יחסים מעטים בהיסטוריה הם פרדוקסליים כמו אלה של איראן וישראל - פעם בנות ברית טבעיות המחוברות בפסיפס עשיר של עבר משותף וכבוד הדדי, וכיום בצדדים מנוגדים של תהום אידיאולוגית עמוקה. העוינות של הרפובליקה האיסלאמית כלפי ישראל אינה רק התרחקות מהנורמות האיראניות ההיסטוריות, אלא גם כישלון אסטרטגי שחותר תחת האינטרסים הלאומיים של איראן. כתוצאה מכך, איראנים רבים רואים בישראל בת-ברית פוטנציאלית במטרתם להפיל את השלטון הדתי ולבצע מהפך באומה שלהם.
במהלך גל ההפגנות האנטי-ישראלי במערב מאז פיגועי הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הגולים היחידים מהמזרח התיכון שהביעו סולידריות עם הישראלים מול האנטישמיות הגואה היו האיראנים. פעילים איראנים בערים מרכזיות ברחבי ארה"ב ואירופה צעדו כתף אל כתף עם הקהילות היהודיות, והפגינו את תמיכתם בישראל במאבקה נגד שלוחיה הטרוריסטים של טהרן.
איראנים רבים, בעיקר הצעירים, הביעו תסכול הולך וגובר מהאידיאולוגיה וממדיניות החוץ של הרפובליקה האיסלאמית בשנים האחרונות. קושי כלכלי, דיכוי פוליטי, בידוד בינלאומי והתוקפנות האזורית של טהרן גרמו להתנגדות, והולידו סיסמאות בסגנון "לא לעזה, לא ללבנון, החיים שלי למען איראן" ואפילו "מוות לפלסטין". אלה לא גילויי גזענות, אלא דרישות לכיוון מחדש של סדר העדיפויות הלאומי.
הדור השלישי למהפכה האיסלאמית של 1979, כולל דור זי ודור המילניום, אימץ בעקשנות עמדות פרו-ישראליות. מאז אוקטובר 2023 התזוזה הזאת הפכה לברורה ובולטת, כשסטודנטים מחו נגד מנהלי בתי הספר שביקשו לכפות עליהם לשיר "מוות לישראל"
הדור השלישי למהפכה האיסלאמית של 1979, כולל דור זי ודור המילניום, אימץ בעקשנות עמדות פרו-ישראליות. מאז אוקטובר 2023 התזוזה הזאת הפכה לברורה ובולטת, כשסטודנטים מחו נגד מנהלי בתי הספר שביקשו לכפות עליהם לשיר "מוות לישראל" - וענו בשירת "מוות לפלסטין". באופן דומה, סטודנטים באוניברסיטת טהרן תפסו עמדה סמלית ועוצמתית כשסירבו לדרוך על דגל ישראל שנצבע על הרצפה.
סקרים שונים שבוצעו על-ידי סוקרים איראנים ובינלאומיים מראים באופן עקבי כי רוב האיראנים מתנגדים לעמדות האנטישמיות של הרפובליקה ולמדיניות החוץ האנטי-מערבית שלה. כשלוקחים בחשבון את השליטה ההדוקה של המשטר והחשש באוכלוסייה ממעשי תגמול, ייתכן שסקרים באיראן לא מאוד אמינים - ובכל זאת תוצאותיהם עקביות לאורך זמן. למשל, סקר שהוזמן ב-2022 ע-ידי משרד החוץ הישראלי ובוצע על-ידי חברת הסקרים "איפסוס" שבסיסה בפריז, מצא כי רוב האיראנים תומכים בשיפור היחסים עם ישראל ומגנים את התמיכה של המשטר בארגוני הטרור. באופן דומה, מחקר משנת 2021 שערכה "קבוצת ניתוח ומדידת המגמות באיראן" גילה כי רוב האיראנים דוחים את רטוריקת ה"מוות לישראל".
ההיסטוריה של יחסי איראנים ויהודים חושפת ניגוד חד בין התקופות הטרום-איסלאמיות והפוסט-איסלאמיות. בשנת 539 לפני הספירה, כורש הגדול של האימפריה הפרסית האחמנית שחרר את היהודים הגולים מבבל. המדיניות שלו, של סובלנות דתית והכללה תרבותית, אפשרה לקהילות שונות, כולל ליהודים, לפרוח תחת השלטון הפרסי. תור הזהב הפך למצוקה בעידן הפוסט-איסלאמי, כשיהודים פרסים סבלו מרדיפה, בעיקר תחת השושלת הקאג'ארית כשהמוסד השיעי-הדתי עודד פוגרומים והמרות דת כפויות.
שושלת פהלווי ניסתה להחזיר את עקרונות המורשת האיראנית הפרו-איסלאמית עם רפורמות חילוניות ומודרניזציה. איראן הייתה המדינה השנייה עם רוב מוסלמי שהכירה בישראל, וייסדה איתה יחסים דיפלומטיים בשנת 1950. שתי המדינות יצרו קשרים חזקים במסחר, במודיעין, וכן שיתוף פעולה צבאי. מהנדסים ישראלים סייעו לפתח את התשתיות האיראניות, בעוד איראן סיפקה לישראל את צורכי האנרגיה שלה. מערכת היחסים הייתה פרגמטית, מועילה בצורה הדדית ונטועה בחשש המשותף מהלאומנות הערבית והאיסלאמיזם.
שינוי דרמטי ב-1979
המהפכה של 1979 ביטאה שינוי דרמטי ביחסים בין איראן לישראל. תחת האייתוללה רוחוללה חמינאי, מנהיגה העליון הראשון של הרפובליקה האיסלאמית, ישראל קוטלגה כאויבת האיסלאם. המשטר ניתק את כל הקשרים עם ישראל, הפך את השגרירות שלה לבניין הנציגות הפלסטינית והחל לפעול נגד דמויות יהודיות כמו אנשי עסקים ופילנתרופים. חביב אלקאניאן, שהוצא להורג בשנת 1979 תחת האשמות מופרכות של ריגול למען ישראל, שלח מסר מצמרר לקהילה היהודית האיראנית.
סעיד קאסמינג'אדכשהאיראנים סובלים תחת משטר הדיכוי של הרפובליקה האיסלאמית, קשה להם לחשוב על התפקיד המשמעותי שהפלסטינים שיחקו בתמיכה במהפכה של 1979. באותה תקופה, שורה של פלגים איסלאמיסטיים ושמאלנים באיראן, ביניהם החומייניסטים וארגון המוג'האדים חאלק האיסלאמו-מרקסיסטי, זכו לאימונים ותמיכה צבאית מלוחמי אש"ף. רק ימים אחרי שהמהפכה הצליחה, הגיע מנהיג אש"ף יאסר ערפאת לטהרן כדי לחגוג את הניצחון לצידו של חומייני.
זה הרקע שהוביל את יורש העצר הגולה, רזא שאה פהלווי, לנסוע לישראל בשנת 2023, תוך שבירת טאבו, לפגוש את ראש ממשלת ישראל ואת הנשיא ולהביא עימו מסר של שלום וחברות בשמם של איראנים רבים.
ינתאן סאייההאיראנים מכירים יותר ויותר בכך שלאיראן ולישראל יש אינטרסים משותפים. שתיהן מדינות לא-ערביות באזור עם רוב ערבי, שתיהן סובלות מהקיצוניות האיסלאמית ושתיהן ירוויחו מיציבות אזורית. כשזיכרון הקשרים העתיקים והכבוד ההדדי צרוב בתודעה, איראנים רבים מבינים שהרווחה העתידית שלהם נמצאת לא בבידוד, אלא בחיבוק של בנות ברית טבעיות.
סעיד קאסמינג’אד הוא יועץ פיננסי וכלכלי איראני בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיות; ינתאן סאייה הוא אנליסט מחקר, יהודי. שניהם נולדו וגדלו באיראן
פורסם לראשונה: 00:00, 02.12.24
