במקום שבו העמיד חיזבאללה את העמדה הצבאית שלו – בשטחי מדינת ישראל שבמרומי הר דב – וקרא תיגר חצוף ומסוכן נגד הריבונות שלנו בגליל ובגולן, שם צריכה להיות תמונת הסיום של המלחמה והניצחון על חיזבאללה.
1 צפייה בגלריה
הר דב כפי שנראה מהבניאס
הר דב כפי שנראה מהבניאס
הר דב כפי שנראה מהבניאס
(צילום: אסף קמר)
באבן הפינה שתונח בעומק הקרקע, היכן שאולי גם בבוא היום היו אמורות לעבור מנהרות הטרור, יכונן הסיפור החדש של המרחב שאינו מוכן להיות עיוור יותר מול כוונות ויכולות האויב, ומבקש להבטיח עתיד שבו יש חיים לתושבים שגרים בו. מרחב שההתיישבות בו תבטיח את השמירה על המשך ביטחונו, ושערכי הטבע והמורשת שבו ייכבשו תחת רגלי הילדים שיטיילו בהם ויכירו אותם. הקמת יישוב כזה אינה רק מעשה סמלי, אלא צעד מעשי ומסר שכל ניסיון לאתגר את ריבונות מדינת היהודים ייענה לא רק בחיזוק ההגנה, אלא גם בבנייה.
כשנה וחצי חלפו מאז האירוע המכונן, שהלך ונשכח אולי בצוק העיתים, שבו ארגון הטרור חיזבאללה הרגיש כבר בטוח יותר ומוכן מספיק מול החולשה שראה בצבא הישראלי ובחברה האזרחית. כוח צבאי חמוש חצה את הגבול מלבנון והציב שני אוהלים בשטחנו, ובצה"ל ובמערכת המדינית איש לא פצה אז פה. החשש מפני תגובה להרחקתם שיתק את המערכות הביטחוניות והמדיניות שלא היה בהן את האומץ להגיב לחציית הגבול חסרת התקדים. תרתי משמע.
ב-8 באוקטובר, כמעט חצי שנה אחרי שחיזבאללה למעשה כבש שטח ישראלי מבלי שירה אפילו כדור אחד, תקף צה"ל את תשתית הטרור ומפקדי הצבא יצאו למלחמה בחזית הדרומית והצפונית תחת ההבטחה שאחרי הטבח בעוטף עזה והתעצמות חיזבאללה ברצועת לבנון – "מה שהיה לא יהיה עוד".
על אף שהתמהמהו במשך כמעט שנה מכניסה ללבנון וחשיפת שרשרת היישובים שהפכו למוצבי תקיפה והזנקה לאלפי מחבלי רדואן חמושים מכף רגל ועד ראש – האיום הוסר לבסוף וכעת מדינת ישראל צריכה לעצב קו גבול חדש ומציאות חדשה שתסמן עתיד ביטחוני וחברתי בצידה הישראלי של הגדר, והגנה ברורה ונחושה בצידה הלבנוני. אם בצה"ל ובממשלה רוצים להשיב את עקורי הצפון לבתיהם ומתחייבים שהביטחון הוחזר והאיום הוסר – עליהם להוכיח זאת ולפתוח את סודות אדמת ישראל בהר דב למטיילים שיגלו מסלולי טבע מרהיבים במרחב הבראשיתי; לחוקרים שיעקבו אחר החיים שהתפתחו וקיימים במרחב שהיה כמעט ולא נגיש עבורם; ולחובבי מסורת שיוכלו לעלות בכל הזדמנות לאתר ההיסטורי של "מעמד ברית בין הבתרים" שבו הובטחה ארץ ישראל לאברהם אבינו.
מעבר לתשובה הניצחת לפלישת חיזבאללה לשטחנו באמצעות הקמת יישוב ישראלי במקום, יש בכך גם צעד ביטחוני ולאומי חסר תחליף שמבהיר כי המרחב הזה לא ישוב עוד להיות מסוכן
ולא רק להם. בתקופה שלביטוי "התיישבות" יש משמעויות פוליטיות, וכל חזון של הקמת יישוב ישראלי חדש מיוחס בלעדית למחנה הימין – אדמות הר דב לא נמצאות מעבר לקו הירוק, לקו הכחול, וגם לא מעבר לשטחים שמהם ישראל נסוגה בעבר, ויש שיטענו שגם שילמה בכך במחיר המלחמה האחרונה. מעבר לתשובה הניצחת לפלישת חיזבאללה לשטחנו באמצעות הקמת יישוב ישראלי במקום, יש בכך גם צעד ביטחוני ולאומי חסר תחליף שמבהיר כי המרחב הזה לא ישוב עוד להיות מסוכן.
יאיר קראוסיאיר קראוס
כמו לכל אורך יישובי קו הנסיגה הישראלי שממנו פינו ממשלת ישראל וצה"ל את התושבים באוקטובר 23 ומאז עדיין לא החזירו אותם אליהם, כך גם לתושבי היישוב "חרבות ברזל" שיוקם בהר דב, חייב להיות הביטחון ליצור בו, לעבוד ולהתקיים. כמו לכל אורך יישובי גבול הצפון, שצה"ל חייב להיות נוכח מלפניהם ולצידם, כך גם ליישוב הישראלי החדש שיוקם תהיה הממשלה מחויבת בהגנה על גיבוריו. כמו בכל שאר יישובי האזור, יתיישבו בו התושבים החלוצים תחת החוזה המחודש והאחריות המשותפת לכך שמעתה ולעד, לאויב שמעבר לגבול מצפון לא תהיה עוד היכולת לכבוש אותם.
רוצים להבטיח ש"מה שהיה לא יהיה עוד"? הקמת התיישבות ישראלית בהר דב היא דרך מצוינת לממש את המחוייבות הזאת.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.12.24