ואחרי שאמרנו את כל מה שהיה צריך להיאמר על ההחלטה הבזויה של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC), צריך לומר שישראל עשתה כמעט כל טעות אפשרית בדרך. והיא לא מפסיקה לעשות. תעשיית השקרים מאשימה את ישראל בקולוניאליזם, בטיהור אתני, בג'נוסייד, בפשעי מלחמה ובאפרטהייד. היא מצאה אוזן קשבת בשני בתי הדין הבינלאומיים בהאג. לא עבר יום אחד מההחלטה של ה-ICC, ושר הביטחון, בכבודו ובעצמו, מעניק מתנה לשונאי ישראל. החוק מעניק לשר הביטחון סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים. מעצר מנהלי. ישראל כ"ץ שינה את החוק. מעכשיו, לא מדובר באדם באשר הוא אדם. מעכשיו, חוק אחד לערבים. חוק אחר ליהודים.
יורשה לי להודות שלפני שבוע חזרתי מסיבוב הרצאות של שלושה שבועות בארה"ב. הופעתי בפני סטודנטים, בפני קהילות יהודיות, ובפני ישראלים-אמריקאים. הם שומעים את הטענות הקבועות. גם טענות על אפרטהייד. רבים מהם התגייסו כדי להגן על ישראל. קשה להם. ישראל הרשמית נעלמה ונאלמה. היא לא סיפקה להם תשובות לנוכח תעמולת הזוועה.
לישראל יש טענות מצוינות, אבל לא רק שהיא לא עשתה איתן כמעט כלום, אלא שרבים מבכיריה מספקים לדעת הקהל בעולם הצהרות אוויליות על הרעבה, על "אין חפים מפשע", ושאר חומרים שרק הובילו אותנו למפולת המדינית
במקום תשובה, מגיע עכשיו ישראל כ"ץ, ובמקום לסייע לאוהבי ישראל, הוא מעניק מתנה לשונאי ישראל. משום שעם החלטה כל כך מטומטמת – דין אחד לערבים, דין שונה ליהודים – הוא מחזק את הטענות שישראל היא מדינת אפרטהייד. הנימוק הופך את ההחלטה להרבה יותר חמורה: "לא ראוי שמדינת ישראל תפעיל צעד חמור מסוג זה נגד אנשי ההתיישבות". סליחה? וכי חרב המעצר המנהלי מתנופפת מעל מאות אלפי "אנשי ההתיישבות"? וכי רובם שם על תקן של פורעים? הרי נכון לעכשיו יש חמישה יהודים בלבד במעצר מנהלי, לעומת יותר מאלף ערבים. בשיא היו שמונה יהודים. הרי רוב המתנחלים מסתייגים מהפורעים. וכ"ץ, באיוולת חסרת תקדים, מדביק את הבודדים למאות אלפים. מי בדיוק היועץ של כ"ץ? עזמי בשארה? עופר כסיף? הרי הוא מגשים את החלום שלהם. הרי הוא גורם לכך שהעבודה של רבים וטובים, כמו דאגלס מאריי, עינת וילף, ריצ'רד קמפ, נאיל זועבי, מוחמד כעבייה, יוסף חדאד ורבים ואחרים – תהיה הרבה יותר קשה. איך בדיוק הוא רוצה שנסביר שיש חוק אחד לערבים ואחר ליהודים?
אנחנו בימים קשים. ימים של אווירה בינלאומית עוינת. לא כל הציבור במערב מתעב את ישראל. ולא כל הציבור בעולם החופשי מחזיק בעמדה שישראל מבצעת פשעי מלחמה או ג'נוסייד, או שישראל היא מדינת אפרטהייד. אבל זו העמדה של האליטות, במדיה ובאקדמיה. שופטות ה-ICC שקיבלו את ההחלטה על הוצאת צווי המעצר הן חלק מאותה אליטה.
אבל נדמה שהעניין החשוב ביותר, הרבה יותר מהסברה, הוא מדיניות. כתבתי, התחננתי, פניתי לבכירים, גם חברי קבינט. אמרתי להם שעם צעדים פשוטים והכרחיים ישראל יכולה להתמודד עם חלק מאותה עוינות בינלאומית שהולכת ומצטברת. למשל, על ידי הכרזות חוזרות ונִשנות בנוסח: אין לנו שום עניין לפגוע בשערה משערות ראשו של ילד פלסטיני. כל מה שאנחנו מבקשים הוא לממש את ההחלטות הבינלאומיות על הפסקת הסגר תמורת פירוז הרצועה. אנחנו, כלומר ישראל, מכריזים באופן חד-צדדי על הפסקת אש, נניח ל-48 שעות, ואפילו שבוע, כדי לקדם את פירוז הרצועה ושחרור החטופים, וכדי שלא יהיה צורך בהמשך המלחמה. מה היינו יכולים להפסיד מהצעה כזאת, שהיה צורך להציג שוב ושוב? שום דבר. חמאס היה אומר לא. זה מה שהוא יודע לומר. ישראל הייתה זוכה בנקודות. הרבה נקודות. לא אצל אלה שעוינים באופן תהומי את ישראל, אבל בוודאי שכן אצל רבים אחרים. לא רק שזה לא קרה, אלא שבכירים ישראלים דיברו במפורש על הרעבה, על "אין חפים מפשע" ושאר חומרים שרק הובילו אותנו למפולת המדינית. ועכשיו כ"ץ.
לישראל יש טענות מצוינות. הרי קל מאוד להוכיח שחמאס גרוע מדאעש, שרבים ממנהיגיו מצהירים על השמדת יהודים, ולפעמים גם נוצרים, ועל הצורך לכבוש את כל העולם. ואפשר להוכיח שישראל פגעה בחפים מפשע פחות – כן, פחות – לעומת עימותים דומים בעשורים האחרונים. וקל להוכיח שמדינה שבה רקטור אוניברסיטה חשובה היא ערבייה, יו"ר בנק לאומי הוא ערבי, ראש ההרכב ששלח את נשיא המדינה לשבע שנים בכלא הוא ערבי – היא לא מדינת אפרטהייד. יש עוד.
אבל לא רק שישראל לא עשתה כמעט כלום עם הטענות הטובות שיש לה, אלא שרבים מבכיריה סיפקו לדעת הקהל בעולם הצהרות אוויליות. וכדי להוסיף שמן למדורת השנאה לישראל, מגיע ישראל כ"ץ ומודיע, כמעט רשמית, על הפיכת חוק שהוא אולי כורח לחוק אפרטהייד. יש לנו טענות מצוינות מול ה-ICC והאליטות שמייצרות שקרים. אבל לפני שבאים אליהם בטענות, כדאי לטפל בישראל שנגד ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.11.24
