"לא רוצים עזה שנייה בג'נין. מוטב שימותו אלפים מקרבנו, ורק שלא ייהרסו ג'נין ופלסטין". דבריו של שייח' מוחמד סלאח, המופתי הראשי של מנגנוני הביטחון ברשות הפלסטינית, מבטאים שינוי תפיסה עמוק שמסביר את המבצע הלא-שגרתי שמקדם אבו-מאזן בצפון השומרון זה כשבוע.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
ואכן, מאז יום שבת האחרון נמצאו מנגנוני הביטחון של הרשות בסיטואציות שמאפיינות בדרך כלל את פעילות צה"ל באיו"ש: קרבות ירי עם חמושים, מעצר פעילי חמאס, ואפילו פיזור הפגנות באמצעות גז מדמיע. במבצע שזכה לשם "הגנת המולדת" נהרגו עד כה שני פעילי ג'יהאד איסלאמי, והרשות חשפה שלוש מכוניות תופת שאמורות היו להיות מופעלות נגד יעדים אזרחיים וביטחוניים פלסטיניים.
3 צפייה בגלריה
פרסום של פעילי חמאס בטלגרם בעקבות המבצע בג'נין: דו"צ ודובר המנגנונים מחוברים עם הכיתוב: "תעמולה אחת"
אבו-מאזן נמנע ממהלך כזה שנים, ובעקבות זאת איבד בהדרגה את השליטה בצפון השומרון. לאחר 7 באוקטובר הדגם של ג'נין, מחוז שנשלט בידי קואליציות טרור ומתאפיין בכאוס, החל להתפתח גם בטולכרם, שכם, טובאס ואף יריחו. בשבוע שלפני המבצע ביטויי ההתרסה הגיעו לשיא, כשפעילי חמאס והג'יהאד האיסלאמי השתלטו על רכבים של הרשות וערכו סיבובי ראווה ברחבי ג'נין.
הטריגר למבצע היה כנראה שילוב בין חרדת אבו-מאזן מאפשרות שהקריסה המהירה של משטר אסד תתרחש גם באיו"ש, לצד שאיפה לשפר את דימויו בעיני טראמפ, שייכנס לבית הלבן בעוד חודש. הפגנת המסוגלות חשובה לאבו-מאזן כדי להשפיע על האסטרטגיה שמגבש טראמפ לגבי הגדה, אבל גם כדי להיחשב גורם רלוונטי בדיוני "היום שאחרי" בעזה, שלגביהם רווחת התפיסה כי הרשות לא יכולה לשלוט מחדש באזור.
החשש של אבו-מאזן צריך להתמקד בשלב הזה בהחרפת העימות האלים עם הארגונים החמושים באיו"ש, ובעיקר חמאס. בארגון הצטבר זעם רב על הרשות שמסרבת ליוזמה המצרית לכונן משטר משותף בעזה ב"יום שאחרי" ותובעת דומיננטיות, ובכך, לטענת חמאס, משמרת את הפיצול הלאומי ומאריכה את המלחמה. חמאס קורא בימים האחרונים לגיוס כללי באיו"ש ולהיערכות להתמודדות חריפה עם הרשות, ולא מן הנמנע שיחל בהתקפה על יעדים ביטחוניים ופוליטיים באיו"ש, בדומה לתכנוניו שנחשפו לפני כעשור לבצע פיגועים נגד הרשות כדי לערערה ולהשתלט עליה.
ביטוי למתח בין הצדדים ניתן למצוא במאמץ הרשות לנצל אפיזודה שולית כדי לפגוע בדימוי הפלגים המזוינים. כך לדוגמה הוצגו במדיה וברשתות המזוהות עם פתח תצלומי חמושים מאזור ג'נין שעל אפודיהם נכתב המספר 313, בעל המשמעות המיסטית בשיעה – זהו מספר נאמני האימאם הנעלם, המהדי, שצפויים לשמש צבאו כשישוב ויתגלה מחדש כמשיח. החמושים תוארו כ"מותשעיין", כלומר מי שהפכו לשיעים, וכנאמנים לאיראן ולא למאבק הפלסטיני.
דווקא בהקשר להתקוממות עממית, נראה שפחדיו של אבו-מאזן, לפחות כרגע, מוגזמים. יחסו של הציבור הפלסטיני כלפי המשטר ברמאללה אמנם שלילי והוא נתפס כמושחת ובלתי לגיטימי, אבל נכון לעכשיו לא נוצרה מסה קריטית ל"אביב פלסטיני", ובטח שלא אנרגיה מהפכנית, הנהגה ואג'נדה. בשיח עם רבים מהפלסטינים בגדה הם מודים שמצבם אמנם קשה, בעיקר לאחר 7 באוקטובר, אבל במקביל מודעים לכך שהוא עלול להיות גרוע יותר, ולפיכך מעדיפים את הרע במיעוטו הקיים.
"הרשות מוכנה לקחת יותר סיכונים מבעבר", טוען בראיון ד"ר ח'ליל שקאקי, ראש המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים הפועל ברמאללה. "עם זאת, המהלכים נעשים בזהירות מרבית, כדי לא לעורר מלחמת אזרחים, ולאור החשש להצטייר כמשתפי פעולה של ישראל, טיעון שבו משתמש חמאס רבות בהתקפותיו על המבצע". ומוסיף מוחמד דראע'מה, פרשן וחוקר תושב רמאללה: "כרגע העימות ממוקד בג'נין ולא זולג למקומות אחרים ואין צפי ל'סוריזציה', כלומר להתקוממות עממית נגד אבו-מאזן. זה תרחיש שסיכוייו נמוכים מלכתחילה בגלל השליטה ההדוקה של ישראל בגדה".
החשש מסיפוח
בין לבין גוברת ברמאללה הדריכות לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן, בפרט בנוגע לאפשרות שיתיר לגורמים בישראל לממש מהלכים דרסטיים, ובראשם סיפוח, במיוחד שטחי C המהווים 64 אחוז מאיו"ש. כל התבטאות של גורם ישראלי בהקשר הזה זוכה לכותרות ענק בשיח הפלסטיני, הרבה יותר מאשר בישראל. לדוגמה, הכרזות סמוטריץ' על 2025 כעל שנת החלת הריבונות או על שאיפתו לביטול המינהל האזרחי, לצד התבטאויות מהעבר של בכירי הממשל האמריקאי הנכנס, ובהם השגריר המיועד מייק האקבי, המצדדות בהמשך או בעיבוי האחיזה הישראלית בשטחי הגדה.
"עידן טראמפ יתאפיין במאמצים גוברים לפתור את הסכסוך, בין היתר, באמצעות החייאת 'תוכנית המאה', אבל הפלסטינים מגיעים לאתגר הזה מעמדה חלשה: מפוצלים בתוכם ונעדרים אג'נדה לאומית מוסכמת וסדורה", מסביר פרופ' עלי ג'רבאווי, מרצה למדע המדינה מאוניברסיטת ביר זית ששימש בעבר שר התכנון והפיתוח ברשות. "לצד עיסוק בתוכנית שדחו בעבר, יצטרכו הפלסטינים להתמודד עם סיפוח זוחל, ניסיון לכונן 'מדינה עזתית' נפרדת, והאצת הנורמליזציה עם העולם הערבי".
3 צפייה בגלריה
מסעד בולוס עם טראמפ. הפלסטינים מקווים שיפגין כלפיהם גישה מרוככת
(צילום: REUTERS/Brian Snyder/File Photo)
חרך אופטימיות צר קשור במסעד בולוס, אבי חתנו של טראמפ (ממוצא לבנוני-מארוני), שמונה לשמש יועצו לענייני המזה"ת, והפלסטינים מקווים כי יפגין כלפיהם גישה מרוככת יותר מזו של יתר גורמי הממשל העתידי. כך, בראיון שהעניק באחרונה למגזין "לה-פואה", הוא אמר: "מפת הדרכים שתוביל להקמת מדינה פלסטינית תהיה חלק חשוב בדיאלוג העתידי בין ארה"ב לסעודיה, וקידום הנורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי יעמוד במוקד המדיניות של ממשל טראמפ". עם זאת הוא הדגיש, "'עסקת המאה' דיברה בצורה ברורה על לפחות פוטנציאל למדינה פלסטינית".
להימנע מהתערבות בג'נין
לאחר שהחלה ההסדרה בלבנון, מתקדמת כנראה הסדרה בעזה, ובסוריה נוצר סדר חדש לחלוטין, צפויה איו"ש לתפוס מקום מרכזי יותר בסדר היום הישראלי. סביר להניח כי קשת האיומים בזירה הזאת תחריף, גם נוכח שאיפת חמאס ואיראן לשמר תסיסה ולקדם מאבק בזירות שבהן לא גובשו הסדרים ומחויב לנקוט בהן ריסון. כל זאת, לצד המשך האיומים המוכרים של פיגועי בודדים או חוליות עצמאיות שיחושו כי כעת הם חוד החנית של המאבק הפלסטיני.
ישראל נדרשת למדיניות מורכבת נוכח הנסיבות המורכבות בגדה, ובראשן המצב הפנימי הרעוע ומעורבותו הצפויה של ממשל טראמפ בנושא הפלסטיני. יש לעקוב בזהירות אחר מבצע הרשות בג'נין: להימנע מהתערבות (דבר שננקט כבר עתה), ובוודאי מעידוד פומבי שיגרום לפגיעה בדימויה. אם המהלך ייכשל, תידרש ישראל לחזור לדגם של מעורבות ישירה בנעשה בצפון השומרון, אבל אם יישא פרי, מומלץ לבחון (עם האמריקאים) איך לשכפל את המאמץ לעוד מוקדים בגדה. על חזרה לעזה מוגזם יהיה לדבר כרגע, אבל מהלך שיסייע לייצוב המצב באיו"ש עשוי להיות בשורה חיובית לישראל. כל זאת כבסיס לדיון מעמיק שיידרש בנושא הפלסטיני שממנו התחמקה ישראל עד 7 באוקטובר, אבל יהווה כנראה תנאי מחייב לקידום הנורמליזציה, במיוחד עם סעודיה.
ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א
