הציטוט.
יש את הציטוט ההוא של השר בצלאל סמוטריץ' מתחילת המלחמה שאומר בעצם הכל. "יש לנו יממות ספורות של לגיטימציה עד שיתבררו הממדים. עוד 48 שעות יקראו לנו להתפטר", אמר.
ובאמת, עברו 48 שעות, אולי פחות, וסמוטריץ' וחבריו נהיו לא לגיטימיים. ומאז נותרו באותו סטטוס. הדרך חזרה מארץ הלא לגיטימיים, אם בכלל אפשר לחזור להיות לגיטימי אחרי אסון כזה, עוברת דרך קלפי. דרך אמון מחדש. הם נמנעים מהמסלול הזה כמובן.
תסמכו על החברים עם הכיסאות המרופדים שהם מודעים לסטטוס שלהם מצוין. דעת קהל זו האומנות שלהם. כיסאות מרופדים זה האלוהים שלהם.
מה שהופך אותם ללא לגיטימיים שיודעים שהם לא לגיטימיים.
תחלמו.
חמישה ימים לאחר 7 באוקטובר גלית דיסטל-אטבריאן התפטרה. "הייתי מאלה שהדהירו תשעה מיליון לתהום", אמרה בגילוי לב. היא הייתה הראשונה והאחרונה מבין השרים להודות.
כמו אצל סמוטריץ', גם אצלה זה היה רגע מזוקק של בהירות. זמני אבל מזוקק. בעיקר לגבי תרומתה הענפה למה שאירע לנו כעם עד הרגע הנורא ההוא. לגבי חלקה באסון.
כשדיסטל-אטבריאן אומרת, "תחלמו על ועדת חקירה ממלכתית לטבח", כשכמעט כל סקר מלמד על תמיכה חוצת מגזרים ומפלגות בוועדה כזו, זה שלב אחד מעבר
כשדיסטל-אטבריאן אומרת, "תחלמו על ועדת חקירה ממלכתית לטבח", כשכמעט כל סקר מלמד על תמיכה חוצת מגזרים ומפלגות בוועדה כזו, זה שלב אחד מעבר. זה אדם לא לגיטימי שמצהיר שינהג בחוסר לגיטימיות, ולא סתם מצהיר. בז.
בז לעם שממנו קיבל אמון כדי לשרת אותו. בז לתקוות העם לחקור בצורה ישרה ועמוקה את האסון הגדול בתולדות המדינה. בז ליכולת להפיק לקחי אמת ולמנוע אירוע דומה. ובעיקר בז לאפשרות שיפשפשו במעשיו ובמעשי חבריו וינסחו גם בכתובים שבראש המדינה עומדים כאלו שהם לא לגיטימיים.
מסע.
כדי לחיות כלא לגיטימי אתה חייב לעבור מסע קטן. אתם יודעים, כדי שהנפש איכשהו תחיה בשלום עם העובדה שאתה כופה את עצמך על אומה למרות מה שעוללת לה. ואולי, לכו תדעו, אפילו יותר מתחיה בשלום. אלא תשכנע שזה הכרחי. צו השעה.
כשיריב לוין מבשר על שובה של המהפכה המשפטית, למרות מעלליו לאזרחי ישראל שהחלו כשהכריז על אותה מהפכה; למרות מסלול הייסורים שבו הוביל את העם הזה - אתה מבין שעבר מסע כזה.
כשישראל כ"ץ, לא לגיטימי ששודרג לשר ביטחון לא לגיטימי, תובע דין וחשבון מהרמטכ"ל על 7 באוקטובר אבל שוכח את חבריו לממשלה, כאילו הם עלו ארצה כחיילים בודדים ב-8 באוקטובר - אתה מבין שעבר מסע כזה.
כשסמוטריץ', "מר יממות ספורות של לגיטימציה", לא נלחם על גיוס חרדים, צעד לשוויון ולחלוקת הנטל עבור הקהילה שנבחר לייצג ועבור כולנו - אתה מבין שעבר מסע כזה.
כשהחבורה שבראש המדינה הזו נוהגת במחטף, בביזה, בחוסר מוסר, בחוסר חמלה, בעיוורון לשליחותם; כשכל זה קורה, אתה מבין שזה לא סתם. הם עבדו על עצמם. ותודה לאל, הם חזקים ונחושים.
המנטור.
לחבורה הזו יש מנטור.
אף אחד לא ניחן בכישוריו של נתניהו כמובן. ביכולת שלו לקום מאסון, כל אסון, לנער אבק, ולנהוג כאילו מה לו ולמה שמסביב. זו באמת מיומנות על. מי עוד יכול כמוהו לא לקחת אחריות למרות שהוא ראש ממשלה?
אף אחד לא ניחן בכישוריו של נתניהו כמובן. ביכולת שלו לקום מאסון, כל אסון, לנער אבק, ולנהוג כאילו מה לו ולמה שמסביב.
זו באמת מיומנות על. מי עוד יכול כמוהו לא לקחת אחריות למרות שהוא ראש ממשלה? כל האחרים נשברו בדרך.
מזל שיש אותו כדי לתרום מניסיונו. כדי להעניק ממתת האל שלו. פה טיפ, שם דוגמה אישית.
ממני תראו וכן תעשו, ראש ממשלת הלא לגיטימיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.12.24
