מזה חודשים מיטלטלת לה ספינת הקואליציה בכבדות ובסרבול על פני המים הרוגשים והולכים תחתיה. מדי יום מכה גל אחר בדפנות שלה: פעם אלה חוקי הרפורמה, פעם מערכת המשפט, לעיתים חוק הגיוס, פה ושם ההתיישבות ולאחרונה גם תקציב המדינה.
בשבועיים האחרונים מחריפה הטלטלה והופכת עצימה, תנועותיה חדות יותר, באופן שאמור להטריד גם את הקברניט נתניהו, שמדי פעם נקרא לסיפון כדי ליישר את ההגה.
זה קורה משום שיו"ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר, פתח חזית מול הקואליציה והחל לשבש בעקביות את עבודתה. בשבוע שעבר הוא הצביע באופן חריג נגד חוק התקציב. כמה ימים לאחר מכן הוא תקע באמצעות חברי סיעתו חוק של חמישה מיליארד שקלים בוועדת העבודה והרווחה ולא אפשר להעלות אותו למליאה. לסיום הוא נכנס יחד עם חברי מפלגתו למליאה ביום שלישי בלילה והצביע נגד אחד מחוקי התקציב, שמהווה מקור למימון המלחמה.
גורמים המעורים מאוד במתרחש סביב בן גביר יודעים להסביר שהמניע לשיבוש עבודת הקואליציה היה ונותר אחד: דרישתו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. לא איום כללי, לא הצהרה ולא אזהרה. הדחה. מיידית
הסיבה הרשמית להשתוללות הפרלמנטרית שלו היא הפרה של סיכומים איתו ותקציב שנגרע מהשוטרים, אבל מאחורי הקלעים הסיבה אחרת לגמרי. גורמים המעורים מאוד במתרחש סביב בן גביר יודעים להסביר שהמניע לשיבוש עבודת הקואליציה היה ונותר אחד: דרישתו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. לא איום כללי, לא הצהרה ולא אזהרה. הדחה. מיידית.
בן גביר לא מסתיר את עמדתו בנושא. הוא הכריז ביותר מהזדמנות אחת לאחרונה, כולל בפומבי, שהיועמ"שית יצאה למסע ציד נגדו שכולל בין השאר את עמדתה בעתירה הקוראת להדיח אותו ובחקירה שאישרה לנהל נגד מקורביו במשטרה ובשב"ס. היא מחפשת את הראש שלי – הוא טוען – והיא לא תנוח ולא תשקוט עד שתעשה זאת. לכן הוא מקדים תרופה למכה ומחפש את הראש שלה. לתחושתו אחד מהם לא יהיה שם בקרוב - הוא או בהרב-מיארה. והוא נחוש שזאת תהיה היא.
כל עוד הקואליציה לא מספקת לו את זה, עבודתה תשובש על בסיס קבוע. בדרך לשם נותרים חבריו במפלגות הימין ובממשלה המומים וחסרי אונים. עשרות ניסיונות נערכו במהלך השבוע כדי להרגיע את הרוחות. למשל פתרונות תקציביים לשוטרים או קידום חקיקה שבליבת העשייה שלו. אבל שום דבר לא הועיל.
דמויות פוליטיות בכירות אף ניסו לנתח בפניו שהדרישה שלו עלולה לסבך את כולם. "זה גובל בפלילים", אמרו לו, והתכוונו לפרשת בראון-חברון משנות ה-90, אז מונה יועמ"ש משיקולים זרים על רקע התיק הפלילי (ההוא) של השר (דאז) אריה דרעי. הם סבורים שהנסיבות דומות ושהמחוזות שאליהם מבקש בן גביר למשוך את הקואליציה מסוכנים לא רק במישור הציבורי.
כחלק מניסיונות הגישור הוא דרש התחייבות כתובה – כולל הודעה לתקשורת – על כוונה מוצהרת להדיח את היועמ"שית. הוא נענה בסירוב והמשיך בחרם. "אתה מביא את הקואליציה לנקודת אל-חזור", ניסו לדבר אל ליבו.
למה דואגים כל כך בסביבתו של בנימין נתניהו? משום ששאר חברי הקואליציה מביטים מהצד במהומה המתרחשת מבלי שבן גביר משלם עליה מחיר, ורושמים לעצמם הערות. חברי המפלגות החרדיות משכללים לעצמם שיטות פעולה לקראת ההכרעה המתקרבת בחוק הגיוס, וגם השר בצלאל סמוטריץ' מביט, מקנא ומקצין. הבלגן חוגג.
בכירים בממשלה אומרים שאין דגל אדום שלא הונף השבוע מול פרצופו של בן גביר ואף אחד מהם לא גרם לו להאט
בכירים בממשלה אומרים שאין דגל אדום שלא הונף השבוע מול פרצופו של בן גביר ואף אחד מהם לא גרם לו להאט. "אין שום הנחת יסוד רציונלית שאפשר להניח מולו", הפטיר אחד מהם בייאוש.
לא ברור איך יבוא המצב על פתרונו ומה יעלה בגורלה המקצועי של בהרב-מיארה. למזלם של נתניהו וחברי הקואליציה שאינם מעוצמה יהודית, יש לצידם כרגע את הימין הממלכתי. ככל שבן גביר מקצין, הופכים גדעון סער וזאב אלקין למשמעותיים מאוד מבחינת שיווי המשקל הפוליטי. לשון מאזניים. בדיוק כמו אחרי הבחירות האחרונות.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.12.24
