גם המסנגרים הגדולים ביותר של פרקליטות המדינה מתקשים להסביר את מהלכיה בתיקי הדגל האחרונים שהיא מובילה. מעניין המסמכים המסווגים, דרך פרשת יורי פצצות התאורה למעון ראש הממשלה בקיסריה ועד למעצרים המתוקשרים של נציב השב"ס ומפקד ימ"ר ש"י במשטרה בפרשת ההדלפות תמורת קידום. נדמה שקברניטי מערכת אכיפת החוק בסלאח א-דין, ובראשם היועמ"שית ופרקליט המדינה, נקלעו לוורטיגו מסוכן ומסרבים להכיר בכך למרות סכנת ההתרסקות הקרובה.
חזקת החפות? בחירה בחלופת המעצר הפחות-פוגענית בשלב זה? כל אלה אבידו יחד עם היעדר תחושת המרחב והמשך הטיסה בכיוון, גובה ומהירות שונים מהמציאות
כבכל ורטיגו, זה החל בפרשנות שגויה ומחמירה של מצב הדברים. האחרונה התבטאה בהגשת כתב אישום נגד פלדשטיין והנגד א' בחשד לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. זה היה נראה תלוש כבר במבט ראשון גם לאנשים מתוך המערכת שהתנגדו לכך, אבל מי שאיבד התמצאות במרחב החליט להתעקש. התוצאה – ננקטו אמצעים דרקוניים כלפי הנאשמים עד שאתמול נאלץ שופט בית המשפט המחוזי עלאא מסארווה (מי שהתחיל ברגל שמאל את יחסיו עם הפרקליטות משעה שדרש עם כניסתו לתפקיד לשנות את שלט "אולם המעצרים" בבית המשפט ל"אולם המעצרים והשחרורים") לכתוב שחור על גבי לבן ש"צפוי קושי משפטי-ראייתי בביסוס העבירה של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה." ולהורות על שחרורם למעצר בית אחרי 37 ימים (!) בתנאים קשים. בפרקליטות המשיכו בסחרור, סירבו להגיע לפשרה על המעצר וקיבלו עיכוב ביצוע להחלטה כדי לשקול הגשת ערעור. חזקת החפות? בחירה בחלופת המעצר הפחות-פוגענית בשלב זה? כל אלה איבדו יחד עם היעדר תחושת המרחב והמשך הטיסה בכיוון, גובה ומהירות שונים מהמציאות.
טיסת הוורטיגו נמשכה בפרשת נורי תאורה לעבר מעון ראש הממשלה. גם פה נבחרו העבירות החמורות ביותר שניתן לייחס כשארבעת הנאשמים מואשמים בעבירות של מעשה טרור (!) וגם כאן נעשה שימוש במעצר ככלי ענישתי בניגוד לעקרונות היסוד של הדין הפלילי. הטיעונים כאילו אין ברירה כי שני נאשמים – אב ובן – שיבשו כבר מהלכי משפט כשתיאמו גרסאות שקר ביניהם, מוטב שלא היו נטענים. יש די דרכים למנוע תקשורת בין נאשמים בלי להשית עליהם את תנאי המעצר הקשים ביותר כמו מדובר במסוכנים שבפושעים. לא במקרה נבחרה המילה "נמשכה" לתיאור טיסת המשך. דומה שהצורך לאזן בין פרשה זו לפרשה הקודמת הוא שהוביל את הפרקליטות להתנהל באותה צורה לא הגיונית. באין צדק והיגיון – יהיה למצער איזון וגם פה יירמסו זכויות הנאשמים להליך הוגן.
במקום לזמן את נציב שב"ס ואת מפקד ימ"ר ש"י לחקירה בצורה שקטה שתשמור על כבודם ועל זכויותיהם שבדין, התנפלו עליהם עם רובים שלופים באמצע הרחוב
אם נדרשה הוכחה נוספת לעומק הסחרור שגורם לטייסי המשפט המיומנים שלנו לסבור שהם נוסקים כלפי מעלה, בעוד שלמעשה הם הפוכים על גבם וטסים לכיוון הקרקע, הגיעו מעצרי החשודים בפרשת ההדלפות תמורת קידום וסיפקו אות. במקום לזמן את נציב שב"ס ואת מפקד ימ"ר ש"י לחקירה בצורה שקטה שתשמור על כבודם ועל זכויותיהם שבדין, התנפלו עליהם עם רובים שלופים באמצע הרחוב עד שמאבטחי השניים, שמאוימים מצד גורמים עברייניים וגורמי טרור, חששו שמדובר בניסיון התנקשות, ולפי חלק מהדיווחים אף שלפו את נשקם.
המשך הטיסה בתנאים אלה פוגע לא רק בזכויות הנאשמים והחשודים שהוזכרו, אלא עלול להביא לפגיעה בקרקע של מערכת אכיפת החוק – משגם כך נמצאת בשעה קשה. על קברניטיה להכיר בטעויותיהם הרבות, להרפות מההגאים ולרדת מהעץ (או מהמטוס בהשאלה). אין לנו תביעה רזרבית במחסן שנוכל להסתכן בריסוק מוחלט של זו הנוכחית.
