מכלי שהשימוש בו היה שמור לארגוני ביון לריגול אחר יעדים חשובים, לגופי אכיפה שנלחמים בטרור או להאקרים שגונבים מידע – רוגלות הפכו לכלי גם עבור משטרות בעולם – ובישראל במסגרת חקירות פליליות. רוגלות הן לא עוד כלי חקירה רגיל בארגז הכלים של המשטרה. שימוש בהן חושף את כל עולמו הפרטי ביותר של האדם, לעיתים אף ללא רשותו וללא ידיעתו, ולכן השימוש בהן שנוי במחלוקת ואמור לקרות רק בתוך הקווים שמתירים בתי המשפט.
כעת ynet ו"ידיעות אחרונות" חושפים כי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שלח מסמך לפרקליטות ולמשטרה שבו הוא טוען כי נמצאו אינדיקציות נוספות למקרים שבהם חוקרי משטרה עשו שימוש במידע ששאבה רוגלה בניגוד למה שהתיר בית המשפט בצו – עד היום נודע על מקרה אחד בודד שכזה. הן במשטרה והן במשרד המשפטים סבורים כי אנשי המבקר טעו בניתוח הנתונים ובעת האחרונה החליפו ביניהם מסמכים ונערכו פגישות ומגעים בנושא. במשטרה ובפרקליטות נחושים להדוף את טענות מבקר המדינה.
בג"ץ דן בעתירה נגד הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בנושא הרוגלות
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
הסימנים המעידים לכאורה התגלו לאחר שבשנה האחרונה עמלים במשרד מבקר המדינה על ביקורת על מה שכונה "פרשת הרוגלות". כזכור, בעקבות פרסום "כלכליסט" בנושא, מינה היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט את המשנה הפלילית דאז עמית מררי להקים צוות מיוחד לבדיקת הטענות. לאחר בדיקה קבע הצוות כי אמנם נשאב באמצעות רוגלות מידע עודף מעבר למה שהתיר בית המשפט – אך לא נמצאו אינדיקציות לכך שנעשה בו שימוש במסגרת החקירות הפליליות.
לאחר פרסום ממצאים אלו החלו להתקבל בפרקליטות פניות של סנגורים בבקשה לבדוק אם במסגרת חקירת לקוחותיהם הופעלו רוגלות, ואם נשאב מידע עודף. יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה בדקה זאת, וכך התגלו עוד ועוד מקרים שבהם נשאב מידע אסור, אך לא נעשה בו שימוש – כמו בתיק הצוללות ובתיקי נתניהו.
ביוני 2023, בתיק רצח שהתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת, חשדו הסנגורים בראיה שהוגשה בתיק ככזו שהושגה באמצעים בלתי חוקיים. התובעת התקשתה לספק הסברים, ובית המשפט סירב לאפשר לה להגיש את הראיה. בעקבות התעקשות השופט והסנגורים, הפרקליטות ערכה בדיקה – ואז התגלה המקרה הראשון שבו לא רק שנשאב מידע עודף מרוגלות, אלא שצוות החקירה עשה בו שימוש, פעולה שאינה חוקית, ולכן החליטה הפרקליטות לפסול את הראיה.
בנוסף לפעולות משרד המבקר סביב נושאים אזרחיים, מתניהו אנגלמן נמצא בעיצומה של עריכת ביקורת על מחדל 7 באוקטובר. בין היתר בכוונתו לבדוק מדוע בחלוף יותר משנה עדיין לא הועמדו לדין מחבלי הנוחבה שנעצרו ומוחזקים בישראל. במכתב שהעביר לאחרונה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עולה כי בכוונת המבקר לבדוק גם את התנהלותה בסוגיה.
במשרד המשפטים צפויים להעביר את האחריות אל הדרג המדיני ולהגיש למבקר את סיכומי הישיבות שנערכו בנושא, גם כאלה שנערכו ממש בחודשיים האחרונים עם שר המשפטים יריב לוין. ככל הנראה יטענו כי פעלו בהתאם להנחיות הדרג המדיני והביטחוני, אף שמדובר בהפעלת הדין הפלילי שלדרגים אלה אין סמכות להתערב בו.
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "איננו מתייחסים לבדיקות טרם פרסומן. באשר למכתב המדובר - עניין הביקורת על מאסר מחבלי הנוחבה, שחרורי המחבלים כולל של מנהל שיפא וסוגיית העמדתם לדין נכלל בהודעה המשותפת של מבקר המדינה, צה"ל והשב"כ לבג"ץ ביום חמישי האחרון. בין הגופים המבוקרים נמצאים גם משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי, צה"ל, השב"כ, משרד המשפטים ועוד".
מהמשטרה נמסר: "לא נוכל להגיב לגופם של דברים עד לפרסומם הרשמי".
ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה.
