מדינת ישראל שרויה מזה שנתיים באי-יציבות קשה, בשסע פנימי קשה ובנסיבות בינלאומיות קשות, שראשיתם בהפיכה המשפטית והמשכם במלחמה. בתחילתה, הייתה ההתגייסות לצה"ל כאיש אחד, ועימה הנכונות להקריב את הנפש; הלוחם, גם כיום אינו רואה את חברו על-פי היותו ימני או שמאלי, חילוני או דתי, יהודי או לא, אלא כחבר שהוא נכון להקריב את חייו למענו. אך השסע הפוליטי חזר בגדול.
אלה ימים קודרים למה שכינה מנחם בגין שלטון המשפט. בכנסת הייתה הצבעה נגד היועצת המשפטית ושרים לוחצים לפטרה. על הוועדה לבחירת שופטים אמר שר המשפטים, רק מפני שאין לו רוב בה עתה, כי "הליך הבחירה פסול מיסודו", לא פחות. אך ההליך ה"פסול" הזה הוליד בית משפט מפואר, מקצועי ונקי כפיים, ששמו מכובד בעולם ומועיל מאוד למדינת ישראל - גם אם לגיטימי לבקרו.
"מכונת הרעל" התעמולתית יכולה להכפיש לאורך זמן, ולא ייפלא שיש ציבורים המקבלים זאת כעובדה ויורד אמונם בבתי המשפט. היו דברים מעולם ובעולם. היועצת המשפטית מקיימת שלא בטובתה חלק מסדר פסח כל ימות השנה, כי מרור לא יחסר לה. כמי ששירת בתפקיד הקשה הזה וגם שבע מרורים, אמנם לא בתהומות ממשל כאלה, אין לי אלא לבטא הוקרה על עמידה נחושה וסיבולת שלה מול הקמים עליה.
הניסיונות להדחת היועצת ובדרך להסית נגדה בטונים אלימים הם מופע מביש ומלבינים את פני המדינה בעולם. זהו מרשם למבקשי רעתנו בהאג ומחוצה לה - "ונוסף גם הוא (השונא הפנימי) על שונאינו". היכן השכל וההגינות? והנשכח 7 באוקטובר כלא היה? אכן, כל מערכת אנושית אינה חסינה מטעויות. מחלוקת וביקורת לגיטימיות, גם כלפי היועצת, הפרקליטות והיועצים המשפטיים, והם טועים לעיתים.
אך לא בכך עסקינן. סדרת הצעות חוק - שזו יותר הזויה מזו ומשפטן הגון אינו יכול לקבלן - הן לא קידום משילות, אלא אנטי-משילות. בנימה אישית, כמשרת ציבור מצעירותי המוקדמת לאורך יובל וגם מאז הפרישה, שמעולם לא הזדהה פוליטית, היה זה ממש טראומטי לצאת להפגין נגד ממשלת ישראל - אך עשיתי זאת לאורך 2023 בשכנוע רב, ועמדתי לא נשתנתה. לצערי בניגוד להכרזה בפרוץ המלחמה על הפסקת ה"רפורמה" - בעלי ההפיכה שועטים בעוד המלחמה נמשכת.
ישנה פסיקה של בית המשפט העליון המחייבת מינוי נשיא תוך שבועות אחדים. אסור להגיע להפרת ההחלטה השיפוטית, מדרון חלקלק והרה אסון מכל בחינה. נשגב מבינתי מהו הדופי שמצאו גורמים פוליטיים במועמדות השופט יצחק עמית לנשיאות. הייתה לי הזכות לשבת עימו בדין כשמונה שנים והכרתי שופט מקצועי, מנוסה ויסודי מאוד, רב-תחומי, שגישותיו מאוזנות - גם אם אפשר לחלוק בעניין זה או אחר. המועמד למשנה הוא חברי השופט נעם סולברג, ששנותיו הרבות בשיפוט הוכיחו את תכונותיו המקצועיות והאנושיות המשובחות. שניהם ראויים, ואני מאחל להם רוב הצלחה בסיעתא דשמיא.
הממד הראשון בבחירת שופטות ושופטים חייב להיות איכותם, מקצועיותם, אופיים ונסיונם. חיפוש שופטים לפי השקפות עולם הוא סיפור בעייתי מאוד, וצריך להימנע ממנו ככל הניתן
יש לזכור: הממד הראשון בבחירת שופטות ושופטים חייב להיות איכותם, מקצועיותם, אופיים ונסיונם. חיפוש שופטים לפי השקפות עולם הוא סיפור בעייתי מאוד, וצריך להימנע ממנו ככל הניתן. ישראל אינה ארה"ב, שם הממד הפוליטי בבחירת שופטים (במדינות השונות גם בקלפי) הוא דומיננטי. אכן, בית המשפט העליון עוסק בנושאים ערכיים, אין לכחד - אך גם כאן אין לצאת מן ההנחה ששופט "מתויג" נושא עימו הבטחה להכרעות כאלה ואחרות לפי ציפיות בעת מינויו, וכבר היו דברים מעולם, למשל בארה"ב. גם שופט "שמרן" לא ייתן יד להפקרות שלטונית ולפגיעה בזכויות אדם. ואטעים: לדעתי - לא בשמיים להגיע להסדר במחלוקות המינויים.
ועוד נקודה: חוק המעצרים רואה את המעצר כברירה אחרונה, בעילות כמסוכנות וחשש שיבוש. עוד כשופט מכהן הזכרתי זאת לא אחת לבתי המשפט ולפרקליטות, גם כיום תזכורת זו נחוצה מאוד, והכל יודעים במה מדובר. ואחרון אך ראשון במעלה - המשימה העליונה של מדינת ישראל היא השבת החטופות והחטופים, וכאמור בפרשת השבוע "מקץ", "אנכי אערבנו מידי תבקשנו" - מדינת ישראל הפקירה אותם, והיא-היא ערבה לשובם.
חג אורים שמח, ככל הניתן.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.12.24
