"רוסיה היא חידה עטופה במסתורין", קבע ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, בדמדומי מלחמת העולם השנייה. כ-80 שנה חלפו, ודומה כי המשוואה האלמותית שקבע אחד המנהיגים הדגולים בהיסטוריה המודרנית, רלוונטית מתמיד. פעם ידה מחרחרת מלחמה, פעם ידה מושטת לשלום בנועם הליכות דיפלומטי ופעם בתרגיל עוקץ שמזכיר את עלילותיו הספרותיות של פושקין.
בשנה האחרונה, החפיפה באינטרסים של פוטין בין מלחמתו באוקראינה לבין מעורבותו במלחמה האזורית, מעולם לא נראתה הדוקה יותר: בבסיסה, הרצון לשמר נכסיות רוסית בכל אזור עימות בעולם, ובמקרה הצורך – גם לדעת לגבות מחיר. כך, מוסקבה רחוקה מלרחוץ בניקיון כפיה, נוכח מעורבותה בחימוש חיזבאללה (באמצעות איראן) כדוגמת טילי נ"ט, וכן בשיתוף הפעולה המתעצם בין התעשיות הצבאיות של רוסיה ואיראן. כך שבכל דרך ובעתיד הנראה לעין, אין כל סיבה לחשוב שפוטין ישנה מאורחותיו, שבבסיסם, כאמור, שימור תפקידה של רוסיה כשחקנית משמעותית במזרח התיכון.
אך גם למול גיליון הציונים השלילי במיוחד בעיניים מערביות, לרוסיה תפקיד תורם לפרקים בייצוב האזור, בפרט בזירות שבהן המערב וישראל מתקשים להשפיע; כך למשל, בסיועה של מוסקבה בפירוק מערך הנשק הכימי של משטר אסד בתקופת ממשל אובמה, ובמבט צופה פני עתיד – גם באפשרות שתסייע בהמשך הפירוק, נוכח הכרזתו השבוע של ארגון הפיקוח הבינלאומי על נשק כימי, כי בסוריה יש כ-20 מקרים בלתי פתורים העוסקים בכמויות גדולות של חומרים כימיים לא מוכרזים וחימושים כימיים שמקום הימצאם אינו ידוע.
כך גם בהיבטים צבאיים: צבא רוסיה נמנע מלהציב סוללות הגנה אווירית מתקדמות 400-S מתוצרת רוסית על אדמת סוריה נוכח דרישה ישראלית ולטובת שימור חופש הפעולה האווירי בזירה הצפונית, בצל חשש כי הצבת הסוללות תביא להסלמה ישראלית למול משטר אסד, ששרידותו קריטית להמשך השפעת הקרמלין במרחב. פוטין אף נהנה מעדנה בישראל, מקום שבו כוחות מיוחדים של צבא רוסיה סייעו לצה"ל באיתור והשבת נעדר קרב סולטן יעקב, רס"ל זכריה באומל ז"ל, 37 שנים לאחר היעדרותו ממלחמת לבנון הראשונה (גילוי נאות: הכותב הוביל את שורת המבצעים הללו). ובאופן דומה, ניכרים עקבותיה של רוסיה בהמצאת "אותות חיים" מהאזרח החטוף המוחזק בידי הג'יהאד האיסלאמי, סשה טרופנוב, וביכולתה לסייע בהשבת החטופים.
כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן עשויה להוות קו פרשת מים חדש במערכת היחסים שבין המערב, וישראל בפרט, לבין רוסיה. האפשרות הריאלית לסיום המלחמה באוקראינה נוכח מערכת היחסים פוטין-טראמפ ו"גישתו העסקית" של הנשיא הנבחר לפתרון סכסוכים, יכולה להיות גם מנוף משמעותי לתפקיד רוסי חיובי באזור
כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן עשויה להוות קו פרשת מים חדש במערכת היחסים שבין המערב, וישראל בפרט, לבין רוסיה. האפשרות הריאלית לסיום המלחמה באוקראינה נוכח מערכת היחסים פוטין-טראמפ ו"גישתו העסקית" של הנשיא הנבחר לפתרון סכסוכים, יכולה להיות גם מנוף משמעותי לתפקיד רוסי חיובי באזור. כך, למשל, לקרמלין יכול שיהיה – ונכון שיהיה – תפקיד בונה במנגנון הפסקת האש בין ישראל ללבנון, בדמות סיוע ולו חלקי במניעת הברחות אמל"ח מאיראן לחיזבאללה, באופן שאינו פוגע בתפקידה המייצב של רוסיה, לשיטתה, בסוריה.
במובנים אלה, "היום שאחרי" המלחמה בלבנון מניח הזדמנות לעיצוב מחודש של יחסי ישראל-רוסיה, באופן שיכול להיות רכיב משלים נוסף לתפיסת ביטחון ישראלית רעננה בצפון, וכנדבך נוסף במארג הבינלאומי בהשבת הביטחון לאזרחי ישראל, ותושבי הצפון בפרט.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.11.24
