המפעל של משפחת מלכוב הפך בתוך שבע שנים מיום הקמתו לעסק רווחי שמגלגל עשרות מיליוני שקלים. בני המשפחה נהנו מרכבי יוקרה בחניה, מחופשות מפנקות בחו"ל, משעוני רולקס ומבגדי מעצבים. מחוץ למעגל המשפחתי, מעטים מאוד ידעו כי חיי הפאר של המלכובים נבנו, על פי החשד, על חשבונן של עשרות נשים שהועסקו ונוצלו במפעל המשפחתי - רשת סחר בנשים, מהגדולות בישראל.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
ב-20 בנובמבר, לאחר חקירה סמויה ארוכה, פשטו כוחות המשטרה על עשרות הבתים והדירות שבבעלות בני המשפחה. המטרה הייתה לאסוף כמה שיותר רכוש, כסף מזומן, ובעיקר לאתר את הנשים שנפלו קורבן ולעצור את בני המשפחה שהיו שותפים למפעל המשגשג, שגילגל כ-65 מיליון שקלים. כמעט 80 בני אדם נעצרו בפשיטה הזו, ושיטות הפעולה שנחשפו במהלך החקירה הצליחו להדהים גם את החוקרים הוותיקים ביותר.
בראש האימפרייה עמד דני מלכוב (35). במשטרה סבורים כי הוא זה שעמד מאחורי הרעיון, גייס את בני המשפחה והפעיל את רשת הסחר של עשרות נשים - חלקן עובדות זרות שהובאו מחו"ל בתואנות שווא, אחרות ישראליות שנקלעו למצוקה קשה. דני הוא גם האיש שגרף לכאורה את רוב הרווחים לכיסו. "מדובר בעבריין מניפולטיבי", מספר רס"ב ברוך קרינשפון, ראש צוות בילוש במחלק מוסר, "זה נוכל מיומן שמוכן להפיל את המשפחה שלו. בחקירה הוא לא נשבר פעם אחת".
וכששאלתם אותו על בני המשפחה שלו?
"הוא אמר לי משפטים שלא אשכח: 'אני לא מכיר באף אחד, חוץ מאלו שרשומים לי בתעודת הזהות' – שאלו למעשה רק הילדים הקטנים שלו. מבחינתו אין לו אישה, לא אבא, לא אחיות. אף אחד לא מעניין אותו. ככה הבנתי מי האדם שיושב מולי".
אבל לחוקרים אין ספק כי הקשר בין דני לבני משפחתו הדוק מאוד. למעשה, הוא עמוד השדרה של התעשייה. לכל אחד מבני המשפחה הוא העניק תפקיד מוגדר בעסק. אפילו לסבתו, תמרה, אישה שמלאו לה 82 והחביאה בביתה מיליוני שקלים.
המעטפת המשפחתית כללה גם את הוריו של דני: האב ארקדי (61), שהיה אחראי על הנהגים וגם ביצע הסעות בעצמו וגבה כספים, האם סבטלנה (58), שסייעה בהלבנת הכסף והסתרתו. סבטלנה היא היחידה מבני המשפחה שהמשיכה לעבוד בעבודה חוקית - ניקיון בבתי חולים - במקביל לזו שביצעה למען בנה. אחיותיו של דני, סיגלית (29) וסלינה (37), שימשו כמוקדניות ומנהלות משמרת שחיברו בין הלקוחות לבין הנשים שהזמינו. גם בעלה של סלינה, רמי אבייב (41), שימש כנהג ובלדר כספים.
יד ימינו של דני היה דודו רפיק (56), אחיו הצעיר של ארקדי, שניהל את אתרי האינטרנט של העסק. אחיו הצעיר של דני, גבי (24), הכין חוזים פיקטיביים על עסקים אחרים של בני המשפחה כמו מגרש מכוניות, שדרכם הולבן הכסף.
מאיה גוראל (38), בת זוגו ואם ילדיו של דני, עזרה להלבין הון ושימשה במגוון תפקידים בעסק, כולל מוקדנית ופקידה שספרה כסף מזומן. העובדה כי מעולם לא נישאו באופן רשמי, איפשרה לדני לרשום נכסים רבים על שמה.
והיה גם איש מפתח מחוץ למשפחה - ד', גאון מחשבים יוצא יחידות מובחרות. הוא היה האיש שבנה את האתרים והיה אחראי על משימות טכניות כמו שיבוש מספרי טלפון, כך שאי-אפשר יהיה לקשר את העסק למפעיליו האמיתיים.
החקירה הסמויה התחילה לפני למעלה משנה, כאשר במשטרת תל-אביב התקבל מידע על ארגון שסוחר בעשרות נשים לצורכי זנות. התיק הגיע לידיה של מחלקת המוסר של ימ"ר תל-אביב, המחלקה היחידה מדוגמתה בארץ. מהר מאוד הבינו החוקרים שהמקרה שנפל לידיהם יוצא דופן גם בעולם המפוקפק והאפל של סחר הנשים בישראל.
"משפחה שלמה, מהסבתא עד לילד, מנהלת ארגון זנות", מספר רפ"ק דוד חיימוב, ראש מחלק מוסר בימ”ר תל-אביב, שהוביל את החקירה. "התיק הזה הגיע אלינו כבר בשנת 2023. האינפורמציה שקיבלנו הייתה על דני מלכוב, ראש הארגון, והבנו שיש לו עוד שותפים. הוא היה כבר מוכר לרשויות, יעד של יחידה אחרת. השתמשנו בכל האמצעים שעומדים לרשותנו כדי להשיג ראיות נגדו. להגיע לגרעין הקשה במקרה כזה זה לא פשוט - הם מעסיקים הרבה פרילנסרים, גם כנהגים, גם הנשים עצמן".
"דני ראה את ההורים שלו יושבים שעות בחדרי חקירות, אנשים מבוגרים. ציפינו שהוא יצעק 'אני לוקח הכל על עצמי, אני אשם'. אבל הוא ממש לא עשה את זה. מבחינתו שכל המשפחה תלך לכלא ושרק הוא ייצא יבש מהמים"
חודשים ארוכים של איסוף עדויות וחקירת שיטות הפעולה הסתיימו בסופו של דבר ביום שבו פשטו הכוחות על הבתים שבבעלות המשפחה - והפכו את החקירה הסמויה לגלויה. "הייתה הכנה מאוד ארוכה לפשיטה", מסביר רס"ל איתן בריילובסקי, חוקר במחלק המוסר. "היו המון כוחות מעורבים. ביום הראשון של הפשיטה, מתוך ארבעה, נתפסו ונחקרו 78 גברים ונשים".
דני מלכוב עצמו נלכד בעסק הכיסוי המרכזי שלו - מגרש מכוניות. "זה עסק שרואים שנבנה כדי שיהיה קל להלבין כספים", אומר רס"ב קרינשפון, "שיטת העבודה מול רשות המסים לא מחייבת אותם לדיווחים שוטפים פר מכירה, ויש עסקות טרייד-אין שדרכן הם מגלגלים כספים. לבני המשפחה לא היה כסף בחשבונות, אבל היו להם דירות בטבריה, חולון ובת-ים, נכסים שרשומים על שמם בלי משכנתה ובלי חובות, אז אתה מבין לאן הכסף הולך".
קחו אותנו לרגע הפשיטה.
רפ"ק חיימוב: "הכוחות פרצו למגרש ולעוד 20 מקומות במקביל, בדיוק באותה דקה. נתקלו במכוניות פאר גם במגרש וגם אצל דני בבית, שם שהו בת הזוג שלו, אבא שלו ודוד שלו. כולם כמובן היו מופתעים לגמרי לראות אותנו".
רס"ל בריילובסקי: "כשהגעתי לבית של סלינה, הדבר הראשון שהיא עשתה זה להתקשר לדני. בבתים של שתי האחיות היו ילדים, אז דאגנו שתגיע מישהי מהרווחה שתטפל בהם”.
מה עוד מצאתם?
רס"ב קרינשפון: "מעל מיליון שקל במזומן, והם מיד אמרו שהכסף קשור לדני".
והוא הודה?
"הוא משחק אותה ראש קטן, אומר שזה לא קשור אליו. זה כל כך מוזר, כי התכוננתי לחקירה, ידעתי שהוא מהעדה הבוכרית, ובדרך כלל יש שם המון כבוד למשפחה. אבל הוא ראה את ההורים שלו יושבים שעות בחדרי חקירות, אנשים מבוגרים. ציפינו שהוא יצעק 'אני לוקח הכל על עצמי, אני אשם'. אבל הוא ממש לא עשה את זה. מבחינתו שכל המשפחה תלך לכלא ושרק הוא ייצא יבש מהמים.
"עוד משפט קר רוח שלא אשכח שהוא אמר לי: 'מי שבא לאכול במסעדה צריך לדעת שהוא צריך לשלם את החשבון בסוף' – כלומר מי שעשה משהו - שישלם. הושיבו אותו לעימותים מול נשים שסיפרו מה עשה להן והוא נשאר קר רוח לאורך כל החקירה".
ימים ספורים אחרי הפשיטה נערך דיון בהארכת המעצר של החשודים. תמונה אחת משם היטיבה לספר את הסיפור כולו. על הספסל ישבו שלוש נשים, מאחוריהן ארבעה גברים, ובקהל עוד בני משפחה, מבוגרים, צעירים ותינוקות - ילדיהם ונכדיהם של העצורים. ובזמן שהשופטת מנסה לנהל את הכאוס בין בכי התינוקות לתחינותיהם של העצורים, אדם אחד יושב בשקט, בחיוך זחוח. היחיד באולם שלא מוציא הגה מהפה – דני מלכוב.
"הסיפור של דני עם משרדי ליווי מתחיל ב-2016", מספר קרינשפון, "באותה שנה מכריזים עליו כפושט רגל והוא נכנס לצרות כלכליות. הוא מחפש עבודה ומוצא אחת כנהג של משרדי ליווי. דני מגלה את הכסף הגדול של העסק הזה. מבין שאפילו מ'הפעלת' בחורה אחת הוא יכול להרוויח 30 אלף שקלים שקל בחודש - אז למה לא יותר?
"בשלב הבא הוא מתחיל לגייס בנות משלו, נהגים משלו ובהדרגה העסק הקטן הופך להיות אימפריה - אחד ממשרדי הליווי הגדולים שפעלו בארץ, ואולי המצליח בהם. כדי להבטיח את הדיסקרטיות של העסק הוא מתחיל להעסיק את בני המשפחה שלו, כי מה יותר בטוח מבני משפחה? אז הוא לאט-לאט שובה גם אותם. הוא מתחיל מאמא שלו, סבטלנה, אישה שעובדת בניקיון, והופך אותה למנהלת המנגנון להלבנת כספים".
ומכאן הוא ממשיך ליתר?
"כשהניסוי איתה הצליח, הוא הבין שהוא יכול להשתמש ביתר בני המשפחה. את הנכסים שהוא צובר הוא התחיל לרשום על שם בת הזוג שלו. ואז הוא גייס את אחיו, רפיק, שהפך ליד ימינו. גבי, האח הצעיר, הוא המוח במשפחה. חכם מאוד. הוא למד ראיית חשבון, משפטים וידע למצוא את הפרצות הנכונות איפה אפשר להלבין כסף, עזר בחוזים פיקטיביים.
"להבנתנו, בשלב מסוים גבי הוא רצה לצאת מהתחום הזה. הוא חיפש כבר את המעבר לעולם החוקי. אפילו התחיל עבודה במשרד רואי חשבון, אבל אין ספק שהוא היה חלק מאוד חשוב בבניית המנגנון".
בינתיים העסק מתחיל לגדול ולהסתעף - גם לתחום הדיגיטל. "רפיק הקים אתרים בשיתוף פעולה עם אנשים אחרים", מספר קרינשפון, "הם הקימו פלטפורמות שבהם פירסמו לא רק את העסק שלהם, אלא גם עסקים אחרים של סחר בנשים. זה עולם שמגלגל מיליוני שקלים על בסיס חודשי. בשיא היו להם עשרות אתרי אינטרנט, וכל לקוח שמגיע לפרסם באתר משלם בין 1,500 ל-3,500 שקל בחודש. אנחנו מדברים על בין 600 ל-800 לקוחות ביום. כל חודש רפיק נוסע ואוסף כסף מהקריות, באר-שבע ואשדוד. מטורף".
בשיאו, היה המנגנון של משפחת מלכוב משומן היטב. "50 אחוזים מהרווחים היו מגיעים לנשים, הנהג היה לוקח חלק קטן והשאר מגיע למשרד", מתאר קרינשפון, "המחיר של הזמנת אישה לבית היה 1,200 שקל לשעה. הנהג לקח אליו כ-150 שקל, תלוי במרחק. הוא גם זה שהביא את הכסף לנקודת האיסוף".
במטרה לשמור על הדיסקרטיות, העובדים שמחוץ למשפחה לא ראו זה את זה, וכל אחד מהם קיבל כינוי - לא היה שימוש בשמות אמיתיים. "אבי" היה הכינוי של דני. "לכל עובדת היה נהג קבוע", ממשיך קרינשפון, "הפקידה עבדה לפי שכר בסיס של 500 שקל למשמרת. מעבר לזה, אם סגרה כמות גדולה של הזמנות היא הייתה מקבלת צ'ופר".
נשמע כמו עסק מסודר.
"לחלוטין, רושמים את השעה שבה כל בחורה נשלחת ל'הזמנה', והם גם מוודאים שהיא יוצאת אליה בזמן. יש מעקב צמוד. אם היא לא יוצאת בזמן היא מקבלת צעקות ושיחות של דני. היינו עדים לשיחות של איומים וקללות למישהי שאיחרה בכמה דקות. זו שיחה שהייתה מביאה כל בחורה לסף חרדה קיצוני".
"האחיות סיפרו בחקירה שהן הסכימו להיכנס לכל העניין הזה בגלל הערך של כבוד למשפחה. אבל בחקירה, כשראו איך אבא שלהן יושב באזיקים ואת אח שלהן יושב במעצר, הן אמרו לי 'היינו עיוורות למעשים של דני' ו'אנחנו מתביישות'. אחת אמרה 'אני רוצה להתנתק ממנו לנצח'. אם זה היה תלוי בהן הן לא היו רוצות לראות אותו יותר. הן ממש מפחדות ממנו"
השרטוט של התפקידים השונים שמילא כל אחד מבני המשפחה לא היה פשוט, מספרים החוקרים. "היה לנו קשה נניח להגדיר את התפקידים", אומר חיימוב, "למשל, בהתחלה היה צריך לעשות זיהוי קולות, היה קשה לזהות מי זה מי".
בשיחות טלפוניות, הכוונה?
"כן, בשלב הסמוי היינו מתקשרים כדי להזמין כביכול נערת ליווי. אחת האחיות הייתה עונה, אבל לא היה ברור לנו מי. היינו צריכים לבצע מגוון פעולות כדי לגלות מי מהן עומדת מאחורי איזה קול".
תתאר לי שיחה כזו.
"באחת השיחות אנחנו שומעים את סיגלית מתקשרת ואומרת לארקדי 'אבא, תאסוף את הבחורה הזו למקום הזה'. זה בלתי נתפס".
בריילובסקי: "בשיחה אחרת שמעתי את אחת האחיות במשרד שולחת בחורה לעבודה אצל גבר, וברקע הילדה שלה בוכה. תבינו באיזו מציאות מדובר".
בשלב הזה רפ"ק חיימוב משמיע לי הקלטות שבוצעו במהלך החקירה. אלו הקלטות קשות להאזנה, שבהן שומעים איך מזמינים אישה כאילו הייתה הזמנה מהסופר: "הלו", עונה אחת האחיות. "איפה אתה?" היא ממשיכה. הלקוח עונה: "אני בבת-ים". האחות: "900 שקל שעה. בחורה צעירה, יפה. בת 24". הלקוח: "מה, סופי לא נמצאת? אני בן 50. אני רוצה לראות תמונה שלה". האחות: "אין לנו תמונה אבל זו בחורה שעושה הכל, מפנקת, שירות טוב, חברה טובה, פינוק מלא". שיחה נוספת מתחילה ב-"1,200 שקל נשמה, חזה גדול, עושה הכל. מדברת עברית".
האחיות שיתפו פעולה בחקירה?
בריילובסקי: "הן מספרות שהן היו פקידות תחת הניהול של דני, שניהלו עשרות פקידים שעבדו ביום ובלילה, והסבירו איך בדיוק היו מקבלות את השיחות, כמה הבנות הרוויחו. בני המשפחה התחילו להישבר כשהבינו שזו דרך ללא מוצא, שיש פה תשתית ראייתית טובה מאוד. הם הבינו שזה סוף הסיפור והתחילו לפרט מה היה חלקו של כל אחד ואחד מהם".
הביעו חרטה?
"האחיות סיפרו בחקירה שהן הסכימו להיכנס לכל העניין הזה בגלל הערך של כבוד למשפחה. אבל בחקירה, כשראו איך אבא שלהן יושב באזיקים ואת אח שלהן יושב במעצר, הן אמרו לי 'היינו עיוורות למעשים של דני' ו'אנחנו מתביישות'. אחת אמרה 'אני רוצה להתנתק ממנו לנצח'. אם זה היה תלוי בהן הן לא היו רוצות לראות אותו יותר. הן ממש מפחדות ממנו. אחת מהן אמרה שהוא מקושר לאנשים מאוד מסוכנים - 'לא משנה אם אני אחותו, אני לא אברח ממנו לעולם'".
בשלב מסוים במהלך ההאזנות, החוקרים שמו לב שנוצר בין אחת האחיות לדני סכסוך. "השתמשנו בזה כדי למנף את זה לטובתנו. בהתחלה הן אמרו שהן שלחו את הנשים רק כדי 'לעשות מסאז'', ו'אם הן עושות משהו אחר תשאלו אותן'. אבל אז עימתנו את אחת מהן עם ההקלטה הבאה".
גם ההקלטה הזו קשה להאזנה. "200 אלף בשנה אחת הרווחת, מיליון שקל עשית, איפה הכסף שלך?" צועק דני על אחת האחיות כשהיא מבקשת לצאת מהעסק המשפחתי. "כמו שאני אשב בכלא את גם תשבי, הכל טוב חמודה. הכל בסדר. הכל עשר. ממה התפרנסת חמש שנים? איך קנית אוטו במאה אלף שקל? אני ארים אותך על טיל, יא שרמוטה. רוצה פיצויים 15 אלף? מי את? אני מכיר אותך? תביאי תלוש משכורת. אה שכחתי עבדת כזונה, כנערת ליווי. תבקשי מבעל הבית שלך או מהנהג שלך פיצויים. מה, עבדת בתחנת דלק בשביל שש אלף שקל? לא עבדת כפקידה שלי, יא זונה, יא מפגרת".
ולמכונה המשומנת היטב של אימפריית מלכוב היו כמובן גם קורבנות. הנשים שהועברו על פי החשד ממקום למקום ומיד ליד כמו סחורה, שספגו השפלות ואיומים, שהגיעו לתחום בתואנות שווא או מתוך מצוקה קשה כמו עוני קיצוני או עבר של התעללות. כדי לשמור עליהן עד כמה שניתן, שילבה המשטרה את משרד הרווחה בתהליך החקירה והמעצרים.
"פנתה אליי ראש חוליית סחר בבני אדם במטה הארצי והיא חיברה אותי לרפ"ק חיימוב", מספרת יעל בוקאי, מפקחת ורפרנטית זנות במחוז המרכז במשרד הרווחה, "כל ההכנה לקראת המבצע הזה הייתה בתיאום מלא איתנו - מה מותר להגיד, מה אסור להגיד, את מי מותר לי לערב. כשמדובר בפרשה כזו גדולה של נשים צריך סיוע כספי, הלנה, תמיכה נפשית כמובן. הייתי צריכה לערב את המטה של משרד הרווחה בירושלים כדי שייערכו לתקציבים גמישים במיידית. נדרשו פה רמת סודיות ושיתוף פעולה של מדריכות דוברות רוסית ופורטוגזית".
הייתן שם גם בזמן הפשיטה.
"כן, ביום הראשון אני הגעתי לשם עם שתי עובדות מ'סלעית' (תוכנית ממשלתית שמסייעת לנשים במעגל הזנות - ל”א) והתמקמנו בחדרים שהמשטרה הבטיחה לנו שאין שם מצלמות והקלטות. כל פעם הם הפנו אלינו נשים שנחקרו אצלם, לפעמים גם באמצע חקירה, אם המצב הנפשי של הנחקרת היה מעורער".
באיזה מצב הן הגיעו?
"היו שם נשים במצב של טראומה קשה, נשים שמפחדות מאוד מהמשפחה האלימה הזו. הן רעדו מפחד בחקירות. יש שם נשים שהיו קורבנות סחר בעבר והמשפחה הזו לכדה אותן והחזירה אותן שוב למעגל הזה. יש נשים שהגיעו ממדינות זרות, אמרו להן שהן באות לעבוד בטיפול בקשישים ופה הן הופתעו לגלות מה תחום העבודה. ויש גם ישראליות, נשים נשואות שהבעלים לא ידעו שהן מעורבות בזנות. הן הגיעו לעבודה הזו ממצוקות מאוד גדולות".
איך הן היו מבחינה פיזית?
"מבחינה פיזית כולן היו לבושות, מטופחות, במצב פיזי טוב. אבל נפשית? גרוע. מבוהלות. גם מהמשפחה וגם מהעובדה שאיבדו את מקור הפרנסה שלהן. הנשים הגיעו מכל שכבות האוכלוסייה - ממצבי עוני וגם מקומות מבוססים. אבל כולן חוו ניצול בעבר, אלימות, גילוי עריות".
וכאן נכנסה לתמונה משפחת מלכוב.
"בדיוק, הם זיהו מיד את הדפוס של הפגיעות, של הריצוי. אני בתחום הזה הרבה מאוד שנים וזה המבצע הכי מרגש שלקחתי בו חלק. ההיקף היה מאוד-מאוד גדול".
4 צפייה בגלריה
''היו שם נשים בטראומה קשה, מפחדות מאוד מהמשפחה האלימה הזו''
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
קרינשפון: "תיעדנו שיחות של דני שמגיע לתיירות שנמצאות במצוקה. הוא אומר להן 'אין בעיה, אני שולח לכן מונית, משכיר לכן דירה ואתן מתחילות לעבוד אצלי'. הוא מפרסם באגרסיביות בכל הארץ, אז הרבה נשים נופלות למלתעותיו. לפעמים הן חושבות שהן מגיעות לפרק זמן קצר לעבוד אצלו ולחתוך. אחת הבחורות אמרה לנו שבפעם הראשונה שהיא הגיעה להזמנה, היא חשבה שמדובר בעיסוי, ואז הגבר מבקש יותר. היא התנגדה והתקשרה למוקדנית, אחת האחיות, ששיכנעה אותה להמשיך 'רק את זה וזהו'. משם הכל הידרדר".
ואם הן רצו להפסיק?
"אז תיפלי לאלימות מילולית נוראית, לאיומים מפה עד להודעה חדשה".
בשבוע שעבר הגישה הפרקליטות מחוז תל-אביב כתב אישום נגד שבעה מבני המשפחה. דני נותר במעצר עד תום ההליכים, והיתר - רפיק, סלינה, סיגלית, ארקדי גבי ומאיה שוחררו למעצר בית. סעיפי האישום נגדם כוללים עבירות של סרסרות, החזקת אדם לצורך זנות והלבנת הון.
דני ורפיק מואשמים גם בניהול רשת להעסקת נשים מהארץ ומעולם, בפרסום זנות ובהבאת אדם לעיסוק בזנות. בשבועות הקרובים צפויים כתבי אישום נוספים נגד מעורבים נוספים בפרשה.
מה הסיפור שהכי נגע בכם בפרשה המסועפת והקשה הזו?
רפ"ק חיימוב: אחת הקורבנות סיפרה איך דני והמשפחה שלו ניצלו אותה כמו טרף, איך דני התייחס לנשים כחפץ. הרגש היחיד שראיתי ממנו יצא כשהוא רצה להתקשר לבן שלו ביום ההולדת. לא הזיזו לו אמא ולא אבא ולא אחיות. ובסוף, כולם נפלו בגללו".
עו”ד גיא ארנברג, ועו”ד הילה מזל מוהדב שמייצגים את דני מלכוב ומאיה גוראל מסרו בתגובה: “כתב האישום שהוגש כנגד מרשנו מתייחס לדני שהוגדר על ידי הפרקליטות כבוס, מי שאירגן רשת סרסרות ומתן שירותי זנות בהיקף של מעל לחמישים מיליון שקל. מקבלת חומרי החקירה שהתקבלו אצל ההגנה עולה רושם אחר. לא מדובר בהיקפי כסף כאלה. גם בעניין עברת הסרסרות יש קשיים משמעותיים לקשור את מרשנו לעברות המיוחסות לו”.
עו״ד שאדי כבהא המייצג את רפיק (רפאל) מלכוב: “יש פער בין מה שהמדינה טוענת לבין המציאות בשטח”.
עו”ד גיל פרידמן, המייצג את סלינה מלכוב: “מרשתי לא הייתה חלק מניהול העסק, רק עזרה לאחיה, היא אמא לילדים קטנים. היא משתפת פעולה באופן מלא עם המשטרה וטוענת לחפותה”.
עו”ד אדוה אלאב שמייצגת מטעם הסניגוריה הציבורית את סיגלית מלכוב: “מדובר באם לשני ילדים ללא עבר פלילי. חלקה בפרשה הוא שולי ביותר”.
מעורכי דינם של ארקדי מלכוב, גבי מלכוב ורמי אבייב לא התקבלה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.
