אפילו צופי אופרת הסבון הוותיקה "היפים והאמיצים" המלווים אותה מ-1987 ומוכנים לקבל גם היום, כשהפרק ה-9,302 משודר, כל טריק עלילתי עלוב כדי להמשיך ולצפות בברוק לוגן מתחתנת בפעם המאה, היו דוחים את התסריט הנמרח של משתתפי סאגת בחירת נשיא בית המשפט העליון הנמשכת למעלה משנה. גם עבורם זה היה יותר מדי.
במקום לדון כמבוגרים אחראים באחד המינויים החשובים ביותר לדמוקרטיה הישראלית ולסגור עסקה שתאפשר לכולם לצאת ממנה מרוצים ולא מרוצים באותה המידה, ממשיכים שני הצדדים להתבצר בעמדותיהם ולהשתמש בכל נשק חוקי שעומד לרשותם כדי להכניע את הצד שמנגד. כך שופטי העליון שהוציאו צו תקדימי שאילץ את שר המשפטים לכנס ועדה ולבחור נשיא (ביודעם שיש רוב בוועדה לחברם השופט יצחק עמית), וכך שר המשפטים שעושה שימוש בכל טריק אפשרי על מנת להימנע מכך.
לכן גם אתמול כשכונסה הוועדה לפי צו בית המשפט היא לא התקרבה ולו מילימטר אחד לעבר בחירת הנשיא. במקום זה נמשכו הקטטות הרגילות: נציגי הממשלה קבלו ארוכות שהצו שהוציא בית המשפט בעייתי חוקתית וחוקית ונציגי בית המשפט העליון טענו שלא רק היו"ר לוין יכול לקבוע את מהלך הדיונים בוועדה אלא כל החברים (כלומר: הם). גם שחקני המשנה (או ליתר דיוק הניצבים) מהכנסת ומלשכת עורכי הדין, שיודעים שאין תפקידים קטנים אלא רק שחקנים קטנים, התעקשו לקרוא קריאות ביניים בגנות מריחת הזמן של שני הצדדים, מה שגרם כמובן לעוד מריחת זמן. כולם מילאו את תפקידיהם הקבועים כשהמצלמות ומכשירי השידור שהציבו אנשי השר בחדר בכוונה לשדר בשידור חי את הדיונים לציבור היוו תפאורה מושלמת.
בפרקים הבאים
כבכל אופרת סבון, בדיון אתמול נזרעו הזרעים העלילתיים לפרקים הבאים: לוין הבהיר את כוונתו לדון באלפי ההסתייגויות שהוגשו לאחר שיסיימו לדון בנושא השידור החי ובכלל בשיטת הסניוריטי אי שם בחורף 2037, השופטים דרשו למחוק 2,800 הסתייגויות כבר עתה והתנועה לאיכות השלטון מיהרה להגיש בקשה לעליון שיכריז שלוין ביזה את בית המשפט במונעו את המינוי ויטיל עליו "סנקציות משמעותיות, לרבות מאסר" (תרומתי חינם לתסריטאים: בתא המעצר אליו יושלך לוין, יושמעו בעוצמה ובלופ הרצאות של הנשיא אהרן ברק על אקטיביזם שיפוטי). פרומו כהלכתו.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי אלא שלא מדובר בדרמה טלוויזיונית, אלא בחיינו האמיתיים והגיע הזמן שכל הצדדים יתעשתו. אף שכל הצעדים שעשו העליון והשר הם חוקיים למהדרין, הם אינם ראויים. לא רק בשל תרומתם להתארכות ההליכים, אלא בגלל מהותם: במקום הכנעה יש לחתור להסכמה. על השולחן יש מספר הצעות טובות (למשל: תמורת מינוי עמית לנשיא, שניים משלושת השופטים שימונו לעליון ייבחרו על ידי הממשלה). יתכבדו השר והשופטים, יוציאו את המצלמות והתסריטים מהחדר גם אם הבייס שלהם יתמרמר ויעשו את המוטל עליהם. יש לנו די אופרות סבון מיותרות אחרות.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.11.24
