עשרות פניות חדשות התקבלו בעקבות התחקיר ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", שחשף את שיטת הפעולה של עורכי דין לניצול המצוקה הנפשית של שורדי הנובה ותושבי העוטף. "הגיעו אלינו מקרים נוספים של שורדים, ביניהם של משרדי עורכי דין שלא הכרנו לפני כן", סיפרה אמש (שלישי) מירב גילי הירש, מייסדת תוכנית "טרייב" למימוש זכויות לנפגעי המסיבות תחת עמותת מגרש ביתי.
בתחקיר נחשף כי המשרדים החתימו נפגעים על חוזים דרקוניים למען סיוע במימוש זכויותיהם מול המדינה, על אף שהתהליך יחסית פשוט. השורדים שמתקשים לחזור לחיים בשל הטראומה מוצאים את עצמם בחובות של אלפי שקלים לאותם משרדים.
מירב תיארה כי "אחד השורדים סיפר לי שהוא חתם על חוזה שלפיו הוא צריך לשלם לעורך דין 1,800 שקלים לכל אחוז נכות שהוא יקבל. פנייה נוספת הגיעה אליי משורד שקיבל רק עשרה אחוזי נכות, ראיתי את הפרוטוקול שלו והזדעזעתי מאופן הייצוג וניהול התיק. כלומר גם לקחו ממנו כסף, וגם הוא לא מקבל שיקום". לדבריה מדובר בקצה הקרחון. "אני מכירה כבר עשרות שורדים במצב הזה, ואני מעריכה שיש עוד מאות שלא מבינים בכלל על מה הם חתמו ולא מודעים לדרישת התשלום שתגיע. הם יעמדו בפני שוקת שבורה".
נועם הוא אחד השורדים שפנו אלינו בעקבות פרסום התחקיר. שכר הטרחה שהוא אמור לשלם לעורך הדין שלו עומד על 17 אחוז לא כולל מע"מ. "מצד אחד, את הכסף שעורך הדין שלי טוען שמגיע לי מביטוח לאומי לא קיבלתי, מצד שני הוא החליט שאני צריך לשלם לו יותר מ-14 אלף שקל", הוא סיפר.
"מאיפה אני אמור להשיג את הסכום הזה? לשדוד בנק? אני מקבל קצבה של 3,000 שקל בחודש. אין לי כסף לאוכל, אני במינוסים, אני צריך לבקש מאמא שלי הלוואה לשכר דירה. אני מרגיש מנוצל ברמה הכי גבוהה, שמרמים אותי", שיתף. "חבר הפנה אותי למשרד עו"ד שאמר שיסייע. בהתחלה לא רציתי לקחת בזה חלק כי לא סמכתי עליהם, אבל ראיתי שמי שחתם איתם קיבל אחרי שבועיים את התט"ר (תגמול בתקופת הטיפול הרפואי - ה"ג) ופניתי אליהם".
במשרד המשפטים מקדמים הצעת חוק ממשלתית להגבלת שכר טרחה בייצוג נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, שהחלה להתגבש לאחר מתקפת הטרור והתגברות בדיווחים על מקרים של גביית שכר טרחה מופרז מנפגעי הטבח והמלחמה.
2 צפייה בגלריה
"אין לי כסף לאוכל, מאיפה אני אמור להשיג את הסכום?". אזור פסטיבל הנובה שנה לאחר הטבח
(צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא הועברה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להכנה לקריאה שנייה ושלישית, אולם מאז שהתחיל מושב הכנסת הנוכחי הוועדה לא התכנסה לדון בחוק. בתגובה לכך מסר לנו יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר כי הוא מקיים דיונים עם נציגי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת כדי לגבש עמדה מאוזנת בין משרד המשפטים לעורכי הדין.
ר', תושבת אופקים, פנתה אלינו גם היא בעקבות פרסום התחקיר. "ב-7 באוקטובר הייתי בהיריון בחודש שמיני. שכונה לידינו הייתה חוליית המחבלים. היינו סגורים בממ"ד בלי לדעת מה קורה. סבלתי מפוסט-טראומה והוכרתי כנפגעת פעולות איבה", סיפרה. "אני חייבת להודות שהעזרה של עורכת הדין שלי הייתה קטנה יחסית, ואני עשיתי את רוב העבודה. ראיתי שההסכם שעליו חתמתי עם עורכת הדין דומה למה שהוצג בכתבה שפורסמה. כשראיתי את הכתבה חשכו עיניי. פניתי למוקד להכוונה משפטית של משרד המשפטים, והם פועלים לסייע".
עשרות פניות התקבלו במוקד משרד המשפטים בעקבות הכתבה והמוקד תוגבר. מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד מסר כי "המשרד זיהה את התופעה ופועל למתן מענים פרטניים באמצעות הסיוע המשפטי ובאמצעות המוקד להכוונה משפטית, ובמקביל פועל לקידום חקיקה להגבלת שכר טרחה לנפגעי איבה ונכי צה"ל".
עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין מסר: "הלשכה פועלת כל השנה למען מיצוי זכויות נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, ואנו מעניקים סיוע משפטי חינם לנפגעי המלחמה ונמשיך כך במסירות ומקצועיות מרבית. אני מדגיש, כי כל תלונה על גביית שכר טרחה מופרז תיבדק ותטופל מיידית. מבקש להימנע מהכללות שליליות על כלל ציבור עורכי הדין”.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.24
