כוחות למשימה וחזירים מעופפים ילחמו בכטב"מים לפני שגורם פוליטי במדינה יאכוף את הנושא מול חיזבאללה. כמו כן, ניכר כי קולם של ראשי הרשויות, אלה שאמורים להוביל את שיקום האזור, לא ממש נשמע. לדוגמה: דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה הציג דרישה לא מופרכת – למנוע את חזרת התושבים השיעים לכפר כילא, שנמצא במרחק 300 מטר. אזולאי מדבר על הסכם כניעה. אם הצבא אכן ניצח את חיזבאללה, כפי שהצהיר שר הביטחון, עליו לתרגם זאת גם לסעיפים כאלה, כמו גם להכרזה על אזור מפורז, נטול אזרחים בכלל, בסמוך לגבול.
"צה"ל הצליח להביא הישגים מרשימים, אבל הדרג המדיני התחיל את המו"מ ממקום נמוך", אומר גורם צבאי בכיר, "הם משדרים לחץ לחיזבאללה ולעולם. אנחנו רוצים לסיים את המלחמה בלבנון, אבל לא צריך לרוץ להסדרה בכל מחיר. המכות שחיזבאללה חוטף כעת קשות הרבה יותר ועוד ניתן גם להגביר אותן".
לצד אותם הישגים, הלחימה בלבנון גובה מחירים כבדים וגם חושפת עוד פרק בבעיות המשמעת הקשות באזורי הלחימה, שמלוות את הצבא מאז הכניסה הקרקעית לעזה
אולם לצד אותם הישגים, הלחימה בלבנון גובה מחירים כבדים וגם חושפת עוד פרק בבעיות המשמעת הקשות באזורי הלחימה, שמלוות את הצבא מאז הכניסה הקרקעית לעזה. האירוע האחרון חמור במיוחד: החוקר זאב (ז'אבו) ארליך ולוחם גולני סמל גור קהתי זיכרונם לברכה נהרגו בהיתקלות עם מחבלים במבצר עתיק בדרום לבנון, במסגרת משימה עצמאית שיזם ראש מטה חטיבת גולני, אלוף-משנה (במיל') יואב ירום, שגם נפצע בתקרית. קצין נוסף נפצע קשה. כניסתו של האזרח בן ה-70 (!) לא תואמה לפי הנהלים והשאלות הקשות יצטרכו להיחקר במשטרה הצבאית, שכבר החלה לטפל בנושא, לצד תחקיר אלוף הפיקוד, אורי גורדין.
לאל"ם ירום זכויות רבות והוא אף איבד רגל בלבנון לפני 31 שנים אחרי שעלה על מוקש וגם נפצע שנים לאחר מכן ביהודה ושומרון. מ-7 באוקטובר הוא משמש כ"צל" של מח"ט גולני ותורם מניסיונו הרב וגם מחשיבתו העצמאית, שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם הלך הרוח במטכ"ל. אבל זהו אירוע חמור מאין כמותו, שמגלם התנהלות חסרת אחריות לכאורה שבסופה עוד חיים שאבדו ומשפחות שנהרסו. מעבר לזה, שוב התברר כי צמרת הצבא איבדה שליטה על מה שקורה בשטחי הלחימה, מדאחקות וגרפיטי של לוחמים שמככבים ברשתות ועד מעשים חמורים כגון הכנסת מבקרים לא מורשים והצתות בתים ללא אישור. התקרית שלשום הביאה את הרמטכ"ל להקים צוות בראשות אלוף (במיל') מוטי ברוך, "לבחינה ולחיזוק המשמעת המבצעית והתרבות הצבאית בלחימה". בלתי נתפס שהיו צריכים לחלוף 13 חודשים מתחילת המלחמה ועוד תקרית שבה נהרג אזרח בגיל הפנסיה ונפל חייל בן 20 כדי שהרמטכ"ל יתעורר.
אי-אפשר להבין את בעיית המשמעת בצה"ל בלי להצביע שוב על חוסר הסמכות המוסרי של הבכירים שכשלו וממשיכים לעצב את פני הצבא כאילו כלום
ומצד שני, אי-אפשר להבין את בעיית המשמעת בצה"ל בלי להצביע שוב על חוסר הסמכות המוסרי של הבכירים שכשלו וממשיכים לעצב את פני הצבא כאילו כלום. היום ייערך דיון שיבוצים גדול, שיהיה גם סוער וטעון, שכן שם ייקבע מי יהיו המפקדים הבאים בשורה של עמדות מפתח: אוגדת יהודה ושומרון הבוערת, אוגדה 162 המתמרנת וגם בחטיבות גבעתי, נח"ל, הצנחנים והקומנדו. כל מפקד כאן יהיה אחראי בשנים הקרובות על מיטב הבנים, שיידרשו לסכן את חייהם.
מי שימנה את המפקדים הללו, כלומר הרמטכ"ל, טרם הציג תחקירים על כישלון 7 באוקטובר, מלבד התחקיר על הקרב בבארי, שכמובן לא נגע במחדל המודיעיני והמטכ"לי. אתמול, אחרי חודשים ארוכים, הואיל הצבא להגיע לפשרה עם מבקר המדינה, על מנת שיחל בבדיקה משלו. לשאלה מתי רב-אלוף הרצי הלוי וקצינים דוגמת אלוף פיקוד דרום יממשו את האחריות עליה הצהירו, אין תשובה. ואף אחד לא עוצר, שואל, בודק. מפקדי צבא העם לא דופקים חשבון לעם. התנהלותם מזכירה את אחרוני הפוליטיקאים: בלי אחריות, בלי דין, בלי חשבון. המסר הזה מחלחל למטה ולכן ההפקרות חוגגת כאילו אין מחר.
