הוראת שר הביטחון ישראל כ"ץ שלפיה יש לבטל את זימון המילואים של אייל נווה, מראשי תנועת "אחים לנשק", כלל לא הגיעה ב-48 השעות האחרונות ללשכת הרמטכ"ל הרצי הלוי. בהתאם, ההוראה לא ירדה מטה בשרשרת הפיקוד לראש אגף המודיעין שבו משרת נווה, ובמקביל לראש אכ"א דדו בר-כליפא, וממנו לגורמים הבכירים שאמונים על תהליכי הדחה משירות. כך נודע אמש ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". במקביל, גם אם ההנחיה של השר הייתה יורדת לצבא, חוקיותה מוטלת בספק, ולא ברור אם היא הייתה מיושמת.
מבדיקות ראשוניות שעשו אתמול גורמים בצה"ל - לאחר שגילו על הנחיית כ"ץ מההודעה בתקשורת בלבד - עולה כי לפי חוק שירות מילואים מ-2018 השר לא יכול להתערב באופן חיצוני לצה"ל, ובאופן פרסונלי לטובה או לרעת משרת מילואים ספציפי – בטח בהחלטה כמו להדיחו. זאת, גם אם השר סבור שאין לו זכות יותר לשרת בצה"ל, לאחר שכ"ץ טען כי נווה קורא לסרבנות המונית לשירות ולכן הוא לא ישרת יותר.
הסמכות נתונה במקרה של הדחה משירות מילואים או קבע רק בידי המפקדים בצבא, מהאלוף ועד למפקד הישיר, וגם זאת לפי נהלים ופקודות מסודרות: שימוע מקדים, זמן התראה סביר, אפשרות להיוועץ עם עו"ד וקיום הליך הדחה סדור, עם פרוטוקול, גם אם אותו משרת עבר עבירה משמעתית או פלילית. במקרה של נווה, שביצע שירות מילואים אף בשבועות האחרונים, אף אחד מאלו כלל לא בוצע. יתרה מזאת: גורמים בצה"ל הדגישו כי שר הביטחון יכול כמובן לקבל החלטות לגבי שירות מילואים בצו 8 בהיקפים גדולים, ולתוחלת מבצעית כמו מצב חירום או מלחמה, להמליץ על הארכות צווי 8 וכו' – אבל לא באופן פרסונלי.
תגובתו של אייל נווה להכרזת כ"ץ
גם בשבוע שעבר השר כ"ץ לא עידכן את הרמטכ"ל הלוי בהחלטתו שלא לאשר את קידומם של שני אלופי-משנה, ופירסם על כך הודעה בתקשורת מבלי שאפילו הקצינים עצמם, שניהם מפקדים קרביים ותיקים, עודכנו על כך מראש. "השר לא יכול להדיח משרת מילואים על דעת עצמו ובשלוף", אמר אמש גורם צבאי שבקיא בנושא, "השר כן יכול לדבר עם הרמטכ"ל בנושא כמדיניות, ולבקש ממנו, למשל, לפעול במסגרת הפקודות והחוק נגד תופעות בעייתיות כאמירות פוליטיות פומביות או ביקורתיות של קצינים במילואים, כדי שלא ישונו והתופעות ייפסקו".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "הנחיית שר הביטחון הועברה לצה"ל במסגרת סמכותו לקביעת מדיניות צה"ל".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.12.24
