נפילתה של סוריה, לצד הפסקת האש שנשמרת מול חיזבאללה המובס בצפון, והשמועות על עסקה - חלקית אמנם - לשחרור החטופים בעזה, מציבות את ישראל, לראשונה מאז 7 באוקטובר, בעמדת יתרון אסטרטגית. אם בראשית המלחמה נראה היה שמדובר כמעט במלחמת ששת הימים של הערבים, וישראל איבדה מכוחה לאחר שהותקפה מצפון, דרום ומזרח – כעת נראה שהקערה התהפכה. השאלה עתה היא מה עושים לנוכח היתרון האסטרטגי.
ישראל כבר עמדה בפני יתרון דומה, וגם אז הוא לא נוצל כהלכה. ב-2011 החל "האביב הערבי" שהביא לקריסתן של מדינות ערב, כשישראל מצאה את עצמה כאי של יציבות ועוצמה באזור מטולטל
ישראל כבר עמדה בפני יתרון דומה, וגם אז הוא לא נוצל כהלכה. ב-2011 החל "האביב הערבי" שהביא לקריסתן של מדינות ערב, כשישראל מצאה את עצמה כאי של יציבות ועוצמה באזור מטולטל. חיזבאללה הלך ושקע אז במלחמת האזרחים בסוריה אבל במקום לנצל את המצב ולתקוף אותו – ישראל העדיפה להמתין עד שהתעצם ותקף אותנו לבסוף.
האביב הערבי הביא גם הזדמנויות מדיניות. אבל במקום לקדם הסדר עם הפלסטינים כשאנחנו בעמדת יתרון והעולם הערבי בחולשתו, נתניהו בחר להתהדר באותן שנים במה שכינה "תור הזהב" של ישראל והאשים את מתנגדיו בהיותם "חמוצים". הסוגיה הפלסטינית אמנם נדחקה אז לפינה, עד שהתפוצצה עלינו באכזריות ב-7 באוקטובר. כך קרה שפרט להסכמי אברהם, שגם הם הושגו במידה רבה בזכות ממשל טראמפ הקודם, ישראל לא ניצלה את האביב הערבי לטובת עתידה.
הפעם עלינו לנצל את חולשת הציר השיעי ואת השבת כוח ההרתעה ליוזמות שיתרגמו את ההישגים הצבאיים לתמורות מדיניות. בפועל, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשאוף לעסקה מלאה בעזה, שתחזיר את כל החטופים תמורת סוף המלחמה, במקביל להחלפת שלטון חמאס, הממוטט ממילא, ברשות פלסטינית מפוקחת, לצד נוכחות של מדינות ערב שם. במקביל צריך לפנות לפלסטינים בהצעה לחידוש שיחות שלום. כן, דווקא עכשיו, כשגם לפלסטינים ברור שחמאס נכשל ואויבי ישראל בחולשתם, כדאי להניע שוב את התהליך המדיני. הדבר גם יסייע לשפר את הדימוי שלנו בעולם.
אפשר לחשוב גם על יוזמה נועזת מול סוריה החדשה – הרי כבר עתה האיראנים והרוסים והטורקים והאמריקאים מנסים להשיג השפעה על השלטון, אז מדוע לא להפתיע עם הזמנת ג'ולאני לביקור בירושלים, כולל תפילה באל-אקצא, בדומה לביקור אנואר סאדאת ב-77'? זה נשמע דמיוני, אבל זו יכולה להיות יוזמה אפילו חשובה יותר מביקור סאדאת, שכן אם ג'ולאני ייעתר להזמנה היא יכולה לסמן פיוס עם העולם האיסלאמי, ולא רק עם מדינה.
ישראל גם לא צריכה להסתפק בהקפדה על הפסקת האש עם חיזבאללה, אלא לפעול להסכם שלום עם לבנון, בשעה שחיזבאללה מאבד שם את כוחו ואיראן את השפעתה
ישראל גם לא צריכה להסתפק בהקפדה על הפסקת האש עם חיזבאללה, אלא לפעול להסכם שלום עם לבנון, בשעה שחיזבאללה מאבד שם את כוחו ואיראן את השפעתה. בהקשר הזה אפשר לחשוב גם על תמיכה באוטונומיה לדרוזים בסוריה, וחיזוק הברית עם הכורדים.
כל זה אפשרי במיוחד לנוכח כניסת טראמפ לבית הלבן. ההיסטוריה מעידה כי סיומן של מלחמות כרוך תמיד בהזדמנויות לשינוי המציאות, ואין עת טובה יותר לניסיון אמיתי לשינוי פני המזרח התיכון. לשם כך דרושה הנהגה שלא תסתפק בנאומים על הישג אסטרטגי צבאי, הישג שלא יישאר ממנו דבר אם לא ננצל את שעת הכושר ההיסטורית הזו.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.12.24
