כשנתניהו ביכה אמש את הרס חייהם של צעירים, אזוקים ואומללים, שאומרים "טוב מותי מחיי" - האם הוא דיבר על החטופים? חלילה. שהרי האויב הוא לא חמאס, אלא שרידי המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט שמנהלים נגדו "מסע צייד אכזרי". השטיק הזה עובד לו לפעמים, אלא שהפעם הוא טועה. יש מצבי קיצון כאוטיים שאפילו לו כדאי לרענן בהם אסטרטגיות שחוקות.
מבחינתו, זהו הרגע המשתלם ביותר להפסקת המלחמה, לקטיעת הרצף המדמם של "הותר לפרסום", ולהחזרת כל החטופים. הוא כבר הפנה עורף להזדמנויות, ואין ציפייה ממנו לקידוש האתוס המכונן של ערבות הדדית, לאנושיות או לאמפתיה. אלא שכעת הסתדרו הכוכבים כך שמהלך כזה גם יביא לו תועלת. הנה כמה סיבות לכך שזה כדאי לו.
אסד הופל, נסראללה וסינוואר, סמלי אויב שהפילו חתיתם - חוסלו, חמאס מפורר. חיזבאללה מוכה. איראן סופגת מהלומות. ישראל השיבה לעצמה את כוח ההרתעה שנמחק ב-7 באוקטובר. לא תימצא שעה טובה מזו להכריז על סיום המלחמה בעזה לרגל הניצחון המוחלט. במקרה כזה נסבול גם התפארויות מוגזמות וגם בדיות.
ציבור עצום, ובו מצביעי ימין, רוצה בהשבת החטופים. רבות נאמר על הנאצות הופכות הבטן שחוטפת עינב צנגאוקר מחסידי נתניהו. פחות דובר על כך שהפכה למנהיגה אהובה ונערצת. שום קמפיין לא שבר אותה ולא גרע ממעמדה כאישה כאובה ואמיצת לב, דוברת אמת ובלתי נתנת למסגור בתוך פוזיציה. מדינה שלמה למעט מיעוט מרושע במיוחד הזילה דמעות יחד איתה כשצפתה בבנה החי משווע להצלה. חייו של מתן יקרים כחייהם של כל החטופים החיים, אבל לעיתים נדרש סמל אנושי כדי לחוש את כאבם של אחרים.
עסקה תעלה את קרנו של נתניהו בעיני ציבור עצום ותשטוף את המדינה בגל של שמחה אותנטית. זה יבוא לידי ביטוי מיידי בסקרים
מתן ואמו, בזכות מאבקה, היו לאחד הסמלים קורעי הלב של החטופות והחטופים. עסקה שתחזיר אותו ואת כל אחיו ואחיותיו לסיוט, תעלה את קרנו של נתניהו בעיני ציבור עצום ותשטוף את המדינה בגל של שמחה אותנטית. זה יבוא לידי ביטוי מיידי בסקרים.
נתניהו, בלי שום ספק, מבועת מתחילת עדותו היום. בעיקר מהשלב הבא, מול התביעה, שיהיה קטסטרופלי מבחינתו. מי שרוצה קדימון מוזמן לצפות בסרט "תיקי נתניהו", שהופץ בכל דרך אפשרית אף שנאסר כאן לשידור. שחרור החטופים, המראות קורעי הלב, העיסוק התקשורתי הבלתי פוסק בהם, האופוריה, ההקלה וההתרגשות – יעמעמו את האימפקט הבעייתי של העדות שעה שהפופולריות שלו תמריא.
אל תדאג ביבי. מי שמכונים "ביביסטים", יוסיפו לסגוד לך. ההסכם עם לבנון, שהיה ממיט נאצות והתלהמות בדציבלים אימתניים לו היה נעשה בידי בנט, גנץ, לפיד ודומיהם, עבר בקול דממה דקה. שיתייחס לזה כאל ניסוי מוצלח. הבייס הוא שלו, ואחת היא מה יעשה, אותו בייס ימשיך לקדש ולהלל כל מהלך שלו. זה כוחם של מנהיגים פופוליסטים. זה אמנם מאיר שוב את הטרגדיה של המרכז-שמאל: הימין, ככלל, יכול לעשות הסדרים מדיניים בקלות רבה. רוב תומכיו מתיישרים, והאופוזיציה מצדדת במהלכים ולא ממררת את חייהם: אבל במקרה של פיקוח נפש, שיהיה.
גם הסכנה הפוליטית נמוגה. האיום של בן גביר לפרק את הממשלה מוזער. אחרי הצטרפות גדעון סער, שש האצבעות שלו ממילא אינן יכולות להפיל את הממשלה, וסער, מצידו, כלוא בממשלה
גם הסכנה הפוליטית נמוגה. האיום של בן גביר לפרק את הממשלה מוזער. אחרי הצטרפות גדעון סער, שש האצבעות שלו ממילא אינן יכולות להפיל את הממשלה, וסער, מצידו, כלוא בממשלה. יש גבול לכמה פעמים אפשר להפגין שיאים של פאתטיות והתהפכויות פוליטיות אופורטוניסטיות. אפילו תרחיש דמיוני שבו בן גביר פורש יביא לו תועלת. הוא יוכל למצב את עצמו מחדש במרחב כלשהו של ימין שפוי. בקרב מתנגדיו ממילא לא תהיה לו מחילה, אבל יש לו אפשרות להוריד דציבלים של תיעוב ואנטי, שהם כוח הנעה פוליטי עוצמתי ומידבק.
רוב הסיכויים שסימני הגמישות שהפגין השבוע בעניין החטופים הם ציניים. חובת ההוכחה עליו. הפעם זה גם ישתלם לו. מי ייתן שזה מה שיעשה את ההבדל.
