המספרים מדברים אומנם בעד עצמם, ומדגימים ירידה בשיעורי הטרור ביהודה ושומרון, אבל חייבים לשים כוכבית: כל דבר באזור הזה הוא זמני. מדובר בגזרה שבה הכול יכול להסלים בן רגע כתוצאה מפיגוע, פעילות צבאית או התפתחות מדינית.
אחרי הגילוי הנאות הזה, צריך להחמיא: בשנת 2024 חלה ירידה עצומה במספר אירועי הטרור ביהודה ושומרון. על פי נתוני מערכת הביטחון, בשנת 2024 שתסתיים בקרוב היו שם "רק" 254 פיגועי טרור, לעומת 847 בשנה הקודמת ו-342 בשנת 2022. מבחינת "טרור עממי" – זריקות אבנים ובקבוקי תבערה – בשנת 2024 התרחשו 1,188 אירועים כאלה, לעומת 3,256 בשנת 2023 ו-3,779 בשנת 2022.
דווקא כמות ההרוגים בצד הישראלי – אזרחים ולוחמי צה"ל בפעילות מבצעית – נשארה פחות או יותר זהה בשלוש השנים האחרונות. מספר ההרוגים הפלסטינים בהיתקלויות עם צה"ל עמד בשנת 2024 על 497. ב-2023 נהרגו 504 פלסטינים, כמות כמעט זהה, אולם בשנת 2022 נהרגו רק 155. לטענת מערכת הביטחון, 97% מההרוגים הם מחבלים. מתחילת המלחמה, אגב, נעצרו בפיקוד המרכז 2,350 מחבלים השייכים לחמאס.
בנושא הפשיעה הלאומנית היהודית ישנה ירידה בכמות הפעילות המתועדת. בשנת 2024 נרשמו 663 אירועי פשיעה לאומנית, לעומת 1,045 אירועים בשנת 2023 ו-947 בשנת 2022. האם השינוי משקף ירידה בהיקפי הפעילות, או ירידה באכיפה? קשה לדעת.
אז מה גרם לירידה בהיקפי הטרור? אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, שהיה בתפקידו הקודם מפקד אוגדת איו"ש, טבע את המונח "טרור פוגש צבא – אזרח פוגש שגרה". בהתאם, פיקוד המרכז מתמקד בהרחקת סכנות הטרור מהיישובים ומצירי התנועה. צה"ל מיפה את האזורים המסוכנים וביצע פעולות הנדסיות שמרחיקות את הכפרים הפלסטיניים ואת המחבלים הפוטנציאליים ממקומות שבהם נמצאים יהודים. הוא אף הקים עמדות בעומק השטח הפלסטיני, ובכך הרחיק את החיכוכים מהאזרחים.
כמו כן, נעשה שינוי בחלוקת הגזרות של הפיקוד כדי לייעל את הפעולות ההתקפיות של צה"ל: כפרים בצפון השומרון הועברו מחטיבת הבקעה לחטיבת מנשה; גזרת טול כרם עברה מחטיבת מנשה לחטיבת אפרים; גוש טלמונים הועבר לחטיבת בנימין.
כיתות הכוננות צוידו
כחלק מהפקת לקחים מ-7 באוקטובר תוגברו היישובים היהודיים באמצעי לחימה, והפכו למעשה למבצרים. זאת מתוך כוונה כי בתרחיש קיצון של ניסיון השתלטות עליהם, יהיו לאנשי כיתות הכוננות את הכלים המרביים להחזיק מעמד עד הגעת כוחות הצבא. שינויים ישנם גם בנושא גדר ההפרדה. שוהים בלתי חוקיים עדיין יש – על פי הערכות מדובר בכ-40 אלף פועלים פלסטינים שעובדים בישראל באופן בלתי חוקי – אך היכולת להתמודד מולם במקרה חירום שופרה משמעותית. מלבד הקמת מכשול בחלקים נרחבים של גדר ההפרדה, ישנו שימוש שמתהווה בימים אלה באמצעים טכנולוגיים חדשים שנותנים מענה לכוחות הפרוסים על הגדר, אם ייווצר הצורך.
בשנים האחרונות, יש לציין, חל שינוי באופי הטרור ביהודה ושומרון. בשנת 2015 היה גל טרור של מה שכונה אז "המפגע הבודד": בלי תשתית טרור, בלי הכוונה, בלי השתייכות לארגון – פלסטיני היה לוקח סכין ונוסע לבצע פיגוע. מעבר לכך שקשה לאתר מראש חשודים שכאלה, הבעיה הגדולה הייתה "ההדבקה": כאשר פיגוע היה "מצליח" הוא היה גורר אחריו שורה של "חקיינים".
חילופי האש בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לחמושים בג'נין
תופעה זו עדיין קיימת, אם כי במידה פחותה, אך במקביל חזרו חוליות הטרור המקומיות, שפועלות בהכוונה מקומית של חמאס ושל ארגונים נוספים. אלה הובילו לגידול בפיגועי התאבדות, בעיקר מכוניות תופת.
טרור המחנות
בשלוש השנים האחרונות התפתח איום חדש: גופי הטרור במחנות, שמכנים את עצמם "כתאייב" ו"הגדודים". במחנות רבים, בעיקר בצפון השומרון, נבנו גופים עם מבנה היררכי של ארגון טרור קטן. מצוידים בכסף רב הקימו המחבלים חמ"לים, דירות מסתור ותשתיות. הם רישתו את המחנות במצלמות אבטחה, מיקשו את צירי התנועה במטענים ומנהלים קרבות ירי מול צה"ל. מי שנתנה את ההשראה הייתה ההתארגנות "גוב האריות", שפעלה בשכם בשנת 2022. היא חוסלה בפעילות אגרסיבית של צה"ל ושב"כ, אך "ממשיכיה" עדיין קיימים. "גדודי המחנות" לא נמצאים בקשר אחד עם השני, אך יש להם נקודה משותפת: חמאס ואיראן מספקים להם כספים ומנסים לקחת עליהם בעלות.
סוגיה נוספת היא תהלוכות החמושים במחנות, שמתקיימות לעיתים במרחק של כמה דקות נסיעה מלב הארץ. הסיכול מורכב, שכן מדובר לרוב בפעילי טרור חמושים שמקפידים להקיף את עצמם בבלתי מעורבים, בעיקר ילדים. מעבר לכך, תמונות התהלוכות מתפרסמות לרוב לאחר מעשה, כך שבזמן אמת לא תמיד יש מודיעין עדכני. אולם בפיקוד המרכז מסבירים כי צה"ל ושב"כ מאתרים את החמושים בדיעבד, ופוגעים בהם.
גזרה חשובה נוספת היא הגבול המזרחי. מדובר בגבול עם מדינה שאיתה יש לישראל שלום, ולכן ישנן רגישויות שמקשות לפעול בחופשיות. מצד שני, האיראנים וחמאס מנסים שוב ושוב להכניס דרך האזור הזה כלי נשק מפירי איזון. זה נעשה לרוב על ידי מבריחים שפשוט זורקים תיקי אמל"ח מעבר לגדר, ושם הם נאספים על ידי פלסטינים או ערבים ישראלים. לצד הקמת אוגדה חדשה שתפעל על קו התפר, בפיקוד המרכז מגבירים את השימוש באמצעים טכנולוגיים ואת שיתוף הפעולה בשטח עם הירדנים כדי להילחם בתופעה.
לסיום, יש להתייחס לפעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בלב מחנות הפליטים בג'נין ובטול כרם. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן סוגר כמעט שבועיים של פעילות מול המחבלים החמושים בלב המחנות. עד כה המנגנונים מתקדמים יחסית באופן חיובי, אך עוד מוקדם להגיד לאן זה יתפתח. מדוע זה קורה? הסיבה הבולטת היא רצון לייצר מצג לעולם שהרשות הפלסטינית יכולה להשיג משילות וסדר, מה שישפר לדעת ראשיה את הסיכוי שהשליטה ברצועת עזה תועבר לידיהם ביום שאחרי המלחמה.
