בבליל דברי הרשע והרהב שאמר הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לאחר ניצחונו, נצצה כמו יהלום הצהרה אחת שהיה בה מרגוע לעולם עייף מנחלי דם, רעב, ילדים קטועי גפיים, חורבות ערים ומרתפי עינויים: "באתי לסיים מלחמות, לא להתחיל חדשות", הצהיר הנשיא הנבחר.
אלא שלמילים של טראמפ יש תאריך תפוגה קצר. אחרי ההצהרות הבומבסטיות על סיום המלחמות, כאשר נשאל אם הוא רואה מצב של מלחמה בין ארצות-הברית ואיראן הוא השיב: "הכל יכול לקרות", כלומר תלוי באיזה מצב רוח הוא התעורר ומי הרגיז אותו יותר.
טראמפ ידוע גם כמי שמאמץ את דברי האחרון שלחש לאוזנו, ובעת האחרונה הלחישות של נתניהו, באופן ישיר ועקיף, היו בתדירות גבוהה: איראן, איראן ועוד פעם איראן. נתניהו לא רק דוהר להשמיד את מתקני הגרעין של איראן, הוא בעיצומו של קרב חייו לשמר את כוחו הפוליטי, ובזמנים כאלה, יש למנהיגים נטייה לכשכש בכלב.
האם נושאת המטוסים הארי טרומן שעושה דרכה למזרח התיכון מבשרת על החלטה אמריקנית להכניס לזירה מול איראן את כל הפצצות החכמות? וושינגטון הרשמית תוססת בכל הקשור למהלכים מול איראן: גם ביידן וגם טראמפ הצהירו שלא ייתנו לה להגיע לפצצה גרעינית. במקביל, בבירה האמריקנית רואים מחדש את ישראל כמי שיודעת לנצח. אחרי 7 באוקטובר, היא נתפסה כמדינה בעלת הנהגה מוחלשת וצבא בתפקוד נמוך: היא הייתה בעיניהם גם קורבן וגם לוזרית.
אלא שהגלגל הסתובב, סינוואר חוסל, נסראללה עלה השמיימה, אסד נפל וישראל הצליחה להשמיד, בסיוע אמריקני, חלק גדול מההגנה האווירית של איראן וחיבלה במערבלי הדלק לטילים בליסטיים. כל אחד מהניצחונות הללו לא הביאו לשינוי מהותי, ומלחמות שאינן מסתיימות בהסדר מדיני מיטיב לשני הצדדים הן מלחמות להקזת דם ושימור כוח שלטוני. אבל המצב החדש במזרח התיכון, שבו ישראל מצטיירת מחדש כחזקה, יצר גשר יציב שעליו מתכננים הכוחות לדהור לאיראן המוחלשת שמנהיגה הרוחני והאייתוללות שלו חוששים מחיסול ממוקד. איראן איבדה את הפרוקסי שלה, וחלומותיה על חגורת אש סביב ישראל התפוגגו.
טראמפ הזיק בעבר לישראל באופן דרמטי כאשר קרע לגזרים את הסכם הגרעין מול איראן, שמילאה יפה מאוד את חלקה בהסכם. היד שקרעה את ההסכם הייתה ידו של טראמפ, אבל הקול שדחף לשם היה קולו של נתניהו
נתניהו היה יכול להביא תמונת ניצחון משחררת: עינב מחבקת את מתן, החטופים נופלים לזרועות יקיריהם. בנדיבות של מנצחים הוא יכול היה להגיע לעסקה של כולם תמורת כולם, אבל כרגע, איראן תחילה. עם האוכל בא התיאבון.
טראמפ הזיק בעבר לישראל באופן דרמטי כאשר קרע לגזרים את הסכם הגרעין מול איראן, שמילאה יפה מאוד את חלקה בהסכם. היד שקרעה את ההסכם הייתה ידו של טראמפ, אבל הקול שדחף לשם היה קולו של נתניהו. מאז עשתה איראן קפיצת דרך משמעותית לעבר הפצצה הגרעינית: במשמרת של טראמפ, שהבטיח שיביא להסכם טוב יותר, דבר שמעולם לא עשה, כפי שמעולם לא הביא ל"עסקת המאה" כפי שהבטיח בין ישראל והפלסטינים.
אורלי אזולאיכשטראמפ ייכנס לבית הלבן, תעמוד בפניו דילמה קטלנית: האם לרכוב על המומנטום וללכת בכל הכוח על הראש של איראן, או שיצליח להדהים את העולם בהשגת הסכם נורמליזציה במזרח התיכון שכולל את איראן, ונושק לציר סעודיה.
כל אחת משתי האופציות יכולה להתפוצץ לו בפרצוף. בעיקר לנו. עדיף הסכם נורמליזציה, ישראל תיאלץ אמנם לעשות ויתורים – זה יהיה כואב, אבל פחות.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.24
