לא פשוט למצוא היגיון מהשדה הליברלי והדמוקרטי, שיצדיק הקמה של מוסדות לימוד אקדמיים בהפרדה מגדרית, שכן סימונו של אדם על-פי קריטריונים ביולוגיים שאינם הנושא שלשמו הוא בחר להתכנס – במקרה הזה, השכלה – אינו יכול לעבור דרך צפיפות פיגמנטים, גובה, משקל או איברי רבייה.
כבר בשנת 1954, בפסק הדין התקדימי "בראון נגד מועצת החינוך" של בית המשפט העליון בארה"ב, שעסק בהפרדה גזעית, וגם בישראל של 2024, הוכח שהפטנט הזה - נפרד אך שווה – פשוט לא עובד
כבר בשנת 1954, בפסק הדין התקדימי "בראון נגד מועצת החינוך" של בית המשפט העליון בארה"ב, שעסק בהפרדה גזעית, וגם בישראל של 2024, הוכח שהפטנט הזה - נפרד אך שווה – פשוט לא עובד. ולראיה, מאז שנפתחו מסלולי הלימוד הנפרדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, מתקיימת בהם אפליה תעסוקתית של מרצות שאינן מורשות ללמד בכיתות הגברים; סטודנטיות חרדיות מופלות לרעה במלגות, מנוטרות בלבושן לבדיקת מידת צניעותן, אינן מקבלות גישה זהה לנושאי לימוד הפתוחים בפני גברים, וההפרדה, שהייתה אמורה על-פי חוק להתקיים רק בכיתות הלימוד, זולגת החוצה אל המרחב הציבורי המשותף.
ביום ראשון, אחרי שהצעת החוק להרחבת ההפרדה המגדרית גם לתארים מתקדמים עברה בוועדת השרים, פרסמה המועצה האקדמית הלאומית למדעים גילוי דעת שבו דחתה אותה, והזהירה שהפגיעה הנרחבת בעקרון השוויון תוביל בהכרח לירידה ברמה האקדמית, באיכות ההוראה והמחקר ותדרדר את מעמדה האקדמי של ישראל בזירה הבינלאומית.
נחזור אחורה. כשהמועצה להשכלה גבוהה השיקה ב-2012 תוכנית לשילוב חרדים תוך פגיעה בערכי השוויון, היא לא חיפשה היגיון - היא חיפשה פתרון. הנטל הכלכלי שמשיתה החברה החרדית המסוגרת, הצומחת בקצב אקספוננציאלי, על האוכלוסייה הכללית, הצמיח את חוטר ההשכלה הזה מתוך רצון לשלבם בעולם התעסוקה. את הפגיעה בעקרון השוויון עטפו במילים יפות כמו "הסרת חסמים" ו"שוויון הזדמנויות". זאת הייתה טעות. ארגוני נשים, משפטניות ופעילות חברתיות כגון יופי תירוש, הזהירו כבר אז מפני העתיד לבוא ומפני התרחבותה ונרמולה של ההפרדה. הרי עוד לא נולדה, במדינתנו הקטנה, תביעה להפרדה מגדרית שההיענות לה לא הפכה להיות קרדום לחפור בו תביעה חדשה ומחמירה אף יותר. את הצעת החוק הנוכחית, עוקפת בג"ץ, הגישה ח"כ לימור - "הפמיניזם מזיק לנו כאימהות" - סון הר-מלך, העומדת בראש "השדולה למען האישה החרדית", שכבר הוכיחה את מחויבותה להחלשת נשים. סון הר-מלך מתנגדת לשירות צבאי לנשים, "הוא מעמיד אותנו במקום שאנחנו לא באמת יודעות להעריך את התפקיד שלנו בעולם הזה", מתנגדת לארגוני נשים החותרים לשוויון וידועה ברוח הגבית שהיא מעניקה לחברות כנסת אחרות המעודדות הפרדה מגדרית. הר-מלך היא דוגמה עצובה ומקוממת במיוחד, שבה נשים המגיעות לתפקידי מפתח הופכות לסוכנות כאוס מצטיינות בשירות הפטריארכיה. את תפקידה היא עושה כמובן תוך כדי ישיבה לצד גברים ובתוך גוף ממלכתי המאמין (בינתיים) בעירוב.
מתי הרעיון המקורי של שילוב חרדים בשוק העבודה יבשיל למפגש אמיתי? מתי אמורים צעירים חרדים להכיר את העולם שמחוץ לגבולות הגטו?
ומה הלאה? מתי הרעיון המקורי של שילוב חרדים וחרדיות בשוק העבודה יבשיל לכדי מפגש אמיתי? מתי אמורים צעירים וצעירות חרדים להכיר את העולם שמחוץ לגבולות הגטו? אם לא לקראת התואר השני, מדוע שלא אחרי התואר השלישי? או בכלל לא? מדוע שלא תתאים המדינה את שוק העבודה להפרדה מגדרית? מה רע בבנק ובבתי חולים נפרדים? הדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים. ההפרדה באקדמיה היא בסך הכל עוד לבנה שמתמוטטת כעת מול עינינו.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.12.24
