במקביל לעליית המחירים, מאות אלפי משפחות חיות בעוני בישראל: ארגון "לתת" מפרסם הבוקר (יום שני) את דו"ח העוני השנתי שלו, שמצביע על המציאות הכלכלית המורכבת בישראל בצל המלחמה. לפי מדד העוני הרב-ממדי של הארגון, המגדיר עוני כמצב של מחסור משמעותי ביחס לצרכים ולתנאי חיים החיוניים לקיום בסיסי, בישראל של שנת 2024 חיות בעוני 678,200 משפחות (22.3%) ו-2,756,000 נפשות (28.7%), מתוכן 1,240,000 ילדים (39.6%).
הנתונים אמנם דומים לאלו של השנה שעברה, אבל התחזית מטרידה: "היציבות היחסית בשיעורי העוני השנה נובעת, בין היתר, מהתמיכה הממשלתית במפונים ובעסקים, מפעילות החברה האזרחית והפילנתרופיה, מהמשך תשלומי הביטוח הלאומי, וכן מהעובדה שתהליך ההתדרדרות לעוני הוא הדרגתי, ובדרך כלל מתחיל במיצוי חסכונות, ממשיך בלקיחת הלוואות, ורק בסוף מתבטא בנתוני העוני הרשמיים", מסבירים בארגון. "למרבה הצער, התחזית העתידית מצביעה על החמרה צפויה, בעיקר לנוכח אופי הגזירות הכלכליות החדשות".
מנתוני הדו"ח עולה כי עלות המחיה המינימלית החודשית בישראל 2024 עומדת על 5,355 שקלים לנפש, ועל כ-13,617 שקלים למשק בית המונה שני מבוגרים ושני ילדים - גידול בשיעור 6.5% ו-6.9% בהתאמה ביחס לשנה שעברה. במונחים שנתיים, משמעות הדבר היא תוספת הוצאה של כ-4,000 שקלים לנפש ושל כ-10,500 שקלים למשק בית. עלות המחיה הנורמטיבית לעומת זאת, המשקפת את עלויות המחיה של מעמד הביניים הבינוני בישראל, נאמדת בכ-8,665 שקלים לנפש ובכ-22,181 שקלים למשק הבית הנבחן.
"עלות המחיה המינימלית, המשקפת את ההוצאה הנדרשת למחיה בסיסית עלתה כמעט פי שניים מהגידול במדד המחירים לצרכן, שעומד על 3.6%", מסבירים בארגון. "מרבית הגידול במדד נובע מעלייה במחירי המזון, הדיור והחשבונות, וכן במחירי הרכיב היחסי. המשמעות היא שקיים בישראל פלח אוכלוסייה שאף על פי שאינו מוגדר כעני על-פי הביטוח הלאומי, חי בפועל בעוני: משקי בית שהכנסתם לנפש נמצאת מעל קו העוני כפי שמוגדר על-ידי הביטוח הלאומי (4,105 שקלים), אך נמוכה מעלות המחיה המינימלית לאדם (5,355 שקלים; במחירי 2024) – משקפים משקי בית שלא מתאפשרים בהם תנאי מחיה מינימליים, ולכן הם חיים בפועל ברמות שונות של עוני".
הדו"ח בוחן גם את האוכלוסייה שנתמכת על-ידי הארגון: "יוקר המחיה בישראל, שהיה גבוה עוד טרם המלחמה, הוחרף משמעותית בעקבותיה", נכתב. "המלחמה יצרה לחץ לעליית מחירים, בייחוד בענף המזון ומוצרי הצריכה. ההוצאה החודשית הממוצעת במשקי הבית הנתמכים עומדת על 10,367 שקלים, והיא גבוהה פי 1.7 מהכנסתם החודשית הממוצעת נטו (6,092 שקלים)".
הנתונים מדברים בעד עצמם: ל-78.8% ממשקי הבית הנתמכים יש חוב כלפי גורם כלשהו, בהשוואה ל-26.9% מהאוכלוסייה הכללית. מצבם הכלכלי של 65% מנתמכי הסיוע ושל 32.1% מהציבור הרחב הורע במהלך השנה החולפת.
69.5% מנתמכי הסיוע נאלצים לוותר על תיקון ליקויים חמורים בדירתם לאורך זמן מסיבות כלכליות, 84.8% נמצאים במצב של מחסור אנרגטי, ו-33.7% נמצאים במצב של מחסור אנרגטי חמור. 22.1% חוו ניתוק מחשמל בשנה האחרונה בשל אי-עמידה בתשלומים.
ממצאי הדו"ח מעידים על השלכות המלחמה על הילדים ובני הנוער: הישגיהם הלימודיים של 44.6% מילדי הנתמכים נפגעו במידה רבה או רבה מאוד, בהשוואה ל-%1.14 באוכלוסייה הכללית, 46.7% מנתמכי הסיוע מדווחים כי המצב הנפשי של ילדיהם נפגע במידה רבה עד מאוד בעקבות המלחמה, פי 3.2 מהאוכלוסייה הכללית (14.5%, כחמישית מהנתמכים מדווחים כי לפחות אחד מילדיהם נשר מבית הספר (22.8%), או נאלץ לעבור ללמוד בפנימייה בשל המצוקה הכלכלית (18.9%), בשל קושי כלכלי נאלצו 85.4% לוותר על מתן שיעורים פרטיים לפחות לאחד מילדיהם.
בנוסף, "המלחמה יצרה אתגרים ייחודיים בפני אוכלוסיית הקשישים שמובילים לכדי תחושות מוגברות של בדידות, חרדה וחוסר רלוונטיות", נכתב בדו"ח. "על-פי האומדן לעוני, 81.7% מנתמכי הסיוע הקשישים נמצאים בעוני, ו-52.6% מצויים בעוני חמור, יותר משליש (34.8%) מהקשישים הנתמכים סובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור, 60.4% מהנתמכים הקשישים ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי, משום שלא יכלו לשלם עבורם".
במסגרת הדו"ח נערך גם מחקר בקרב נתמכי הסיוע של ארגון לתת והעמותות השותפות, לפיו עולה מציאות יומיומית של מצוקה ומחסור במזון, אשר פוגעת ביכולת הקיום בכבוד. "המשפחות הנתמכות חיות בחשש מתמיד שהמזון ייגמר, ושהן לא תוכלנה לקנות מזון נוסף ולספק ארוחות מאוזנות וקבועות לילדיהן", אומרים בארגון. ל-80% מנתמכי הסיוע קרה שהמזון שקנו לא הספיק, ולא היה להם כסף לקנות מזון נוסף, 62.4% מהנתמכים צמצמו ארוחות או דילגו עליהן עקב מחסור כספי, בהשוואה ל-16% באוכלוסייה הכללית, 50.5% מההורים נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור תינוקם או לצמצם בכמות המומלצת בעקבות מצבם הכלכלי, בהשוואה ל-12% מהאוכלוסייה הכללית".
לדבריהם של מייסד ונשיא "לתת" ז'יל דרמון ומנכ"ל הארגון ערן וינטרוב, התחזית לשנים הקרובות מדאיגה: "הצעדים הכלכליים המתוכננים ובהם העלאת המע"מ, תשלומי דמי ביטוח לאומי ודמי הבריאות וכן ההתייקרות במחירי החשמל, המים והארנונה, צפויים להעמיק את המצוקה של האוכלוסיות המוחלשות. בנוסף, מכיוון שתהליך ההידרדרות לעוני הוא הדרגתי ומתחיל במיצוי החסכונות, דרך נטילת הלוואות וכניסה לחובות, התקציב האנטי חברתי שאושר בממשלה, השלכות המלחמה וצורכי השיקום, העלייה באינפלציה והריבית הגבוהה במשק, יביאו להצטרפות של אלפי משפחות נוספות מהמעמד הבינוני הנמוך למחסור חמור וחוסר יכולת לתת מענה לצרכים החיוניים הדרושים לקיום בכבוד".
"לצד האתגרים הביטחוניים והצבאיים, אנחנו חייבים לזכור שיש מלחמה נוספת, המלחמה בעוני", הם מוספים. "ישראל ניצבת בפני מבחן ערכי של סולידריות וערבות הדדית שישפיע על החוסן ויכריע אם נצא מהמשבר מחוזקים או מוחלשים. הגיע הזמן שהממשלה תקבל אחריות, תפעל באופן שיטתי ונחוש לצמצום העוני והפערים החברתיים, שרק הולכים ומעמיקים, ותיישם מדיניות מקרו חברתית-כלכלית שדואגת לכלל חלקי החברה".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.12.24
