למעלה משנתיים חלפו מאז נאלץ הנשיא האחרון של לבנון, מישל עאון, לפרוש מהתפקיד הבכיר ומנעמיו, בצער גדול, בתום שמונה שנות כהונה. עאון אמנם הציע, כמעט התחנן, להישאר בתפקיד עד שימצאו לו מחליף, אבל הצמרת המדינית התעקשה שיעזוב את ארמון הנשיאות ב-בעבדה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
מאז אין נשיא ללבנון, והעניינים המדיניים-פוליטיים מתנהלים בידיהם של יו"ר הפרלמנט בן העדה המוסלמית-שיעית נביה ברי בן ה-86, וראש הממשלה בפועל נג'יב מיקאתי (האיש העשיר ביותר בלבנון, ואחד מעשירי העולם הערבי), שלוחץ לפרוש מהתפקיד כדי לחזור לעסקי המיליונים. אמנם יש מועמד אחד קבוע לנשיאות, סולימן פרנג'יה, בן למשפחה שהוציאה מתוכה נשיא ושרים, אך הוא לא מצליח לקבל בפרלמנט את הרוב הנדרש לבחירתו. 12 פעמים התקיימו הצבעות והרוב הנדרש, שני שלישים מקולותיהם של 128 חברי הבית, לא הושג. ערב חיסולו, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה זימן אליו את פרנג'יה מקורבו, כדי להודיע ש"אם תסכים לסלק את מועמדותך, הייתי מציע לבחור את הרמטכ"ל ג'וזף עאון, שהוא לדעתו הכי מתאים לתפקיד הנשיא".
עאון בן ה-60 הוא בן העדה המארונית ה"נכונה" לנשיאות. בחלוקה המסורתית בלבנון, הנשיא חייב להיות בן העדה הנוצרית-מארונית, ראש הממשלה מוסלמי-סוני, ויו"ר הפרלמנט מוסלמי-שיעי. גם הרמטכ"ל חייב להיות מארוני, כשמולו מפקד חיזבאללה יהיה מוסלמי-שיעי. בתשובה להצעה למנות אותו לנשיא הודיע עאון בלשון חדה ונחרצת כבר בספטמבר שעבר, "לא מעניין אותי להיות נשיא, איש לא דן איתי בנושא ואני עצמי לא ניהלתי אפילו פעם אחת דיונים עם אדם כלשהו בלבנון או מחוץ למדינה, בנושא המינוי לנשיאות".
אלא שמאז התנהלו 12 ישיבות כושלות בפרלמנט הלבנוני, ושמו של "הגנרל", שדרגתו תת-אלוף, חוזרת ועולה כ"אדם המתאים והראוי ביותר". אניס ג'ורג', אביו של חייל לבנוני ששירת תחת פיקודו של ג'וזף עאון ונהרג בחילופי אש בגבול סוריה-לבנון, נשא על הקבר נאום חוצב להבות: "אני רוצה לראות את הגנרל עאון בארמון הנשיאות ב-בעבדה. אין ראוי ממנו, לעומת כל המושחתים בצמרת הלבנונית. בני אמנם נפל, אבל אני יודע ש'הגנרל' עושה הכל כדי לשמור על חיי החיילים הלבנונים, וצריך לסמוך עליו ולתת לו את הכבוד הראוי".
קצינים בכירים מישראל מכירים את עאון לא רק מהניירת המודיעינית. אף אחד לא הסכים אתמול לספר על נסיבות ההיכרות או על התרשמותו מהרמטכ"ל הלבנוני. "ממילא הצנזורה תפסול", אמרו לי. קצין בכיר לשעבר היה מוכן לומר ש"מדובר באיש צבא מכף הרגל ועד ראש, פיו וליבו שווים. הוא ידוע כפטריוט לבנוני אמיץ. מצידנו נעשה הרבה כדי שיצליח, בין אם יישאר כרמטכ"ל או שיתקדם לארמון הנשיאות".
ג'וזף עאון נולד ב-1964 ברובע סין אל-פיל ליד ביירות, אבל מוצאה של המשפחה מהעיירה אל-עיישה בדרום לבנון. הוא מכיר היטב את תמונת המצב בדרום, אבל נמנע עד עכשיו מלהפגין נוכחות, בגלל פריסת הכוחות של חיזבאללה בבתי התושבים ובבסיסים לאורך הגבול עם ישראל. הצבא בפיקודו קטן מאוד, רק 56 אלף קצינים וחיילים, מרביתם שייכים לכוחות היבשה. בהגנה האווירית משרתים אלף חיילים בלבד, ובחיל הים הלבנוני מספר דומה. מפקדת הצבא נמצאת באזור ירזה, בחלקה המזרחי של ביירות. שבועות ספורים לפני חיסולו, התעקש נסראללה להתגרות בצבא לבנון ובמפקדו, כשהצהיר ש"לחיזבאללה יש צבא גדול המונה 100 אלף לוחמים". מחליפו, נעים קאסם, חוזר על המספר, שמעורר זעם גדול בקרב מתנגדי חיזבאללה.
משכורותיהם של חיילי וקציני הצבא הלבנוני נמוכות - בין 1,000 ל-1,500 דולר, בהתאם לדרגה, והגנרל נאלץ לעצום עיניים כשפקודיו נוטשים את המשרדים ועמדות הפיקוד והולכים לעבודה נוספת, להשלמת הכנסה. עם זאת, מעניין לחשוף שהסיוע הקבוע שמוענק ללבנון דרך מדינות ידידותיות, בראשן צרפת, ארה"ב ונסיכויות במפרץ, נשלח היישר למטה הכללי של הצבא, לידי עאון. "הוא היחיד בצמרת הלבנונית שניתן לסמוך עליו שלא יגנוב את הכסף", מסביר יוסוף חניפי, מרצה באוניברסיטת ביירות. "הכספים שהגנרל מקבל הולכים לרכישת ציוד צבאי, תשלומים עבור מדים, מזון ותוספת לא גדולה למשכורות".
עאון הצטרף לצבא לבנון ב-1983 במעמד של "מתנדב", אחרי שסיים לימודים בפנימייה צבאית בביירות. מכאן עלה באיטיות בסולם הדרגות והמשימות. הוא החל להתבלט בשנת 2015 כשהתמנה למפקד חטיבה 9, שהתפרסה אז לאורך הגבול עם ישראל. אולם כהונתו לא הייתה ארוכה והוא נשלח למזרח לבנון, לגבול עם סוריה. כאן ניהל מלחמות עם ארגוני הטרור דאעש ו-אל-נוסרה, שהתעקשו לחטוף חיילים לבנונים. ב-9 במארס 2017 הועלה לדרגת תת-אלוף, ובאחד מנאומיו היה חשוב לו להודיע ש"למרות הזהות בשמות המשפחה, אני לא קרוב של הנשיא מישל עאון". המטרה: להבהיר חד-משמעית שלא קיבל את דרגותיו והפיקוד על הצבא הלבנוני מתוקף פרוטקציה, כמקובל בלבנון.
מאז 2019, כשהמשבר הכלכלי בלבנון הגיע לשיאים חסרי תקדים, הכניס הגנרל עאון את הצבא לתפקידי שמירה על השקט הפנימי. אלפי אזרחים, מבוגרים וצעירים, יצאו להפגנות סוערות ברחובות ביירות וירדו דרומה לצור וצידון, להפגנות נגד "הממשל המושחת". ג'וזף עאון לקח על עצמו את המשימה לשמור על חיי המפגינים. הוא פיזר את הצבא והורה לא לפתוח באש, להניח למפגינים למלא את הרחובות, גם מול בנייני הממשל, למשך שעתיים-שלוש ואז לבקש בשקט שיתפזרו. "היה לנו אמון מלא בצבא", מספר עימאד שלהוב, איש עסקים צעיר, "הצבא הניח לנו לצעוק ולשאת שלטים נגד המושחתים, וכשביקשו שנתפנה, לא הניפו לעברנו נשק. נענינו לבקשה וחזרנו למחרת ביחד עם הצבא".
מעט פרטים ביוגרפיים ידועים על הגנרל, שזוכה באתרים החברתיים לשלל מחמאות וכינויי חיבה בזכות יושרו ושיטות הניהול שלו. עם זאת, רבים מתלוננים על "בריחתו" מהתקשורת, והוא עצמו מוכן להודות: "אני ממעט להתראיין. כשיש לי מה לומר, אני אומר לחיילים של לבנון ודבריי מגיעים לעיתונים". הוא נשוי לנעמת נהאמה, אב לבן ובת, חליל ו-נור, ובעל 10 עיטורי כבוד ומופת ממדינת לבנון וצבאות במדינות ערביות ובצרפת.
באחת מההפגנות נגדו, בעקבות עליית מחירי מוצרי היסוד בלבנון, הרגיש הנשיא מישל עאון שהצעירים ברחובות מתקרבים לארמון הנשיאות ועלולים "לגרום נזקים כבדים". הוא יצר קשר עם הרמטכ"ל וביקש התערבות של הצבא. דרך המשקפות בארמון יכלו הנשיא ושרי הממשלה שהתכנסו לישיבת חירום בארמון, לזהות את המפגינים נושאים את תמונת ג'וזף עאון וצועקים "תלמדו ממנו, חבורת מושחתים". ההפגנות הובילו למשבר קשה בלבנון שנמשך עד היום, יותר מארבע שנים. ערך הלירה הלבנונית ירד והבנקים מסרבים לאפשר לתושבי לבנון להוציא כספים מחשבונותיהם האישיים. רבים מתושבי לבנון חיים על כספי התרומות ששולחים קרובי המשפחה במדינות דרום אמריקה, במפרץ ובקנדה.
הנה עוד דוגמה להתנהלותו של הצבא הלבנוני בפיקודו של הגנרל עאון: באוקטובר 2021 אירגנו תומכי חיזבאללה ותנועת אמל השיעית הפגנה רבת-משתתפים בביירות, שקראה להדיח את טארק ביטאר, אב בית הדין בפרשת הפיצוץ בנמל לבנון. טענו שהשופט מושחת, דרשו לסלקו מניהול החקירה, איימו לפוצץ את מעונו הפרטי כשרמז למעורבות חיזבאללה בפיצוץ. באחת ההפגנות פתחו תומכי חיזבאללה באש חיה. הצבא התערב בפתאומיות והביא להרגעת הרוחות אחרי שישה הרוגים ועשרות פצועים. חיילי הצבא הלבנוני תפסו עמדות באזור הנמל ולא עזבו עד שהגנרל הודיע להם לחזור לבסיס, כי ממתינה לכם משימה חדשה.
חיזבאללה יודע, כבר שנים, שהצבא הלבנוני לא ייכנס איתו לעימותים. חיידר, מרצה באוניברסיטה לבנונית, מגדיר את הרמטכ"ל עאון וצבאו כ"שסתום הביטחון האחרון של לבנון". אלמלא הוא, יסביר, היה התוהו ובוהו בלבנון גדול הרבה יותר. יש לו דרך, לגנרל הקירח, להשקיט את שני המחנות בתוך לבנון השסועה, גם אם הוא ידוע כמי שמעולם לא היה מקורב לחיזבאללה.
בשיחות סגורות, מתברר שעאון בודק אפשרויות להחזיר ללבנון את מי שעזבו או הסתלקו ממנה בשנתיים האחרונות, אנשי עסקים וצעירים חסרי תעסוקה. "זה אכפת לי מאוד, ממש שובר את הלב", התבטא באוזני בכירים בממשל הלבנוני ושליחים מצרפת, "חייבים להחזיר את יורדי ה'אין ברירה' לחיק המולדת".
אם בסופו של דבר ארה"ב וצרפת יפעילו לחץ מסיבי והגנרל עאון יתמנה או ייבחר לנשיא, הוא ימשיך לנהל את הצבא הלבנוני מתוך ארמון בעבדה. "הוא יעבוד עם הרמטכ"ל הבא" מסביר ד"ר ש.ע, מומחה להיסטוריה צבאית, "ויהיה נשיא לכל הלבנונים. אין מישהו טוב, מתאים ונכון יותר ממנו".
אחד מפקודיו לשעבר מוסיף: "הגנרל עאון יהיה זה שעליו תוטל המשימה למצוא פתרון לחיזבאללה, וזה יהיה פתרון שצריך למצוא חן בעיני האיראנים. משימה לא פשוטה, ואני בהחלט מבין את ההיסוסים שלו להיכנס לתפקיד הבכיר ביותר בלבנון". מכל מקום, החודש הוארכה כהונתו כרמטכ"ל בפעם השנייה, לארבע שנים נוספות, שייתכן שייקטעו ותונח לפני ג'וזף עאון המשימה המשולשת, להוציא את לבנון מהמשבר הכלכלי, להתמודד מול צה"ל ולהחזיר לתושבי לבנון את האמון במדינתם.
אתמול לפני הצהריים, כשראש ממשלת לבנון מיקאתי הודיע רשמית על אישור ההסכם להפסקת האש, הגנרל עאון הסתגר מול מכשיר הטלוויזיה, לצפות בהכרזה. מיד אחריה דאג לנסח הודעה לתושבי הדרום החוזרים לבתיהם, להיזהר משאריות תחמושת וגופים בלתי מזוהים שעלולים להתפוצץ. כדרכו, לא שיחרר הודעה לתקשורת אלא העביר נוסח מדויק לאחת ממפקדות הצבא. ועכשיו, גם הגנרל יסכים עם נשיא לבנון ש"האחריות שלנו גדולה", בעיקר של הצבא הלבנוני תחת פיקודו, ו"על כל הלבנונים להתאחד כדי לבנות מדינה חדשה".
מעכשיו נותר לו להמשיך לשבור את הראש בשאלה הלא-פשוטה, מה עושים עם חיזבאללה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.11.24