שוב מבקשים לשקם אותנו, לטפל בנו ולעזור לנו. אבל בלעדינו, זה פשוט לא יעבוד. על פניו זה היה מפגש חשוב וראשון מסוגו שבו סוף-סוף מנסים לשתף פעולה יחד ולקחת אחריות משותפת - ראשי המגזר השלישי, ארגונים לאומיים מובילים של מתנדבים ועשייה חברתית וכלכלית, יחד עם ראשי ה"מגזר הראשון" - מנכ"לי משרדי הממשלה והפרויקטור לצפון שנפגשו השבוע בקריית-שמונה וקיימו "שולחן עגול". המטרה: להתחיל לתכנן את השיקום של אזור הצפון לאחר המלחמה, ולייעל את עבודת הגופים השונים.
מפגש כזה, שבאופן עקרוני נועד לסייע לאזור שנפגע קשה בתשתיות, בכלכלה ובחוסן הקהילתי, יכול היה להיות רגע של תקווה. אבל, מי לא הוזמנו? אנחנו, תושבי הצפון. אף נציג ציבור מקומי, ראש רשות, או ארגון חברתי מהאזור לא נקראו כלל לקחת חלק בדיון.
התוצאה: עוד פעם, מתקבלת התחושה שמגיעים "לחלץ" אותנו מעצמנו, להחליט מה טוב לנו, ולספר לנו איך ננהל את חיינו. ובלי ציניות, ברור שהם עושים זאת עם הרבה כוונות טובות. אבל אנחנו יודעים - בלי קול מקומי, בלי חיבור מהשטח, הפתרונות המוצעים יישארו תלושים, בלתי נגישים, ולא באמת יצליחו להביא לשינוי בר-קיימא.
מארגני המפגש, נציגי משרדי הממשלה המובילים את פיתוח התוכניות להשבת תושבי הצפון לבתיהם והיגוי תוכנית האב לצמיחת הצפון, משוכנעים אולי שהם פגשו מגוון רחב של ארגוני חברה אזרחית ומתנדבים שפעילותם היא בעלת זרועות גם בצפון. אבל אי-אפשר להתיימר לייצג את הצפון מבלי לכלול בדיונים את הקולות של ארגוני חברה אזרחית מקומיים שפועלים, חיים ונושמים את האזור. רק כך יוכלו כולם לפעול בגובה העיניים ולהבין את הצרכים האמיתיים, לשמוע ביקורת בונה ולקבל משוב על התוכניות המוצעות.
הצמיחה תגיע רק אם תושבי הצפון יעמדו במרכז העשייה. יש להקשיב להם, לתת להם להוביל, ולהניע אותם לפעולה למען קהילותיהם שלהם
כדי להצמיח את הצפון מחדש, נדרשות שלוש רמות פעולה: ראשית, תוכנית ממשלתית רחבה, זה חיוני. התשתיות שלנו נהרסו, הכלכלה נפגעה, והמשאבים הפיזיים חייבים שיקום משמעותי. שנית, תרומות ופעילות של ארגוני מתנדבים הם מבורכים, אבל אסור שהם יהפכו לתחליף לפתרונות ארוכי טווח. ולבסוף - וזו הנקודה הקריטית - הצמיחה תגיע רק אם תושבי הצפון יעמדו במרכז העשייה. יש להקשיב להם, לתת להם להוביל, ולהניע אותם לפעולה למען קהילותיהם שלהם.
האתגר הגדול הוא לא רק להחזיר את התשתיות למצב תקין, אלא להחזיר לתושבים את הגאווה המקומית, את תחושת השליטה בחייהם ואת החוסן הקהילתי. כשקובעי המדיניות במרכז הארץ יושבים ומתכנסים בלעדינו, הם מחמיצים את העיקר: אנחנו נשארים כאן אחרי שהם הולכים. אנחנו נצטרך לחיות עם התוצאות של ההחלטות שלהם.
במקום זאת, צריך להשקיע ביוזמות מקומיות, לחזק מנהיגים מהאזור, להקים מסגרות שמאפשרות שיח ושיתוף פעולה בין תושבים, רשויות, וארגונים אזרחיים צפוניים כמו "לובי 1707", "מצפינים", מרכזי הצעירים ואחרים. רק בני המקום יוכלו לקחת אחריות על עתידם ואסור שיפעלו שוב במרחב שבו הם בעיקר מקבלים עזרה. הצפון לא זקוק ל"מושיעים" מבחוץ, אלא לשותפים לדרך. למי שמבינים שהכוח טמון בקהילה עצמה, ביכולת שלה לקום, להתאושש, ולהוביל את הדרך. הגיע הזמן שמי שמתיימרים לשקם אותנו גם יקשיבו לנו. רק כך נוכל לצאת מחוזקים באמת.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.12.24
