הריאיון שהעניק אבישי בן חיים לרוני קובן בתוכניתו "פגישה אישית" השיב לקִדמת הבמה את התזה המחלקת את החברה "לישראל הראשונה והשנייה". העובדה שבן חיים הקפיד על שתיקה מאז פריצת המלחמה ועתה שב להפיץ את התזה המקטבת שלו היא, קודם כל, עדות נוספת לכך שהתקוות שהיו בעקבות 7 באוקטובר, להתחלה של תיקון בחברה ובפוליטיקה הישראלית, התבדו. בן חיים לא חזר במקרה: כפי שכל מי שעוקב אחר החדשות מבין, הפוליטיקה הישראלית חזרה לסורה והעניין המרכזי שבה הוא, שוב, חלוקה למחנות, בלי קשר לדיון עצמו ולאיכות הטיעונים - ולכן גם תיאוריות מפצלות שבות להתקבל בברכה.
1 צפייה בגלריה
אבישי בן חיים
אבישי בן חיים
אבישי בן חיים
(צילום: איליה מלניקוב)
בכל מקרה, אם כבר החלוקה לישראל הראשונה והשנייה שבה למרכז העניינים, חשוב להפנים עד כמה היא מופרכת. ראשית, קשה להתעלם מהפרדוקס הזועק בין קריאתו של בן חיים ל"אחדות מתוקה" לבין העובדה, המרה, שהוא כל הזמן מפצל אותנו לשתי ישראל. שנית, זו בכלל לא "תזה" אלא אבחנה. תזה היא דבר מקיף ואילו החלוקה לישראל הראשונה והשנייה לא באמת כוללת את כל האוכלוסייה (ויש לשים לב שהוא ממילא מדבר רק על החברה היהודית). בכל מקרה, בניגוד לחלוקה שלו, אין ספק שבכל הנוגע למעמד הבינוני, השדרה המרכזית בישראל, הפערים בין אשכנזים ומזרחים הולכים ומטשטשים, גם מבחינת המעמד הכלכלי וגם מבחינה תרבותית. למעשה בן חיים מדבר יותר על ההבדל בין המעמד הנמוך בישראל, שרובו אכן מזרחי, לבין המעמד הגבוה, שבו יש לאשכנזים יתרון, אבל לא על לב החברה. לכן אין זה פלא שהוא חזר בריאיון לנאום הצ'חצ'חים של בגין, שנישא לפני כמעט 50 שנה. אלא שמאז השתנו דברים רבים: המכללות פתחו את הדלת להשכלה של רבים מהמזרחים, והאפשרויות הכלכליות שנפתחו לציבור עם תום עידן שליטת ההסתדרות הביאו למגמה שוויונית יותר.
הבעיה השלישית טמונה בכך שבן חיים מתייחס לכל מזרחי שאינו משתייך אוטומטית למה שמגדיר לדעתו את ישראל השנייה – זיקה לדת, ללאומיות נוקשה ותמיכה בנתניהו - כמי ש"השתכנז" וערק מהמחנה. העמדה הזו מופרכת גם מבחינה היסטורית. שכן אם נתייחס למונח "השתכנז" כ"התמערב" הרי שרוב היהודים המזרחים שעלו לארץ מהערים הגדולות בארצות האיסלאם – בגדד, קהיר, דמשק, קזבלנקה – עברו כבר שם תהליך התמערבות, שכלל השכלה חילונית תחת המעצמות הקולוניאליות ששלטו במרחב, ולכן הם עלו "משוכנזים". רק עם המעבר לישראל הם נתפסו כ"מזרחים" באופן מובהק.
מעבר לכך שהוא מתנשא בכך על המרוקאים, כאילו אינם יכולים להיות מוקפדים ומקצוענים, איך אפשר לייחל להנחלת תרבות של העלמת עין לאחר 7 באוקטובר, היום שהוכיח לנו עד כמה הזנחה ואי-הקפדה על כללים עלולות להמיט עלינו אסון?
רביעית, בן חיים כולל את כל המזרחים בכפיפה אחת, בעוד שיש הבדל רב בגישה הדתית ובמסורות התרבותיות בין הגוונים השונים של המזרחים. התרבות העיראקית שונה מהמרוקאית, והתרבות המצרית שונה מהתימנית, אבל עבור בן חיים כולם אותו הדבר.
הבעיה החמישית, והעיקרית, טמונה בכך שלשיטתו של בן חיים כל ישראלי ממוצא מזרחי, ואני בתוכם, אמור להשתייך לישראל השנייה, וכתוצאה מכך לתמוך בנתניהו ובדרכו הפוליטית (ולא במקרה נתניהו החמיא לספרו של בן חיים וניסה לקדם אותו). אלא שאם לדעתו של בן חיים המזרחיות פירושה הכלת האחר, מתינות ונכונות לפשרה – מדוע על המזרחים לתמוך במנהיג שלא מאמין בפיוס עם הפלסטינים, לא פועל לאחד את החברה עם גיוס שווה לכולם ויוצא באופן קבוע נגד כל מערכות החוק? מה בדיוק "מזרחי" בדרכו של נתניהו?
אבי שילוןאבי שילון
אבל יותר מכל מטרידה הקריאה שלו לפיוס בין המחנות על בסיס תרבות של "העלמת עין", שלטענתו מאפיינת את התרבות המרוקאית. מעבר לכך שהוא מתנשא בכך על המרוקאים, כאילו אינם יכולים להיות מוקפדים ומקצוענים, איך אפשר לייחל להנחלת תרבות של העלמת עין לאחר 7 באוקטובר, היום שהוכיח לנו עד כמה הזנחה ואי-הקפדה על כללים עלולות להמיט עלינו אסון?
פורסם לראשונה: 00:00, 05.12.24