אפשר להבין, צריך להבין, את המתנגדים, ובעיקר את ראשי היישובים בצפון. אבל הם צריכים לדעת. כולנו צריכים לדעת: לא היינו צריכים להמתין ל-250 שיגורים ביום אחד, שלשום, כדי לדעת שהדיבורים על ניצחון מוחלט הם הבלים. אין הכרעה. וכנראה לא תהיה. ארגוני הטרור נפגעו. הם לא הובסו. הדרישה להכרעה מובנת. אבל בנסיבות שנוצרו, הפסקת אש, שקרויה עכשיו הסדרה, היא הבחירה הנכונה. משום שמה שישראל לא השיגה במלחמה הכמעט ארוכה ביותר מאז קום המדינה, היא לא תשיג בעתיד הנראה לעין.
אנחנו יודעים מה צריך. צריך לעקור מהשורש את ארגוני הטרור. כל מנהרה. כל רקטה. כל טיל. אבל כדי שזה יקרה יש צורך בעוד הרבה מאוד חודשים של מלחמה. אולי שנים. ולא, אנחנו לא בנויים למלחמות ארוכות. כדי להמשיך במלחמה צה"ל צריך להיות מצויד בכל החימושים. ולא, אין לנו את כל החימושים. וכדי להמשיך בלחימה אנחנו זקוקים להתייצבות של 100 אחוזים במסגרת הזימונים לעוד ימי מילואים. אנחנו לא שם. ההתייצבות נמצאת בירידה. 70 אחוז. 60 אחוז. אנחנו עלולים לרדת ל-50 אחוז ול-40 אחוז. אנחנו זקוקים לאמון של המתגייסים בהנהגה. ולא, אין אמון כזה. עם קואליציה שמעניקה הטבות למשתמטים, ומגדילה את הנטל על הלוחמים, וכאשר רוב הציבור, ובוודאי הלוחמים, חושבים שהשיקולים הם פוליטיים ולא ענייניים – גם אמון הציבור עבר התשה. אז תודה לכל היועצים, שרוצים מלחמה עד להכרעה. קודם כל תשנו את הכיוון ב-180 מעלות. סנקציות למשתמטים. הטבות למתגייסים. אחר כך, רק אחר כך, תשלחו ללוחמים עוד צו קריאה.
לא רק שצה"ל נחלש, לא רק שיש פחות ופחות קונצנזוס, לא רק שיש פחות התייצבות למילואים, לא רק שיש פחות חימושים. יש גם בעיה במישור המדיני
עכשיו יש צורך בהחלטה. וכאשר מתלבטים בנוגע לאופציה הרצויה קשה קצת להתעלם מהנסיבות. לא רק שצה"ל נחלש, לא רק שיש פחות ופחות קונצנזוס, לא רק שיש פחות התייצבות למילואים, לא רק שיש פחות חימושים. יש גם בעיה במישור המדיני. הרי לא רק ממשל ביידן דורש הפסקת אש, כלומר הסדרה, גם דונלד טראמפ לא מסתיר את עמדתו. הרי זה רק עניין של זמן עד ששונאי ישראל יגישו תביעות נגד ישראל גם בעניין לבנון. הרי גם שם יש הרס, חורבן ויותר ממיליון פליטים. ובהתייחס לשפל המדיני המדהים שבו נמצאת ישראל, אז יש חשש, ויותר מחשש, שישראל תחטוף עוד מכות, אולי גם מכיוון האג. ולא, זה לא יעזור לאספקת החימושים. ההחלטה בהאג מבהירה שחטפנו תבוסה בזירה הבינלאומית מול חמאס. אין צורך בתבוסה נוספת מול חיזבאללה.
בנימין נתניהו היה ראש האופוזיציה, ויו"ר הליכוד, כאשר התקבלה החלטה 1701. הוא כמובן היה נגד. בשנת 2014 הוא טען: "עד היום מתגאה ציפי לבני, משום מה, בקבלת החלטה 1701 של האו"ם ש'בזכותה' נכנסו עשרות אלפי טילים ורקטות ללבנון". סליחה? הוא היה אז כבר חמש שנים ראש ממשלה. כמעט כל ההפרות של ההסכם, וכל ההתעצמות המפחידה, התחוללו תחת שלטונו. הוא דיבר. הוא לא עשה. הרי מדובר באותה אסטרטגיה. מול חמאס כמו מול חיזבאללה. הוא רצה שקט בכל מחיר. והמחיר איום ונורא.
כך שאין צורך לזלזל באלה שמציגים טענות נגד הפסקת אש. ולא מדובר רק בבן גביר ואנשי עדתו. מדובר גם באנשים רציניים. אז נכון, הסדרה היא לא האופציה הטובה ביותר. היא הפחות גרועה ביותר. האלטרנטיבה להסדרה היא לא הכרעה. זה חלום באספמיה. כאשר אין הכרעה בדרום, כשחמאס הרבה יותר חלש, והחטופים עדיין בידיו, אז למה נדמה למישהו שמול חיזבאללה נגיע להכרעה גם אם המלחמה תימשך עוד שנה. כך שהאלטרנטיבה להסדרה היא התשה. וגם כתישה. כלומר שחיקה. הרי הגענו עד 7 באוקטובר, ולמכות שחטפנו, ואנחנו ממשיכים לחטוף, מאז 7 באוקטובר, בגלל אסטרטגיה כושלת. זו הייתה אסטרטגיה שנשענה על אשליות של הרתעה ושל "ניצחון מוחלט" שדורש הכרעה. זו אסטרטגיה שבנוסף לכל הסיבות האחרות התעלמה ביודעין גם מהצד המדיני, שיש לו תמיד, אבל תמיד, השפעה על הצד הצבאי. האסטרטגיה הזאת נחלה כישלון חרוץ. אז מה עוד נבקש? עוד מאותו דבר?
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזירבים מתושבי הצפון, או לפחות הנציגים שלהם בתקשורת – זועמים. הם רצו את החלטה 1559 של מועצת הביטחון, שמשמעותה פירוק חיזבאללה. הם לא רצו את 1701, שבמקור כוללת את 1559, אבל ההסדרה שאולי תאושר היום – לא כוללת את פירוק חיזבאללה. אפשר להבין אותם. אבל אין סיכוי להשיג את מה שהם רוצים וכולנו רוצים. אין סיכוי, משום שהמחיר, נחזור ונאמר, כבד מנשוא. הטענות שלהם לנתניהו נכונות. הוא מתקפל. הוא מפר הבטחות. הוא בורח מהכרעה. אבל על רקע הנסיבות שנוצרו, הצבאיות, הפנימיות, הבינלאומיות – אין מנוס מהחלטה על הסדרה.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.11.24
