ב-14 בפברואר 2013 נשא איש הדת האיראני מהדי טאא'ב נאום בכנס סטודנטים תומכי משטר בטהרן. בנאומו כינה איש הדת הרדיקלי את סוריה "המחוז ה-35 של איראן", והצהיר כי חשיבותה גדולה אף יותר מזו של מחוז ח'וזסתאן השוכן לחופי המפרץ הפרסי.
אף כי דבריו עוררו ביקורת חריפה באיראן, היה בהם ביטוי לתפיסה שהלכה והשתרשה בצמרת האיראנית בעשורים האחרונים שלפיה ביסוס השפעתה של הרפובליקה האיסלאמית הרחק מעבר לגבולותיה, חיוני לשימור יכולתה להתמודד עם איומים על ביטחונה הלאומי. כאשר נועד מנהיג איראן עם הנשיא אסד בפברואר 2019, לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, הדגיש עלי חמינאי שאיראן רואה בסוריה את העומק האסטרטגי שלה.
מראשית מלחמת האזרחים בסוריה במארס 2011 ניצבה איראן לצד משטר אסד, מתוך חשש שנפילתו והחלפתו במשטר סוני, או גרוע מכך, משטר בשליטתם של ארגונים רדיקליים המקורבים לאל-קאעידה, תהווה עבורה תבוסה אסטרטגית, תמנע ממנה את היכולת לתמוך בחיזבאללה ותוביל לקריסת "ציר ההתנגדות" שבהובלתה.
"חולה שאינו יודע שהוא חולה וצריך לבשר לו שהוא חולה"
מבחינת טהרן, אובדן משטר אסד היה בבחינת אובדן קו ההגנה הקדמי מול ישראל. יתר על כן, איראן ראתה בעימות בסוריה חלק ממזימה "מערבית-ציונית" שמכוונת לא רק נגד סוריה אלא גם נגד איראן עצמה. ההחלטה להתערב צבאית בסוריה לא התקבלה בטהרן כלאחר יד. הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד, העריך בראשית מלחמת האזרחים בסוריה שאין טעם להשקיע בהצלת המשטר, משום שאסד סיים את תפקידו ההיסטורי ושלטונו ייפול בתוך זמן קצר. בסופו של דבר הכריע מנהיג איראן בזכות התערבות בסוריה. מפקד הכוחות האיראניים בסוריה לשעבר, חוסיין המדאני, טען שבראשית המלחמה היה חמינאי מוטרד מהמצב בסוריה אף יותר מהנשיא אסד עצמו. הוא ציטט את המנהיג באומרו שסוריה דומה ל"חולה שאינו יודע שהוא חולה וצריך לבשר לו שהוא חולה".
איראן סייעה למשטר הסורי בדרכים שונות, החל משיגור אלפי לוחמים של משמרות המהפכה, דרך מתן סיוע כספי ישיר ואשראי בשווי מיליארדי דולרים, וכלה בגיוס לוחמים שיעים זרים כדי לסייע למשטר אסד להחזיר את השליטה לידיו. "חזית ההתנגדות" בהובלת איראן מילאה תפקיד מרכזי בהצלת משטרו של אסד. יתר על כן, טהרן ניצלה את חולשתן של המדינות הערביות, ובראשן סוריה ועיראק, לא רק על מנת לקדם את השפעתה אלא גם כדי לבסס בהן דריסת רגל צבאית, פוליטית, דתית וכלכלית.
תיעוד המורדים הסורים כשהם נכנסים לשגרירות איראן בדמשק ומשחיתים אותה, יכול לספק עדות טובה להשלכות נפילת משטר אסד על עתיד ההשפעה האיראנית במדינה ובאזור
ההתפתחויות באזור יצרו את הרושם שידם של האיראנים נמצאת תמיד על העליונה וכי הם נהנים מעוצמה ללא סייג. עם זאת, בשנים האחרונות נראה היה שהאתגרים והקשיים הניצבים בפני איראן במאמציה להפוך לשחקן הגמוני באזור הולכים ומתגברים. בהפגנות שפרצו בדרום עיראק בקיץ 2018 נשמעו קריאות בגנות איראן והתערבותה בענייניה הפנימיים של עיראק. זמן קצר לאחר מכן הציתו מפגינים את הקונסוליות האיראניות בכמה ערים בדרום עיראק. באוקטובר 2019 פרצו הפגנות מחאה גם בלבנון, כאשר מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות בדרישה להתפטרות הממשלה הנשלטת בידי מקורבי איראן. חיסולו בראשית 2020 של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, הביא להתרופפות מסוימת בפיקוח משמרות המהפכה על המיליציות השיעיות, ואילו בסוריה הגבילו התקיפות הישראליות את חופש הפעולה של איראן, הגם שלא הביאו להפסקת מאמציה לבצר את השפעתה ולספק אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה.
"הסהר השיעי" בפני סכנת קריסה חסרת תקדים
על רקע התפתחויות אלה היו פרשנים שהעריכו כבר בסוף העשור הקודם שאיראן הולכת ומאבדת את שליטתה במזרח התיכון, אך הערכה זו הקדימה בכמה שנים את המאוחר. ואולם, האירועים הדרמטיים של החודשים האחרונים, ובראשם המכה הקשה שספג חיזבאללה, השלכות התקיפה הישראלית באיראן וקריסת משטר אסד, מציבים את "הסהר השיעי" בפני סכנת קריסה חסרת תקדים.
אין משמעות הדבר שניתן כבר להספיד את איראן ואת הציר שבהובלתה. טהרן כבר הפגינה בעבר יכולת להתגבר על אתגרים, ולא מן הנמנע שתנסה לנצל את תקופת המעבר ואת חוסר היציבות בסוריה, כדי לנסות ולשמר ולו חלק מהשפעתה. סוכנות הידיעות "פארס", המקורבת למשמרות המהפכה, טענה לאחר נפילת משטר אסד ששלטונו סיפק אמנם לאיראן הזדמנות לחיזוק "חזית ההתנגדות", אך סוריה מהווה רק חלק אחד מהחזית שכוללת גם את תימן, עיראק, לבנון והזירה הפלסטינית. חבר פרלמנט איראני לשעבר הצהיר כי אף שהגרעין המרכזי של המורדים בסוריה מורכב מאיסלאמיסטים סונים המתנגדים לשיעה, הרי שהם מתנגדים גם לישראל וניתן לקיים עימם דיאלוג.
רז צימט אף על פי כן, קשה להמעיט בחומרת האירועים האחרונים עבור איראן. תיעוד המורדים הסורים כשהם נכנסים לשגרירות איראן בדמשק ומשחיתים אותה, יכול לספק עדות טובה להשלכות נפילת משטר אסד על עתיד ההשפעה האיראנית במדינה ובאזור. טוב תעשה ישראל אם תדע לנצל את חולשתה הנוכחית של איראן כדי לקדם מציאות אסטרטגית חדשה במזרח התיכון על בסיס תהליכי הסדרה וכינון סדר אזורי יציב לאורך זמן.
• ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א
פורסם לראשונה: 00:00, 09.12.24
