השגריר האיראני, אנחנו שוב לומדים, הוא דמות מאוד לא אהודה בלבנון. עבור מתנגדיו המקומיים הוא הסמל שמזכיר את תוכניות איראן להשתלט ולהתנחל במדינה החלשה ממילא. אם יש לו אוהדים, בעיקר בחיזבאללה, הם לא מהססים להשמיע תלונות על חטטנות בסדר יומם הצבאי, על עצירת הסיוע הכספי מטהרן וגם על התערבות בוטה מדי אצל חברי הפרלמנט המזוהים עם חיזבאללה.
השגריר, מוג'תבא אמאני (61), נשלח לביירות לפני יותר משנתיים כשיתרונו המקצועי הבולט הוא שהוא דובר ערבית. השבוע, ברובע הדאחייה, סמוך לבניין שבו חוסל חסן נסראללה, הוא עמד מוקף בעיתונאים כדי להספיד אותו בשם הרפובליקה האיסלאמית של איראן. ואז, בבת-אחת, זינקה לעברו עיתונאית מצוידת במיקרופון והטיחה: אתה בוודאי יודע, אדוני השגריר, שאינך אישיות רצויה בלבנון.
בהחלט לא פנייה מקובלת, מה גם שלא נאמרה בטון מנומס אלא נזרקה בהפתעה לכיוונו של השגריר המוקף בחגורת אנשי ביטחון שלא ניסו להשתיקה. העיתונאים חייכו במתיקות לאידו של השגריר. "אני נמצא כאן מתוקף שליחות שהוטלה עליי ברפובליקה האיסלאמית", מיהר להגיב, "ובהסכמה מלאה של משרד החוץ הלבנוני. אלמלא נתנו את הסכמתם כבר לפני שנתיים וחצי, עוד לפני שהגעתי, לא הייתי נשאר אפילו רגע אחד".
השאלה, כמובן, מה לדיפלומט איראני ולמכשירי הביפר הממולכדים שנשלחו לחלוקה במשרדי חיזבאללה בדאחייה? איך ומדוע בכלל, הגיע המכשיר הטעון בחומר נפץ ממוזער לידיו של השגריר מהרפובליקה האיסלאמית
חודשיים וחצי לקח לו להחלים מפגיעת הביפר. בעין שמאל איבד את הראייה, בעין השנייה הוא רואה חלקית. הוא מקפיד לכסות אותן במשקפיים כהים, ומסתייע בהליכה. כף ידו השמאלית חבושה ואי-אפשר לדעת אם נותרו בה אצבעות. ביד השנייה נכרתה לפחות אצבע אחת. אבל רעייתו, נרג'ס קדריאן, חדורת אופטימיות. היא טוענת ש"הכל יסתדר" וממשיכה בשקר הלבן לפיו "הפציעה לא חמורה".
השאלה, כמובן, מה לדיפלומט איראני ולמכשירי הביפר הממולכדים שנשלחו לחלוקה במשרדי חיזבאללה בדאחייה? איך ומדוע בכלל, הגיע המכשיר הטעון בחומר נפץ ממוזער לידיו של השגריר מהרפובליקה האיסלאמית? מגיע לו, זאת התגובה שעוברת מפה לאוזן, בשמחה לאיד. לצוות השגרירות לא נותר אלא להבריק הביתה, לטהרן, שמפלס השנאה הלבנוני עולה על גדותיו.
אחרי עיראק וסוריה, משמרות המהפכה האיראניים נערכים לתפוס את לבנון ברגע של חולשה, כדי להכניס לשטחיה כוחות ביטחון ומודיעין. השגריר אמאני הוא חלק מהתוכנית, וההנהגה הלבנונית כבר הספיקה - פעמיים בשנה האחרונה - להדוף כניסה מסיבית. כשחזר לביירות אחרי האשפוז בטהרן, השגריר התעקש ליזום בעצמו קשר ישיר עם התקשורת, להעביר את המסרים שקיבל משולחיו. לא רק על המצב בלבנון אלא גם מסרים על ישראל כמו "אל תאמינו לציונים, שרוצים להרוג את כל אזרחי לבנון" ועל המצב בסוריה: "רק אסד יישאר השליט, והמורדים ייעלמו".
עכשיו הדביקו לו בביירות, בגלל נכותו, את הכינוי "ביד ובעין". מעניין יהיה לגלות כמה זמן יישאר בתפקיד, והרבה יותר מעניין, האם איראן תצליח לחדור לקרביים הפוליטיים-צבאיים של לבנון, ומה תעשה עם חיזבאללה שמרבית מפקדיו הבכירים חוסלו או יצאו מכלל שירות. ושאלת השאלות, האם איראן תשלים עם התוכנית להפיכת התפקידים: צבא לבנון בגבול עם ישראל, וחיזבאללה המוכה בתפקיד משני. התוכנית קיימת, והעתקיה בפריז, בוושינגטון ובנסיכויות המפרץ. השאלה, האם תצא לפועל?
פורסם לראשונה: 00:00, 05.12.24