גם למי שחי את המזרח התיכון שנים ארוכות, לפעמים קשה להאמין עד כמה מה שנראה לא ייאמן לפני שעתיים, הופך לנורמלי החדש בתוך דקות. מרגע שזה קורה, אין אלא להסתכל קדימה לאתגר הבא, כי כמו שהתהפוכות מהירות להחריד - כך גם האיומים החדשים.
באגף המודיעין, שנצרב בכישלון 7 באוקטובר, מתאמצים לא להסתכל על קריסת הציר השיעי כסוף פסוק, אלא להתבונן על האיומים החדשים שנוצרו במרחב בעקבות נפילת אסד והכרעת חיזבאללה. וכרגע העיניים נשואות לשני מוקדים: ירדן ויהודה ושומרון.
שתי האינדיקציות שמלמדות על התפתחויות בגזרות הללו הן קרבות השליטה בג׳נין בין אנשי הרשות הפלסטינית למחבלים ובהם אנשי חמאס; וביקור חריג בירדן של ראש השב״כ וראש אמ״ן. על תוכן נסיעתם המפתיעה של רונן בר ואלוף שלומי בינדר לירדן מוטל איפול כבד, אבל יותר מסביר להניח שהם עסקו בחשש להתערערות הממלכה ההאשמית, וניסיונות מקומיים לחקות את הצלחת המורדים בסוריה. פעולה כזאת, סבורים בצבא, יכולה לגלוש מהר מאוד גם לערים הפלסטיניות. אפקט הדומינו של ״האביב הערבי״ ב-2011 הוא לא תרחיש דמיוני בנסיבות ההיסטוריות שנוצרו. החשש ברור, כשרואים כיצד קריסת משטר אסד מערערת ממש את יסודות הציר השיעי, שנראו איתנים למדי לאחר מתקפת 7 באוקטובר.
בנאום יוצא דופן שנשא בשבוע שעבר מנהיג איראן עלי חמינאי זה כמעט נשמע שהוא עושה חשבון נפש: המנהיג הקדיש את זמנו לנסות להסביר לאזרחי המדינה מדוע השקיעו במשך שנים עשרות מיליארדים במשטר דיקטטורי כושל שהתגלה ברגע האמת כשברירי וחלש. האמת היא שהאיראנים יצטרכו לעשות חשבון נפש עמוק אפילו יותר: אסטרטגיית ״הפרוקסי״ שקידמו והשקיעו בה שנים קיבלה חתיכת תפנית בעלילה. הישויות שאמורות היו להגן על איראן אם ישראל תרצה לסכל את פרויקט הגרעין, ובראשן חיזבאללה בלבנון, לא רק שלא הצליחו בכך - אלא נכשלו בהגנת איראן במהלך הלחימה עם ישראל. נפילת אסד מסמלת פגיעה שבעקבותיה איראן תצטרך לחשוב היטב על כוונותיה. כעת נותר לראות אם תבחר לפרוץ לגרעין, כפי שמעריכים גורמים במערב, או שמא תשאף לעסקה מהירה עם משטר טראמפ, שישמח לדבר חזק אבל להימנע ממלחמה שתשפיע על הכלכלה האמריקנית, שאותה נשבע להציל.
טוב עשו בצה״ל שהקימו אוגדה מזרחית נוספת בגבול, ושפועלים להקים שם גדר חדשה. מן הסתם, הקפיצה של בר ובינדר לירדן נגעה גם בסוגיה הרגישה הזאת
חוץ מחמינאי, גם יורשו של חסן נסראללה המנוח, נעים קאסם, נראה די מדוכדך בהופעתו האחרונה, כשהודה שאיבוד משטר אסד משמעותו איבוד קו האספקה הלוגיסטי הכי משמעותי של הציר. למעשה, משטר אסד לא רק אפשר העברת אמצעי לחימה מאיראן לחיזבאללה, אלא גם ייצר בעצמו רבים מהטילים שנורו לעבר ישראל במהלך המלחמה בצפון. יתרה מכך, כל הציר הכלכלי של חיזבאללה מבוסס בעיקרו על נפט שעובר מאיראן לסוריה, נמכר על-ידי חלפנים סורים והרווחים עוברים לחיזבאללה. במילים אחרות, נפילת המשטר היא מכה לא רק ליכולות הצבאיות של חיזבאללה, ממילא ספגו את המכה הקשה בתולדות הארגון, אלא גם לעוצמה הכלכלית שהוא זקוק לה כדי לפצות את התושבים השיעים בלבנון, שאיבדו את בתיהם.
דאגה הולכת וגוברת מפיגועים והתארגנויות שישאבו השראה מסוריה
ההדים העצומים באים לידי ביטוי גם באיו״ש, שם כבר רואים עימותים קשים בג׳נין בין מנגנוני הביטחון לכנופיות חמושות. לא סתם התכנס הקבינט אתמול בפיקוד המרכז: ישנה דאגה הולכת וגוברת מפיגועים והתארגנויות שישאבו השראה מסוריה. הרשות הפלסטינית פתחה במבצע נרחב נגד חמושים בג׳נין והודיעה כי ״מטרת המבצע היא להחזיר את השליטה מידי פורעי חוק שפגעו בחיי היומיום של התושבים, ושללו מהם את הזכות לקבל שירותים ציבוריים בחופשיות ובביטחון". ברשות, לא במקרה, התעוררו וגילו את איום הטרור: החשש שם הוא שהמחבלים במחנה הפליטים ג'נין יחקו את המורדים מסוריה. לכן הם מנסים להקדים תרופה למכה ובמקביל מנסים להוכיח שיש להם יכולת משילות, כזו שתאפשר להם שליטה ברצועת עזה ביום שאחרי. לכן זהו מקרה מבחן חשוב עבורם, וישראל צריכה לעקוב אחריו בעניין.
אפקט סוריה עלול לפגוש את הפחד הוותיק מפני נפילת המשטר הירדני. בעבר כבר דווח על ניסיונות איראניים כאלה ואחרים להשתמש בזירה המזרחית כבסיס חדש להוצאת פעולות טרור נגד ישראל. טוב עשו בצה״ל שהקימו אוגדה מזרחית נוספת בגבול, ושפועלים להקים שם גדר חדשה. מן הסתם, הקפיצה של בר ובינדר לירדן נגעה גם בסוגיה הרגישה הזאת.
יוסי יהושועכל אלו מצטרפים לאתגרים הברורים מאליהם שנגזרו מהמלחמה שלא הסתיימה: אכיפת ההסדר בלבנון ביד קשה, הכנות למערכה ישירה מול איראן והגעה לפורמט שיסיים את המלחמה מול חמאס ברצועה וישחרר את החטופים והחטופות, בין אם בהסכם ובין אם בפעולות צבאיות - למרות שההבנה בצבא היא שבשלה העת לעסקה שתשיב כמה שיותר ישראלים וישראליות בחיים. בשלב זה, גם ההצקות של החות׳ים לא נרגעו לחלוטין. בצל כל אלו, ברור מדוע שר הביטחון ישראל כ״ץ הסביר אתמול לוועדת נגל על הצורך בתקציב נוסף לצה״ל. האתגרים הביטחוניים אולי משתנים, אבל הם רק הולכים וגדלים. לכן, אגב, לא ניתן לסבול את העובדה שהציבור המשרת לא זוכה ליחס הראוי, ואילו דמות תורנית חשובה כמו הרב יצחק יוסף תדבר באופן בלתי נסבל על גיוס חרדים. משקל האלונקה עומד להיות כבד מאי-פעם. על כולם כולל כולם להתייצב תחתיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.12.24
