דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי אמור להגיע היום לשיחת נזיפה בוועדת חוץ וביטחון. אשמתו של הגרי היא שהעז להביע ביקורת על "חוק פלדשטיין", אותו חוק שמאשר לכל חייל להעביר מידע ישירות לרה"מ תוך עקיפה מוחלטת של שרשרת הפיקוד. לא מדובר אפוא על חוק שנוגע גם לצה"ל, אלא על חוק שעוסק בצה"ל ופורם בגסות את מבנה הסמכויות בצבא. מכיוון שהצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית, לא קדם לה שום דיון עם הגורם המושפע ממנו - צה"ל. במקרה כזה, זכותו של הצבא - ואף חובתו - להשמיע את קולו. אכן הצבא נתון למרות הממשלה, וכל חייל, לרבות הרמטכ"ל ודובר צה"ל, נשבע לציית לחוקי המדינה - אבל ממתי אסור לגוף שמחוקקים חוק מיוחד עבורו להשמיע את דברו?
השבוע דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה לאפשר לכל חייל שרוצה בכך לגדל זקן, בין אם מסיבות דתיות או "סתם כך". כן, חיילים שונאים להתגלח כל בוקר, במיוחד כשעושים זאת בחורף באוויר הפתוח ליד ברזייה שאין בה מים חמים. חיילים שונאים לעשות עוד הרבה דברים - לקום מוקדם בבוקר, להתלבש באופן תקני, לצחצח נעליים, ועוד. מדוע שלא יחוקקו עוד חוקים שיאפשרו לכל חייל לעשות מה שבראש שלו? השאלה איננה מהו החוק הנכון, אלא מי צריך להיות מוסמך לקבוע נוהלי שגרה בצבא. "חוק יסוד: הצבא", שעודכן בעקבות מלחמת יום הכיפורים, קבע שהצבא נתון למרות הממשלה - אך בסעיף נוסף גם נקבע כי המפקד הבכיר בצבא הוא הרמטכ"ל. במילים אחרות: הרמטכ"ל, שנושא באחריות עצומה, הוא זה שמוסמך לקבוע את הנהלים בתוך הצבא. אם ועדת השרים לחקיקה תמשיך בדרך זו היא תמוסס לחלוטין את מוסד הרמטכ"ל, את המשמעת בצבא ואת שרשרת הפיקוד.
נראה שהצבא, שמותקף ומושמץ על ידי פוליטיקאים רבים, אימץ גישה קיפודית של הסתגרות. עד פיטורי גלנט, קו השבר עבר בין הממשלה וראשה לבין מערכת הביטחון. מרגע שכ"ץ נעשה שר הביטחון קו השבר עכשיו הוא בין הקואליציה לצבא
שתי דוגמאות אלה הן דבר פעוט בהשוואה לדבר החשוב ביותר: חוק הגיוס. כמובן שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק שהיא רוצה, אבל טרם חקיקה של חוק משמעותי כל כך חייבת הכנסת לשמוע בראש וראשונה את עמדת הצבא, שכלל לא נשאל ולמרבה הצער גם לא משמיע את עמדתו. הדבר היחיד ששואלים את הצבא היא כמה חרדים ניתן לגייס בשנה הבאה - וזו לא השאלה. הצבא חייב להשמיע באופן פומבי את דעתו בנוגע לארבעה היבטים לפחות: האם עקרונית הוא תומך בגיוס לכל, האם הוא תומך בהצעה למכסות גיוס, האם הוא תומך בסנקציות אישיות נגד מי מהחרדים שיתחמק מגיוס והאם הוא מסכים שחלק המגויסים יופנו לתפקידים אזרחיים, שלא יקלו על חיילי המילואים.
השבוע פירסמו בכירים במשרד האוצר את עמדתם בדיוק בסוגיות אלה, והביעו עמדה בהירה ואמיצה נגד המתווה שנרקם בדרג הפוליטי. איש לא קרא להם לבירור בכנסת. מדוע אפוא מפקד הצבא ואלופיו לא עושים מעשה דומה? לא מדובר על נושא מודיעיני רגיש, אלא על נושא ציבורי לחלוטין.
האלוף (במיל') גיורא איילנד צילום: עמית שעל, החברה להגנת הטבענראה שהצבא, שמותקף ומושמץ על ידי פוליטיקאים רבים, אימץ גישה קיפודית של הסתגרות. עד פיטורי גלנט, קו השבר עבר בין הממשלה וראשה לבין מערכת הביטחון. מרגע שכ"ץ נעשה שר הביטחון קו השבר עכשיו הוא בין הקואליציה לצבא. בעיה זו לא תיפטר גם אם יוחלף הרמטכ"ל - מחליפו ימצא עצמו מול מערכת דורסנית שתנסה להשתלט על הצבא כפי שהשתלטה על המשטרה. חוק הגיוס נותן הזדמנות לעצור את ההידרדרות במדרון החלק.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.12.24
