לו הייתי ספי עובדיה הייתי מתלוננת במשטרה כנפגעת עבירה. כמי שנחשף במהלך הכנת כתבתו ל"עובדה" למערכת היחסים שבין שרה נתניהו לבין חני בליוויס, מנהלת לשכתו של נתניהו, שסבלה מהתעמרות, ניצול כלכלי ונפשי והתעללות אישית מחפירה - הוא לא פחות נפגע עבירה מאשת ראש הממשלה, שתבעה להיחשב נפגעת עבירה – ואף זכתה - בגלל פגיעת כטב"ם בקיר ביתה כשהיא בכלל לא שהתה בו.
ספי עובדיה, לעומת זאת, נחשף לרוע בהתגלמותו. הוא נגע בליבת הסדיזם והרשע. ולא, זה לא מוגזם. כל מי שצפה בכתבה בחר ממה להזדעזע, והיה מספיק זעזוע לכולם. אני אישית פחות התרשמתי מהאופן שבו הפעילה נתניהו את מכונת הרעל ואת אנשיה באטימות לב ובגסות רוח נגד כל מי שפוגע בבעלה, בה או בבנה.
איכשהו ידענו ששרה נתניהו היא ראש התמנון, או לפחות אחת מזרועותיו הרעילות. בי, למשל, צרבה יותר התנהגותה האישית כלפי בליוויס, שעבדה בנאמנות את נתניהו במשך 30 שנה
איכשהו ידענו שהיא ראש התמנון, או לפחות אחת מזרועותיו הרעילות. בי, למשל, צרבה יותר התנהגותה האישית כלפי בליוויס, שעבדה בנאמנות את נתניהו במשך 30 שנה, כשהבהילה אותה – אישה חולת סרטן – בשעת ערב מתל אביב לקיסריה, רק כדי שתסיע אותה למצודה בתל אביב, ואז נתנה לה לחכות מחוץ לביתה במכונית זמן ממושך כדי להגיד שבסוף היא לא זקוקה להסעה הפרטית הזאת.
בין הוואטסאפים הרבים שעברו בין שרה לחני, סיפר עובדיה, היה אחד שנחתם ב-47 סימני קריאה (47!!!). האם 47 סימני הקריאה שסימסה שרה לאשת הסוד עשויים להעיד על אישיות מורכבת ונטייה, איך לומר, לאובססיביות? כמדומני שכן.
מצד שני, גם מספר סימני הקריאה האלה לא מספיקים כדי לבטא את תחושת הגועל שאחזה בצופי התחקיר, כשאשת ראש הממשלה, פסיכולוגית ילדים, BA, MA, נחשפה כמפעילת תעשיית הרעל נגד משפחה שכולה; נגד פרקליטה מסורה; ונגד עדת תביעה אמיצה.
אבל היו גם מי שלא הזדעזעו. חבר ותיק נזכר השבוע איך הגיב בתדהמה כשנתקל בעבר הרחוק, במסגרת מילוי תפקידו, במכתב אישי ששרה הצעירה כתבה לקרובת משפחה שהייתה איתה באותה תקופה ביחסים, איך לומר, פחות טובים.
זה היה מכתב קצר, שאורכו בערך כ-100 מילים. הדבר המיוחד בו היה שכל אחת מהמילים נכתבה על עמוד נפרד, בכתב ידה של שרה. מכתב של 100 מילים, על גבי 100 עמודים. על זה נאמר: "לא תחקור בנפלא ממך".
מעניין מה פסיכולוגית הילדים המוסמכת הייתה חושבת אם אחד ממטופליה היה מגיש לה מכתב בן 100 עמודים, כשלכל מילה מוקדש עמוד.
***
השאלה הכי מעניינת בעיסוק בשרה נתניהו היא האם ידעה על התחקיר שעומד להתפרסם ולכן בחרה להעביר את החודש האחרון במיאמי, או שאולי נסעה לחופשה המפנקת שלה כי ידעה שנתניהו מתכוון בעדותו להפיל עליה את האחריות לתיקי האלפים, ולכן הוחלט בבית השדים הזה ששרה תיסע לתקופה למקום שבו פגיעתה תהיה פחות רעה.
כך או כך, עלילותיה שנחשפו כמעט ולקחו את תשומת הלב מאישה אחרת, שונה באלף אלפי הבדלות מהגברת נתניהו. זוהי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שממחישה בכל יום שחולף באיזה עולם הפוך אנחנו חיים.
בהרב-מיארה, שממלאת את תפקידה באמונה, בנחישות, בחריצות וללא פניות או משוא פנים, מוצאת את עצמה בשבועות האחרונים מול ניסיונות פוליטיים גסים לפטר אותה מתפקידה.
זה עולם הפוך, כי כשיש מישהי עם תכונות כאלה בתפקיד כזה – במקום לקשור לה כתרים, מבקשים להדיח אותה, לעשות לה שיימינג, לנסות להפחיד אותה.
זה עולם הפוך, אם שר לביטחון לאומי שהוא עבריין, מבקש לסלק יועצת משפטית הגונה שעובדת על-פי החוק. להזיז מדרכו את המשוכה האחרונה בפני הדיקטטורה
זה עולם הפוך, אם שר לביטחון לאומי שהוא עבריין, מבקש לסלק יועצת משפטית הגונה שעובדת על-פי החוק. להזיז מדרכו את המשוכה האחרונה בפני הדיקטטורה. זה עולם הפוך, שבו שומרי החוק הפכו לאויבי העם. שבו עבריינים מבקשים לעשות שימוע למי שמופקדת על שמירת שלטון החוק.
לא מן הנמנע שבן גביר ושותפיו יצליחו במזימתם. כן, כן, זה יכול לקרות אם רק נזיז לרגע את העיניים. אולי אחרי ליל גלנט השני, שבו הנוכחות ברחובות הייתה פחותה, קיבלו בקואליציה תיאבון להמשיך בתהליך, במחשבה שהם לא מסתכנים במחאה ששוב תוציא מיליונים לרחובות.
ביום שני, למרות מאמציו, נכשל הניסיון של בן גביר להוביל להדחה, והסתיים בשלב זה “רק” בזימון לשימוע, שאין לדעת כיצד יתפתח. שר המשפטים נעדר מישיבת ראשי הקואליציה בנושא, אך גם בהיעדרו ניתן אור ירוק לשימוע, ושר החוץ גדעון סער – שבשבתו כשר משפטים מינה את בהרב-מיארה והפגין במשך כל ימי כהונתו את גאוותו על תפקודה – עזב את הדיון באמצע, אך גם אם ניסה לא הצליח למנוע את השימוע.
רק שערו בנפשכם את איתמר בן גביר עושה שימוע לגלי בהרב-מיארה. עולם הפוך.
