במשך חודשים נאבקו בצפון על העתיד המצפה להם ביום שישובו הביתה לאחר שתסתיים המלחמה. ראשי הרשויות שתושביהן נעקרו מבתיהם דרשו מהממשלה כי תאשר את התוכניות שהכינו לבקשתה ביישובי קו העימות. מהלכים שיבטיחו ביטחון, עתיד ותקווה לחבל ארץ שגם לפני כן היה כמעט חסר השקעה ותשומת לב ממשלתית במשך עשורים. מי שמלווה אותם וזוכה לאהדה כמעט חסרת תקדים מקרב הרשויות בצפון, יהודיות וערביות, הוא יצחק וסרלאוף, משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי וח"כ מטעם עוצמה יהודית.
אתמול, אחרי יום מורט עצבים שבו ניסה להשפיע על ההסכם ושוחח עם עשרות ראשי רשויות שביקשו ממנו לקבל פרטים על המתווה המסתמן ולא זכו למענה ממקום אחר, שוחחנו איתו לפני הדיון בקבינט.
השר וסרלאוף, נקלענו למבוי סתום? אין תוכנית כלכלית או חברתית, לא להווה וגם לא לעתיד, וכעת נראה שגם התוכנית הביטחונית לא מבשרת תקוות עבור תושבי הצפון.
"לפני הסוגיות הכלכליות והחברתיות, שהן חשובות לאין ערוך, מטרת המלחמה שהצבנו היא השבת הביטחון, ובלעדיו אף אחד לא יחזור לצפון. אני לא מכיר מישהו במדינת ישראל שיהיה מוכן להחזיר את ילדיו אחרי תקופה ארוכה וקשה כזאת לחיים תחת איום טילים, אפילו אם אין עליו איום לפשיטה קרקעית. עדיין לא השגנו את המטרה שתביא להרגעת התושבים. אם נלך להסכם המתגבש – אנחנו לא עומדים ביעדי המלחמה.
"ביום שני בלילה נפגשתי עם ראשי יישובי קו העימות לוועידת חירום. בבוקר לאחריו קיבלתי זימון לפגוש את ראש הממשלה, אמרתי לו שהוא חייב לשמוע ישירות את רחשי ההנהגה בצפון, והוא אכן הזמין אותם. לא ייתכן שנצא למהלך מדיני כזה, ולא משנה איזה רציונל יש לו, כאשר בקצה עומדים כמעט 70 אלף מפונים ועוד עשרות אלפים שמעל שנה חיים תחת אש. אמרתי לתושבים עשרות פעמים שיש תמימות דעים בממשלה שלא יחזירו אותם הביתה עד שיהיה ביטחון, וזה נתן להם תקווה. היום משבר האמון עלול להתעצם. גם ראשי הרשויות אומרים בעצמם שלא יחזרו כי הם לא מאמינים שההסכם המתגבש יביא ביטחון. אני אגבה אותם בהחלטה לא לחזור.
נתניהו מסביר מדוע הסכים להסדרה
( צילום: איתי בית-און, לע"מ)
"לצערי, בגלל כל הסאגות סביב מינויי הפרויקטורים, בשעה שדרשתי שיביאו פרויקטור שיבין במשרדי הממשלה – זה פגע מאוד ולא נבנו התוכניות הנדרשות. המהירות שבה הביאו את ההסדר להפסקת האש לא עומדת מול לוח הזמנים שאנחנו הצבנו, וההסכם מגיע בלי שיש לנו תוכנית מוכנה לשיבה לצפון. המשמעות היא שאנשים יישארו מחוץ לבתים עוד תקופה. עכשיו מנסים להוביל במהירות שיא מהלך שייתן מענה לפחות לחודשים הראשונים. אבל בלי המענה הבסיסי, המרכיב הביטחוני, לא נוכל להביא שום מענה כלכלי או חברתי. כסף לא יכול להחליף ביטחון".
"לא יהיה שעון חול לתושבים"
אתה משקיף בקבינט הביטחוני. מה בכוונתך לומר בדיון על מתווה ההסדרה?
"אני הכי חושש מארבע מילים שנאמרות בקבינט: 'מה שהיה לא יהיה'. זה קשקוש. אמרו את זה כל הזמן ולא באמת עשו עם זה משהו. ההערכה שלי שחיזבאללה יפעל בצורת הצפרדע המתבשלת. ושוב, בשביל שלושה פעילים עם קאלץ' בתקופה שהתיירות פורחת והשקט חזר, לא נמהר לפעול – כי תמיד יש שיקולים ביטחוניים ואיראן והסכם עם סעודיה. אנחנו חייבים לסיים את האירוע הזה ב-1-0. אזור חיץ בשליטה צה"לית ובפיקוח שלא מתקרב אליו אף אחד, כך אתה לא מגיע לשאלות של אם לתקוף כי הפרו הסכם ועברו שני מחבלים, ולא מתמודד עם דילמה מה לעשות עם ההוא שבנה בונקר ומוצב. הרי זה לא איום מיידי, ואז נתחיל לבחון אם זו הפרה מיידית או לא. אנחנו מכירים את ההיסטוריה ויודעים איך דברים עובדים. זה מאוד מטריד אותי.
"עד 7 באוקטובר האזרחים היו מקדימה וצה"ל מאחוריהם, וזה בעיקר מה שצריך להשתנות. אם יהיה אזור חיץ בין קו היישובים הישראליים ללבנוניים וצה"ל יהיה בו וישלוט עליו, זה יהיה מהלך של ביטחון שגם נראה בעיניים. הנוכחות הצבאית מעבר לאזרחים היא סופר קריטית".
ואז? אפשר יהיה לומר לתושבים 'תחזרו הביתה, נגמרה המלחמה'?
"הסיפור הביטחוני הוא הבסיס, אבל מיד אחריו מגיע הסיפור האזרחי. פגשתי לצערי כל כך הרבה משפחות חצי מפורקות. מפונים רבים חווים קשיים נפשיים ופיזיים וצריך לבנות את החוסן הקהילתי מחדש. זה אירוע סופר מורכב. לא אקבל בשום אופן אמירה של 'יש הסכם, תחזרו הביתה'. לא יהיה שעון חול לתושבים, ואף אחד לא ילחץ אותם לחזור הביתה. צריך להיזהר מפעולה הפוכה. חייבים לעבוד בשיתוף הרשויות וההנהגה המקומית, החוכמה לא נמצאת רק בירושלים".
ראש הממשלה טוען שאנחנו יכולים להוביל החלטה, או לקבל על הראש החלטה חד-צדדית ממועצת הביטחון. אתה מבין את ההשלכות?
"אם מה שינחה אותנו הוא החשש ממועצת הביטחון, אנחנו מקימים עלינו כלי נשק בכך שאנחנו בעצם מודיעים לעולם שאנחנו מאוימים ממועצת הביטחון. מחרתיים ישתמשו נגדנו בזה גם בעזה ובכל עימות ביטחוני. אם ההסכם שהוצג בפנינו יעבור חלק, אפילו ממשל טראמפ יכול חלילה להגיד לנתניהו 'כמו שעשית בכזו קלות הסכם בלבנון, תעשה זאת גם בעזה'. אנחנו נותנים לעולם פתח לפגוע בנו ולקבל החלטות עבורנו. אפילו הקפאת המצב עכשיו טובה יותר".
יש בעיה של חימושים ועייפות הצבא, שדוחף להפסקת אש בת חודשיים לא פחות מנתניהו. אולי אין לנו ברירה אלא להיענות לציפייה מבית?
"הצבא דוחף להסכם כבר כמעט שנה מסיבות מסוימות, חלקן חשופות לציבור וחלקן לא. השורה התחתונה היא שיש מטרת מלחמה להשבת התושבים לבתיהם בביטחון, והם לא ישובו למציאות כזאת. כבר שנה אנחנו שומעים שאין חימושים וידענו להתמודד עם זה. כך גם נדע להתמודד בחודשיים הקרובים עד שטראמפ יעלה לשלטון. ואני לא רוצה להרחיב על כך".
מה בכוונתך לעשות אם לא תהיה מרוצה מההחלטה שתתקבל? חברי עוצמה יהודית יתפטרו מהממשלה אם ההסכם יאושר?
"אני שחקן בתוך מפלגה ויש לנו יו"ר מפלגה. נקיים התייעצויות ונשקול את צעדינו. איתמר בן גביר ישמע אותי ואת האחרים ונקבל החלטה. אני נוכח בשטח ונמצא לצד ראשי הרשויות ופועל למענם וטובתם, אשב איתם ביחד ונשקול ונראה איך מתמודדים עם המציאות החדשה ומה אומרים לתושבים. יש לנו ראשי רשויות חזקים ומנוסים ומסורים, ואני רואה את עצמי כקמב"ץ שלהם. לא ייתכן שמי שהם עמודי האש לפני המחנה מקבלים את האינפורמציה מהתקשורת וצריכים לזעוק כדי לקבל מעט ודאות וכדי שידברו איתם".
"לצפון נכון עתיד אחר"
השר אלקין מונה לאחראי על מינהלות השיקום בצפון ובדרום. התנגדת פומבית למינוי, שנתפס ככזה שנועד לדחוק אותך ולהחליש את מעמדך בקרב הרשויות. די שקוף שבממשלה לא מאוד מרוצים מההערכה שאתה זוכה לה בצפון.
"בסוף אני אדם פרקטי. התקבלה החלטה וצירפו את גדעון סער וסיעתו לקואליציה. חששתי שזה יערים עוד בירוקרטיה ועוד 'אחראים' על הצפון, ולכן המסקנה שלי הייתה שאנחנו צריכים לעבוד יחד, להוריד את האגו לרצפה ולהפסיק להתכתש ציבורית כי זה רק מעלה את החששות של התושבים. אני שמח שהשר אלקין רואה זאת גם ככה, ואנחנו עובדים יחד בצורה מדהימה. אני רוכש הערכה רבה לניסיון שצבר עם השנים, ואני מאוד מחובר לשטח, ויחד אנחנו מצליחים לייצר סינרגיה ולהתניע את תהליכי החקיקה הנדרשים והחיבור לשטח".
3 צפייה בגלריה
אלקין מונה לאחראי מנהלות השיקום. "עובדים בצורה מדהימה"
( צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
בחודש מאי עברה סוף-סוף התוכנית הראשונית לשיקום וחיזוק הצפון, אחרי חודשים ארוכים של עיכובים ואחרי שהחרמת את ישיבות הממשלה במחאה על כך. התוכנית המלאה הייתה אמורה כבר לעלות לשולחן ההצבעה, אבל אין שום דבר מלבד מסגרת תקציבית. תפעיל שוב סנקציות?
"השר אלקין נכנס לתפקידו רק לפני שבועיים ועוד לא קיבל את כל הסמכויות. אני לא ארצה להביא משהו לממשלה שאין בו כלים ליישום ההחלטה ואז היא תישאר באוויר. יש גורמים מסוימים שמאוד אוהבים להשאיר הרבה חורים כדי שהחלטות הממשלה לא יהיו מיושמות. אני לא רוצה להביא החלטה 'דרדלה' שבסופה נישאר עם מיליארדים על העץ שלא נוכל לממש".
אתה סומך על הפרויקטור צ'ייני שיצליח אחרי כל הסאגות הפוליטיות וחוסר האמון מצד הרשויות להוביל את התוכנית?
"אני לא מחלק ציונים, אבל רק אומר שאני שמח שאלקין נמצא באירוע ושנינו ביחד יכולים לעשות הרבה טוב לצפון".
אתמול פירסמנו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" שאף אחד מקרב מקבלי ההחלטות לא יודע מה גודל ההרס ומה הם האתגרים המלאים שצפויים לעמוד בפני תושבי הצפון ביום שאחרי המלחמה. אתה מסוגל עדיין לייצר אופטימיות לחבל הארץ החבוט, העזוב והעייף הזה?
"בשנה האחרונה הייתי יותר בצפון מאשר בבית. אני פוגש את האנשים, ואני אומר לך שיש כל כך הרבה תקווה וקסם במקום הזה. ואנחנו נדע לממש אותו ביחד עם האנשים עצמם ולא עבורם או בלעדיהם. פגשתי בשנה שחלפה גם אנשים עם ייאוש עמוק, שאיבדו תקווה, אני מחבק אותם ואנחנו גם יודעים לבכות ביחד ולקום ביחד. זה אירוע מורכב שאני והמשרד שלי מנסים לנהל בצורה כמה שיותר אישית וכמה שפחות בירוקרטית. זה אירוע שחייבים לעבוד בו עם כמה שיותר לב וחמלה. אי-אפשר לנהל אותו מחדר עם מזגן וטבלאות אקסל.
"אני רוצה שהצפון יהיה רק ספר ולא פריפריה. מרחב שבו יש את כל השירותים החברתיים והכלכליים ומערכת בריאות נגישה וכל המשאבים שיש לנו במרכז הארץ. זו משימת חיי, והמדינה חייבת לתת זאת לתושביה בצפון. אני מאמין שזה יכול לקרות ולצפון נכון עתיד אחר, בעקבות ובגלל המלחמה. כי זה מוכרח לקרות".
