עלילות משה (בוגי) יעלון, מלועס ערבים מקצועי ושר הביטחון של צוק איתן לגיבור השעה אצל מעריצי ח"כ עופר כסיף, הן חומר לקומדיה פוליטית מוצלחת: גנרל ותיק עם שגעון גדלות מאבד את מעמדו עקב מגלומן חכם ממנו, ומאז מוכן לצעוק שבחוץ לילה גם כשהשעה עשר בבוקר כדי לתקוע לנמסיס. אבל מה שפחות מצחיק הוא זעקות השבר, כאילו שדבריו של יעלון על "טיהור אתני" בעזה נחתו כרעם ביום בהיר ולא מדובר במשאת נפש של כמה וכמה שרים בכירים, חלקם מחזיקים את השלטון במקום רגיש.
הסנטימנט הזה הפציע כבר בראשית המלחמה, אז יצאה ישראל ובצדק להגן על גבולותיה לאחר הטבח הנורא ביותר שבוצע ביהודים מאז השואה. במסמך שחיבר משרד המודיעין הי"ד (הליכוד ייקום דמו) וקיומו פורסם ב"כלכליסט" בסוף אוקטובר 2023, הומלץ כי "ישראל תפעל לפינוי האוכלוסייה האזרחית (בעזה) לסיני", שם יוקמו "ערי אוהלים" בשלב הראשון ולאחר מכן "ערים באזור המיושב מחדש". תוך כדי ההלם, הזעזוע והזעם, וגם בשל העובדה ש"משרד המודיעין" היה פיקציה עוד בחייו, הפרסום לא זכה ליותר מדי תשומת לב. באוקטובר האחרון השלימה גילה גמליאל, שעמדה אז בראש משרד המודיעין, סגירת מעגל והכריזה בערוץ 12 כי יש לגבות "מחיר טריטוריאלי" מעזה על 7 באוקטובר.
גמליאל עצמה פחות חשובה מדג שעוטף עיתון, אבל היא חלק ממגמה. יותר משנה חלפה מאז שישראל נכנסה לעזה, ובינתיים מתחוללים שני דברים דרמטיים: הראשון הוא שצה"ל אכן מפנה אוכלוסייה אזרחית בצפון הרצועה, מטיל מצור בשטח ומבצע פעולות התבססות בגזרה (בניית תשתיות, סלילת כבישים וכד'); השני הוא שהפנטזיות בימין להשתלט על צפון הרצועה ולהקים שם התנחלויות צוברות תאוצה, מקבלות יותר ויותר ביטויים פומביים, ומנגד לא נענות בשלילה גורפת של ראש הממשלה. כיום, בהתאם לעבודות הענק של צה"ל בצפון הרצועה והמבוי הסתום במו"מ להפסקת אש ולהשבת החטופים והחטופות, ישראל קרובה יותר למימוש המסמך ההוא מאשר להסכם שיאפשר לתושבים ולתושבות הפלסטינים לשוב לבתיהם. איך אמר עמית סגל, שמכיר כמה אנשים חשובים, כשדיבר על "ריקון הרצועה"? "זה רק הפיילוט והפרומו".
גם אם יעלון ציני ופתטי, החיבור בין שלטון קיצוני ומעשים בשטח בהחלט מחייב דיון נרחב, מעמיק ונוקב
והנה, רק בשבוע שעבר, לדוגמה, הצהיר שר האוצר כי "אפשר וצריך לכבוש את עזה" ו"אפשר לייצר מצב שעזה בעוד שנתיים תהיה פחות מחצי מהאוכלוסייה הנוכחית שלה". שר השיכון אחז במשקפת והכריז כי "התיישבות היא התשובה לטבח" (הערת אגב: אם כבר גנרל גולדקנופף מתעניין, גם גיוס חרדים יכול להיות תשובה לטבח).
עינב שיףללא קרדיטהשר איתמר בן גביר, שמבחינתו חיי החטופים והחטופות משולים לקליפת שום רקובה ביחס לחלום הטרנספר, אמר אתמול שהוא "עובד קשה מול רה"מ כדי לקדם 'עידוד הגירה' מעזה" והוסיף שבנימין נתניהו "מגלה פתיחות מסוימת לעניין". מה נתניהו חושב? ובכן, אם יעקב ברדוגו לא שואל הוא לא עונה. הפעם היחידה שהתייחס בקולו לסוגיית ההתנחלות ברצועה הייתה לפני חצי שנה, וגם אז אמר כי "זה לא ריאלי". מה זה "לא ריאלי"? אז דניאלה וייס תגרום שזה יהיה ריאלי. היא ממש טובה בזה.
לכן גם אם יעלון ציני ופתטי, החיבור בין שלטון קיצוני ומעשים בשטח בהחלט מחייב דיון נרחב, מעמיק ונוקב בשאלה: מתי נגמרת מלחמת המגן ומתחיל פרויקט קולוניאליסטי? תהא התשובה אשר תהא, רק דבר אחד לא ניתן לומר: לא ידענו.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.12.24
