בלונדון, וושינגטון, פרנקפורט, טוקיו, בריסל ופריז יושבים בימים האחרונים כלכלנים בכירים ועוקבים בעניין רב, וגם בצער, אחר מחול שדים שמתחולל במדינה אחת – ישראל.
לא. אין המדובר במעקב אחר נתוני הבורסה בתל-אביב, גם לא בביצועי חברת טבע או בדוח על מאזן התשלומים או נתוני הגירעון המאמיר בתקציב מדינת ישראל.
הכלכלנים יושבים ובוהים נדהמים וגם עצובים בתחילת היעלמותה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כמדינה דמוקרטית
בערים הללו, שבהן מרוכזים המרכזים הפיננסיים החשובים בתבל, קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, ארגון ה-OECD, הנציבות האירופית, הבנקים הגדולים בעולם וחברות דירוג האשראי, יושבים הכלכלנים ובוהים נדהמים וגם עצובים בתחילת היעלמותה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כמדינה דמוקרטית.
ומה לכלכלנים מלומדים ולעניינים שלא נחשבים כלכליים, כמו מהלכים לסגירת תאגיד השידור, הרחבת חסינות חברי הכנסת, מתן רשות לשוטרים להשליך רימוני הלם על מפגינים, הימנעות מלמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פיטורי היועצים המשפטיים הבלתי תלויים בשרים במשרדי הממשלה ומתן אפשרות לראש הממשלה לשלוט במינויי נציב שירות המדינה?
עניין אחד משותף לכולם: סוף הדמוקרטיה הולך ומתקרב במדינה שהתהדרה כיחידה עם המשטר הזה במזרח הים התיכון, משטר שדווקא היטיב עם ביצועיה הכלכליים ואמינותה בעולם הפיננסי לאורך 76 שנות קיומה.
שלוש הפחתות של דירוג אשראי, הראשונות אי פעם, חוותה כלכלת ישראל בתשעת החודשים האחרונים. הדברת סממני הדמוקרטיה במדינת היהודים היחידה עלולה לקרב כבר בראשית שנת 2025, לקראת יום הולדתה ה–77 של מדינת ישראל, הורדת דירוג מכרעת שתוביל את ישראל קרוב מאוד למדינות העולם השלישי הנחשלות.
ומדוע סגירת תאגיד שידור או שליטה במינויי שופטים ונציב שירות מדינה עלולים להשפיע על דירוגה הכלכלי של מדינת ישראל בעולם?
העניין פשוט מאוד ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא המוליך את רוב צעדי מיטוט המשטר הדמוקרטי בישראל, יודע זאת היטב, כבעל תואר שני במינהל עסקים: מדינה שבה אין בתי משפט הוגנים, שבה היועצים המשפטיים יהיו כפופים לשריהם, שבה אין תקשורת חופשית ושבה שוטרים מסכלים הפגנות ברימונים – היא מדינה מצורעת כלכלית.
איזה משקיע יבוא להשקיע בישראל, כאשר ויכוח שלו עם רשות המסים יוכרע בבית משפט מטעם השלטון?
איזה משקיע יבוא להשקיע בישראל, כאשר ויכוח שלו עם רשות המסים יוכרע בבית משפט מטעם השלטון? אילו משקיעים יזרימו מיליארדים למדינה שבה התקשורת היא שפוטה של השלטון? ואיזו חברה תותיר את השקעותיה בישראל, כאשר ממשלה לא דמוקרטית תוכל להלאים מתי שרק תרצה את כספיה?
נדמה בימי הדמוקרטיה העגומים האלה שאזרחי המדינה, שכבר התעייפו מלהפגין לשחרור 101 חטופים ושמה שמדאיג רבים בצפון המדינה הוא בעיקר אם יהיה בטוח לשוב הביתה ליישובים הנושקים לגבול לבנון – לא ייצאו שוב לרחובות כדי להפגין בעד עצמאות תאגיד השידור או מניעת מינוי מטעם של נציב שירות מדינה.
וכאשר האזרחים יתעוררו מתרדמת תחילת החורף העגמומי, הם יגלו שהורדת דירוג אשראי והפסקת השקעות בישראל יוליכו את המדינה שהם כה אוהבים לפתח של חדלות פירעון, עם ריביות עצומות שיוטלו על הלוואותיה, ריבוי גזרות מסים וקיצוצים שתיזום ממשלת המדינה הדמוקרטית לשעבר, אבטלה גואה ודרדור רבים מאוד מתושביה אל מתחת לקו העוני.
כמה עצוב.
