זה הדד-ליין. זה כבר לא "סובלים אבל לא מתים". זה או כן או בכלל לא. הספירה לאחור בעיצומה. אין אחר כך. הגענו לנקודה שזו הברירה היחידה שעומדת על הפרק, כולם תמורת הכל. נקודת המפנה. הצומת שיקבע או כולם עכשיו או שמי שיישאר שם – לא יחזור.
המחשבה שאפשר להתקדם בשיטת הסלמי, פרוסה אחר פרוסה ובתוך כך למזער את התשלומים בעבור העסקה, היא לא מוסרית. זה לא מוסרי לספסר ככה בחיי החטופים
אין דרך יפה לכבס את הדברים, מי שלא ישוחרר בסבב הקרוב לא ישרוד. בגלל התנאים, בגלל שכנראה לא יהיו סבבים נוספים, בשל אינספור סיבות שקשה למנות אותן עכשיו. תוכנית ההישרדות נגמרה. המחשבה שאפשר להתקדם בשיטת הסלמי, פרוסה אחר פרוסה ובתוך כך למזער את התשלומים בעבור העסקה, היא לא מוסרית. זה לא מוסרי לספסר ככה בחיי החטופים אחרי 433 ימים במנהרות חמאס הטחובות, מנוצלים ומעונים. היומרה למיין ולייצר היררכיה של סבל כמנגנון לתעדוף ברשימות היא איומה ונוראית. נוראית כי נכון להיום, גם אם אין מידע ספציפי ואין פרטים על מצבו של כל אחד ואחד – ברור שכולם הומניטרים. די היה לראות את מתן צנגאוקר כדי להבין זאת. די היה לקרוא את דוח 400 הימים שפורסם באמצע נובמבר השנה הקובע במפורש: כולם נמצאים בסכנת חיים נוכח התנאים שבהם הם מוחזקים, נוכח הרעב שהביא לירידה דרסטית במשקל הגוף, נוכח הפגיעה החמורה במערכת החיסון, היעדר טיפול רפואי הולם שלא לדבר על התעללות פיזית ונפשית. מה שהיה לפני שנה זה לא מה שקורה שם עכשיו.
זו לא תהיה החלטה קלה. יכול מאוד להיות שראש הממשלה בנימין נתניהו, עם כל המשפט הזה שמונח לו על הראש, יצטרך לבחור בין קואליציה לחטופים. בין ויתור על ציר פילדלפי, מעבר רפיח וסיום הלחימה, לבין סמוטריץ' ובן גביר. אבל ראש הממשלה גם צריך לזכור מה עומד כאן על הפרק. להפנים שזה רגע המבחן האמיתי. זה קרה במשמרת שלו, זה צריך להסתיים במשמרת שלו. והתנאים עכשיו טובים ממה שהיו בשנה האחרונה. סוריה מרוסקת, לבנון הרוסה וגם חמאס, איך לומר, לא ממש במיטבו. ולזכור עוד דבר חשוב: שגם סמוטריץ' וגם בן גביר יודעים ששום דבר טוב לא מחכה להם בחוץ. מה בדיוק יעשה סמוטריץ' עם אפס תמיכה ציבורית? יחזור לנהל את המחאה נגד ההתנתקות? יארגן את מצעד הבהמות בתגובה למצעדי הגאווה? ימשיך לדלג בין אינספור מפלגות כדי לחזור ולהשתחל לכנסת? ובן גביר? יחזור לנהל את משרד עורכי הדין שלו? לייצג את נוער הגבעות? ייפרד מהעוצמה שהמשרד לביטחון לאומי מעניק לו? יחברו שניהם לטרלול שמובילות סון הר-מלך, סטרוק ודניאלה וייס להקים מחדש את נצרים?
ההצעה היחידה שצריך להניח על השולחן היא כולם תמורת הכל. לא לסירוגין, לא עקב בצד אגודל, לא ייתנו יקבלו. בלי קריטריונים ובלי שלבים
אז נכון, אנחנו לא יודעים אם אכן מתקיים משא ומתן אמיתי לשחרור החטופים. אנחנו לא יודעים מה הדרישות שמציב חמאס, ולאילו מהדרישות האלה מסכימה ישראל, אבל מה שברור הוא שנתניהו נדרש עכשיו להחלטה גורלית, לעם ישראל, לחטופים וגם לו עצמו. להחליט שהמשא ומתן מול סמוטריץ' ובן גביר על המחיר הנדרש הוא לא לגיטימי. שהגיעה השעה להפקיע משניהם את זכות הווטו. וההצעה היחידה שישראל צריכה להניח על השולחן היא כולם תמורת הכל. לא לסירוגין, לא עקב בצד אגודל, לא ייתנו יקבלו. בלי קריטריונים הומניטריים ובלי שלבים. יכול להיות שזה יהיה קשה לחלק ממשפחות החטופים. שחלקן ילחצו להתחיל עם משהו. אבל זו שעת המנהיגות של נתניהו. את הפצע הנורא הזה, את הבור השחור שנפער בלב האומה, צריך לסגור. ואי-אפשר יהיה לטפל בו אם יישאר ולו חטוף אחד מאחור.
ואגב, לסיום, אם מדובר בעתיד הקואליציה, היה גדעון סער אחד? יהיה עוד גדעון סער. אולי בני גנץ, בטובת העסקה. לכו תדעו.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.12.24
